באביב 2014 פרסם ישראל מידד במוסף שבת של מקור ראשון רשימה בשם "פסח דמים" שבה גולל את סיפורו של אשר איצקוביץ' הי"ד. איצקוביץ' נולד בי"ט בחשוון תרפ"ח (14.11.1927) באירהוף, צ'כוסלובקיה. הוא סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בעירו ובמלחמת העולם השנייה נלקח בידי הנאצים למחנה ההשמדה באושוויץ. הוריו אבדו במחנות, אך אשר עצמו שרד.
כששוחרר מהמחנה בתום המלחמה, הגיע לבודפשט והצטרף שם לתנועת הנוער "דרור", ועם חבריה ניסה לעלות באופן בלתי לגאלי לארץ ישראל על סיפון האונייה "יגור". כשנתפסה האונייה בידי הבריטים, הוגלה אשר למחנה מעצר בקפריסין ורק בשלהי 1946 הורשה לעלות ארצה.
הוא השתקע בירושלים ועבד כפועל בנגרייה. היה שומר מצוות. בשביעי של פסח תש"ז הלך להתפלל בכותל המערבי עם חבר. לקראת השעה שלוש אחר הצהריים הם ירדו ברחוב דוד וככל הנראה טעו והחמיצו את הפנייה ימינה במורד הרחוב אל הכותל. בהתקרבם אל שער השלשלת בואכה הר הבית הותקפו בידי המון מוסלמי באלות, באבנים ובסכינים. שוטר ערבי יצא מן השער, גרר פנימה את חברו של אשר והציל את חייו, אך לא הצליח להציל את אשר עצמו מן המוות.
איצקוביץ' נטמן במוצאי השבת שלאחר שביעי של פסח תש"ז בהר הזיתים, השבוע לפני 74 שנים. קברו נהרס בימים הרעים של השלטון הירדני במקום, ועד לאחרונה, כששופץ בידי צוותי עמותת אלעד, לא הייתה עליו מצבה מסודרת. גם כיום המצבה חלקה ואין עליה כל רישום.
בגליון ג'רוזלם פוסט בשבוע שעבר, מידד, פעיל הר הבית זה יותר מחמישים שנה, פרסם את סיפור האירוע באנגלית. להפתעתו זכה לקבל פניה מארה"ב מאדם שקרא את המאמר והתרשם עמוקות מהמקרה. האיש הודיע למידד שבכוונתו לשאת בהוצאות שיפוץ הקבר ובהעמדת כיתוב נאות. מידד פנה לאחראים על בית הקברות בהר הזיתים, התקשר אל נציג הנדבן וכבר השבוע נערך ביקור במקום.
