נבחרי הציבור ממשיכים להתקוטט מי ירכיב את הממשלה הבאה, בעוד שלל בעיות מחכות לפתרון ולתוכנית עבודה מסודרת של ממשלת ישראל. אחת הבולטות שבהן היא עליית מחירי הדיור – בעיה שמלווה אותנו כבר תקופה ארוכה, אך נראה כי היא הולכת ומתעצמת.
מחירי הדירות עלו ב־4 אחוזים בשנה שעברה, ובסקירה שפרסם הכלכלן הראשי במשרד השיכון לפני כחודש הוא הזהיר ש"המשך הירידה בהיקף התחלות הבנייה יוביל לצמצום מתמשך במלאי הדירות החדשות למכירה, ועשוי לתרום לעליית המחירים". ממשלת ישראל משותקת לאחר עוד מערכת בחירות נטולת הכרעה ברורה, ובהיעדר תוכנית רחבה לטיפול בבעיה, החששות גדלים והמחירים ממשיכים לטפס.
לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו לפני החג, המשכנתאות שנלקחו במהלך פברואר 2021 הסתכמו ב־7.3 מיליארד שקל, גידול של כ־13 אחוזים לעומת החודש הקודם וזינוק של 19 אחוזים בהשוואה לחודש פברואר אשתקד. גם סכום ההלוואה הממוצע זינק: בפברואר שעבר משכנתא ממוצעת עמדה על 720 אלף שקל, לעומת 800 אלף שקל כיום. כשההיצע מוגבל, הגידול בביקוש מחזק את עליית המחירים.
החשש מעליית מחירי הדיור, כשגוברים הסימנים לאינפלציה ולעליית מחירים כללית במשק, מדרבן רבים מהרוכשים שהמתינו ל"זמן הנכון" למהר ולקנות את הנכס שתכננו לפני שיתייקר. לכך מצטרפת בחודשיים האחרונים גם עליית מחירי התשומות. מדד תשומות הבנייה מתעדכן מדי 15 בחודש ומשקף את השינויים במחירי הבנייה, המושפעים מעלויות חומרי הגלם, המוצרים והשירותים המשמשים קבלנים. לפי נתוני הלמ"ס, מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב־1.2 אחוזים בתוך שלושה חודשים – מדצמבר שעבר ועד פברואר. לשם השוואה, במשך 2020 כולה עלה המדד ב־0.5 אחוזים בלבד. במציאות הזו, רבים מהרוכשים דירה חדשה שבנייתה טרם הושלמה, בוחרים לקחת משכנתא גדולה ולשלם חלק ניכר מהסכום מראש.
הגידול בביקוש למשכנתאות, שנמשך גם בחודש מרץ לפי נתוני הבנקים, מתגבר גם בגלל הביטחון הכלכלי עם פתיחת המשק והחזרה לשגרה לאחר מבצע החיסונים. בבנק ישראל מדווחים גם על ירידה בהיקף דחיית החזרי המשכנתא, שאנשים פנו אליה במהלך משבר הקורונה. רוב הלווים שביקשו לדחות את החזרי ההלוואה שבו לשלם, וסך המשכנתאות הנמצאות בדחייה עומד כיום על כ־7 אחוזים מההלוואות לדיור, קצת פחות מ־30 מיליארד שקל, לעומת 25 אחוזים בשיא המשבר.
אל הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור מצטרפים גם המשקיעים, שחלקם בקרב הרוכשים ולווי המשכנתאות גדל מתחילת השנה. ההוזלה במס הרכישה, שנכנסה לתוקף לפני כמה חודשים במקביל לגידול בפיקדונות הציבור, מחזקת בקרב ציבור המשקיעים את ההכרה בכדאיות המהלך.
בסוף שנת 2020 שכבו בבנקים פיקדונות בסכום כולל של יותר מטריליון וחצי שקלים. מאיפה הכסף הזה? הגידול החד בפיקדונות הציבור בשנה האחרונה נובע מהחששות בשווקים בתחילת הקורונה, כשרבים העבירו את הכסף ל"מקום מבטחים" בפיקדון. לכך יש להוסיף גם את הסיוע הממשלתי, שחלקו מצא את דרכו לפיקדונות, וכן את העובדה שרבים צמצמו הוצאות בגלל המשבר וחסכו את הכסף הפנוי. בהתחשב בכך שהריבית בבנק אפסית, חלק גדול מהכסף הזה מוצא את דרכו לשוקי ההון או להשקעות בנדל"ן.
הריבית הנמוכה לא רק פוגעת בכדאיות הפיקדונות, אלא גם מאפשרת לחלק מהלווים להגדיל את המשכנתא בלי שההחזר החודשי ייעשה בלתי נסבל.
לפני כמה שבועות, ראוי להזכיר, הקל בנק ישראל את המגבלה על הלוואות במסלול ריבית הפריים, ובכך אפשר ללווים לקחת נתח גדול יותר מההלוואה במסלול זול במיוחד. לכאורה המהלך אמור להוזיל את המשכנתאות, אלא שבעקבות ההוראה הבנקים מיהרו לפצות את עצמם והעלו את הריבית במסלול הפריים; המהלך עורר סערה ובדיון שנערך לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, בלחץ ציבורי כבד, הצהירו בבנק ישראל שיפעלו לכך שהבנקים יורידו את המחיר. בשבועות הקרובים נדע אם הפיקוח על הבנקים הצליח להשאיר את הריבית הנמוכה על כנה.
