פיראס טלאס, בנו של שר ההגנה האגדי בממשלת אסד מוסטפה טלאס, ברח מהמדינה בתחילת המלחמה בסוריה, לפני עשור. היום הוא מיליארדר המתגורר באיחוד האמירויות. בתו לומדת עברית כקורס בחירה. כששוחחנו איתו שלשום, לרגל כתבה מקפת על שלטון אסד במלאת עשור למלחמת האזרחים בסוריה, לא חסך טלאס ג'וניור את ביקורתו על הנשיא.
"בשאר אסד הוא אדם פחדן", אמר לנו בשיחת טלפון ארוכה. "הוא פחד מאביו, מדודו מוחמד מח'לוף ומאחיו הגדול באסל. כשכולם מתו הוא נשאר עם אשתו אסמא, וגם ממנה הוא פוחד. הוא מקפיד לציית לה, והיא למעשה האדם שמקבל את ההחלטות הרציניות במדינה".
משפחת טלאס חיה לצד משפחת אסד משנות החמישים. מוסטפא טלאס הכיר את חאפז אל־אסד במהלך הלימודים באקדמיה הצבאית בחומס, ומאז היה צמוד אליו ושימש רמטכ"ל צבא סוריה ושר ההגנה. כשאסד האב מת, חברו הקרוב הכשיר את בשאר אל־אסד לנשיאות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אני לא אכתיר את לפיד לראש ממשלה בשום מצב"
– בבחירות, כל דבר שונה הוא טוב
– הבטחות סרק: רגע לפני הבחירות, מה עם ההתיישבות הצעירה?
"אני זוכר אותו מילדות כאדם בעייתי מאוד, אחוז קנאה כלפי אחיו הגדול באסל, גם אחרי מותו. היחסים בין בשאר לאביו היו יחסי שנאה", מספר טלאס. "פעם כיניתי את חאפז אל־אסד 'איש של אמת'. בשאר נעלב ושיגר אליי קצינים בכירים ששאלו אותי אם אני מתכוון שהוא עצמו לא אמיתי כמו אביו. הוא היה ידוע כשקרן גדול, היה נותן לשרים הוראות ואחר כך מכחיש אותן ומבזה אותם בפומבי.
"בשאר היה תמיד חשדן, אך שינה לא אחת את דעתו בהתאם לאדם האחרון שפגש. הוא אדם ללא מילה שאין לסמוך עליו.
"אני זוכר שאסד האב החליט להכשיר אותו לנשיאות, אחיו הצעיר יותר, מאהר, הביע ספקות ביכולות שלו, כמובן לא באופן פומבי. בשאר חשב שמאהר הוא אדם אלים. בסופו של דבר בעשר שנות המלחמה בשאר הוכיח שהוא עצמו אדם אחים וצמא דם".
לדברי פיראס, בשבועות הראשונים של הלחימה הוא הביע באוזני אסד מחאה בנוגע לקו האלים שנקט כלפי מתנגדיו. "הוא אמר לי באופן אישי, 'נלחץ על האנשים ונשבור אותם. אחרי שיפסיקו את המחאות אשקול לבצע רפורמות'. בניגוד לטענות המוחים בשאר התעקש לטעון שאין שחיתות במשפחה השלטת, ומצד שני הסביר שהמשפחה היא זו שמחזיקה במדינה ולכן יש לה זכות ליהנות מהעושר של המדינה ללא כל דין וחשבון. אחרי כמה חודשים של לחימה הוא אמר לנו שלא אכפת לו להשמיד את המדינה, כל עוד הוא יישאר נשיא".
התנגדותו של פיראס למעשי בשאר הובעה תחילה בחדרי חדרים בלבד. כשהשמיע את הדברים בפומבי, קיבל איומים על חייו: "שלחו אליי אנשים שילחצו עליי שאשתוק. הם הגיעו למשרד, לבית, ועקבו אחרי התנועות שלי. אחר כך קצינים בכירים המקורבים למשטר, שהכירו אותי, פנו אליי ואמרו לי שהתקבלה החלטה להוציא אותי להורג, ואם אני רוצה להמשיך לחיות כדאי לי לברוח מסוריה במהירות. עזבתי את סוריה. ואחרי כמה חודשים נגזר עליי עונש מוות וכל הנכסים והכסף שלי הולאמו למדינה".
פיראס טלאס, שמשפחתו הייתה אחת המשפחות שייסדו את המדינה הסורית, סבור שישראל שגתה כשלא התערבה במלחמת האזרחים. "אני מבין את העמדה הישראלית שראתה במשטר ובעם הסורי אויבים ולכן נמנעה מלהתערב במלחמה. אבל המציאות היום בסוריה רעה לישראל וגורמת להרבה בעיות בגבולות. ישראל צריכה להבין שלפעמים לחוסר המעש יש מחיר.
"בשנים 2013־2015 סורים רבים חשבו באופן חיובי על ישראל והייתה הזדמנות אמיתית לשינוי ועתיד חדש. היום העם הסורי שוב מסתכל על ישראל בעין שלילית, כמי שתמכה ברוסים ובשרידותו של אסד כנשיא. כעת ישראל תהיה צריכה לעשות הרבה כדי לשנות את הדעה השלילית הזו".
לכתבה המלאה על מלחמת האזרחים בסוריה במוסף דיוקן- לחץ כאן
