את רעיון הבחירות הישירות לראשות הממשלה הציע שר הפנים אריה דרעי עוד בנובמבר 2019. יו"ר ימינה נפתלי בנט הוא שאסף את חתימות חברי הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו נענה, אבל המהלך למניעת בחירות שלישיות נכשל. בתחילת השבוע החולף, לקראת ימי המנדט האחרונים של נתניהו, אותם שחקנים ניסו להעיר את היוזמה – אך כמו בפעם שעברה, גם כעת אין לה סיכויים רבים.
בסבב הנוכחי מדובר בחברי הכנסת מש"ס מיכאל מלכיאלי ומשה ארבל, שביום שני שעבר הגישו למזכירות הכנסת את הצעת החוק לקיים בחירות ישירות לראשות הממשלה בהליך בזק בתוך כ־30 יום בלבד, ללא פיזור הכנסת וללא השבעה חדשה. השיטה מבוססת על פתק הצבעה נפרד לתפקיד ראש הממשלה, בעוד הסיעות נשארות במקומן – ומספר חבריהן נותר כפי שנקבע בבחירות לכנסת ה־24.
בשיטה הנהוגה בישראל האזרחים בוחרים לפרלמנט רשימות נציגים, ואחד מ־120 חברי הכנסת זוכה לאמון של מרביתם כדי להרכיב את הממשלה. ההצעה לקיום בחירות ישירות עשויה להיות אטרקטיבית במיוחד לראש הממשלה הנוכחי נתניהו, שמקדם אותה זה למעלה משבוע ותולה בה תקוות רבות להמשך שימור שלטונו.
לשיטה הישירה יתרון ברור לראש הממשלה המכהן כעת: במצב של התמודדות בין־גושית, ובתנאי שלא יתמודדו מתחרים נוספים ממחנה הימין, כמו נפתלי בנט, גדעון סער או אריה דרעי, יוכל נתניהו לקוות להכרעה לטובתו. משכך, משתמשים בליכוד בהגדרה "משאל עם" בניסיון לשכנע שתוצאות הבחירות בשיטה הישירה ייצגו את רצון העם. שינוי השיטה יאפשר הכרעה ברורה בדבר זהות העומד בראשות הממשלה, מה שיקל על מפלגות אחרות – מצדדי המהלך רומזים שמדובר במפלגה של סער – להצטרף לקואליציה לנוכח הכרעת הבוחר. למעשה, המטרה היא שהשינוי יאפשר למתנגדי נתניהו לרדת מעץ הצהרותיהם שלא ישבו עמו.
על אף היתרונות הברורים, פרטי ההצעה מעוררים שאלות חוקתיות כבדות. ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר כי יש מקום להתערבות של בג"ץ בנושא. "מדובר בפגיעה ברצון הבוחר שבחר מפלגות לכנסת במטרה להרכיב ממשלה על בסיס השיטה הקואליציונית הקיימת. כעת הבוחר מגלה שהבחירה שלו במפלגות מוחלפת בהליך בחירה אחר".
בש"ס ובליכוד מנסים לקדם את הבחירות הישירות לא רק בתקווה שיאפשרו למפלגות מסוימות לרדת מהעץ, אלא גם כי הן יביאו לביטול הפריטטיות. ראש הממשלה שייבחר יקבל מיד גם את סמכויות ראש הממשלה החלופי, כך שלמעשה תסתיים כהונתה של הממשלה הפריטטית.
לפי ההצעה, כל חבר כנסת שהצליח לאסוף 20 חתימות של עמיתיו, יוכל להתמודד על ראשות הממשלה; מי שיקבל את תמיכתם של 40 אחוזים מהמצביעים לפחות, יוכרז כמנצח. בהיעדר הכרעה, למשל אם שלוש מועמדים יחלקו ביניהם את הקולות ואיש לא יגיעי לרף של 40 אחוזים, השניים שקיבלו את מרב הקולות יתמודדו בסבב שני בתוך 14 יום. אם יעמוד לבחירה מועמד יחיד, הפתקים יהיו בעד ונגד, ויוגדרו כמשאל עם.
לרשותו של המועמד המנצח יעמדו 90 יום להרכיב את ממשלתו ולגייס את אמון הכנסת, אך אם ייכשל הכנסת ה־24 תפוזר, וישראל תחזור שוב לקלפי. בתרחיש כזה הכנסת תתקיים במשך חצי שנה תחת ממשלת מעבר. בנוסף, ההליך מדלג על הצורך בהטלת המנדט על ידי הנשיא. בתרחיש אחר, שבו אחד מחברי הכנסת (אך לא ראש הממשלה הנבחר) השיג את תמיכתם של 61 חברי כנסת בתוך 90 הימים – הכנסת מתפזרת ויוצאת לבחירות.
"הבחירות הישירות יעלו הרבה פחות", אומר ח"כ מלכיאלי. "אין כספים שמושקעים בתעמולת בחירות של עשרות מפלגות אלא רק בכמה מועמדים, וזה גם הרבה פחות כוח אדם".
לפי פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מהלך כזה הוא שינוי שיטת הממשל. "אם ח"כ נתניהו אינו מסוגל להרכיב את הממשלה", הוא אומר, "על הנשיא לקבל את האפשרות להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר מהליכוד, או על חבר כנסת ממפלגה אחרת המסוגל לעשות כן". אך מלכיאלי משוכנע בנחיצות החוק: "אני דוחה את כל הטענות שמדובר בשינוי כללי המשחק בעת המשחק. אנחנו לא פותחים את ספר הבוחרים, אותם האנשים יצביעו שוב".
מבחינת ועדת הבחירות המרכזית, היערכות ארגונית לבחירות כאלו זהה למערך הבחירות הארצי: הוועדה צריכה להתארגן בתוך פחות מ־90 יום, להציב את אותן 7,000 קלפיות שהוצבו בבחירות הקודמות, ולגייס אלפי מזכירי קלפי ומשקיפים ומפקחים. כמו כן, השיטה מציעה להסתמך על פנקס הבוחרים של הכנסת ה־24, אך בוועדה עלולים להיתקל בקושי מול מי שעברו בינתיים את גיל 18, ו"יסוננו החוצה" באופן שיפגע בזכותם לבחור ולהיבחר.
חוק היסוד שיורה על עריכת הבחירות המיוחדות הללו חייב לזכות בתמיכתם של 61 חברי כנסת לפחות, אך גורמים במשכן גורסים כי היתכנותו אפשרית רק אם המנדט יימצא בידי הכנסת ולא בידי אחד המועמדים להרכבת הממשלה בעודו מנסה לגבש את הקואליציה שלו. אם לא יעלה בידו של נתניהו להרכיב את הממשלה, ואף רעיון ממשלת האחדות ייקלע לקשיים, תוכל להתגבש הסכמה רחבה למהלך כזה מחשש לבחירות חמישיות. מסקר שערכו בליכוד עלה שמצביעי מרצ התנגדו לרעיון, בקרב תומכי העבודה התקבל תיקו, ביש עתיד נמצא רוב קטן בעד, ומצביעי כל שאר המפלגות ענו שהם רוצים או רוצים מאוד בבחירות כאלו.
