בבוקר יום שני השבוע קיבל בג"ץ, כביכול רק באופן חלקי, עתירה נגד שימוש באיכוני שב"כ במסגרת המאבק בקורונה, וקבע שרק במקרה של סירוב לשתף פעולה בחקירות האפידמיולוגיות יוכלו הרשויות להשתמש באיכונו של הסרבן. הקורונה מסכנת חיי אדם בבירור, ובכל זאת לפי מבחן בג"ץ אין בכך די כדי להעניק לממשלה חותמת כשרות אוטומטית על כל צעד במלחמה נגדה. בית המשפט קבע שזו "פגיעה ממשית בזכות החוקתית לפרטיות, אך בשל הנסיבות החריגות של התקופה ונוכח מנגנוני הבקרה של החוק, אפשר היה להשתמש באיכונים". אך לא עוד.
זה מעניין, כי רק ערב לפני כן דחה בג"ץ עתירה אחרת של עו"ד איתן פינקלשטיין, הרב יובל שרלו ועמותת מוקד, נגד שימוש קבוע של המשטרה בסעיף 4א' הזמני לפקודת המשטרה כדי למנוע פולחן יהודי בהר הבית. לטענת העותרים, בסעיף שמתיר למשטרה לחסום כביש במקרה של תאונה, אין כדי להעניק לה סמכות לאסור מאז ולתמיד תפילת יהודים בהר וכן שאר דרכי פולחן. לשם כך, טענו, נדרש חוק מפורש. בניגוד לעתירת האיכונים, בג"ץ הניח לעתירה של פינקלשטיין ושל הרב שרלו להתייבש בהמתנה במשך שלוש שנים בטרם התפנה לעסוק בה, וכשכבר התפנה, השליך את העותרים מכל המדרגות, בלי היסוסים רבים.
"דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו", כתבה חיות בפסק הדין. "המשיבים (נציגי המשטרה, א"ס) ציינו בתגובתם לעתירה שכללי הביקור המופיעים בשלט שמוצב בכניסה להר הבית משקפים את מדיניות כל ממשלות ישראל ביחס להר הבית מאז 1967. המדיניות נבחנה בעתירות שהוגשו לבית המשפט במשך השנים ונקבע בהן שהזכות לתפילה, ככל זכות אדם ועם כל חשיבותה, אינה מוחלטת. למולה ניצבת הרגישות המיוחדת המאפיינת החלטות על הסדרי תפילה בהר הבית, והסכנה להתלקחות אירועים אלימים שעלולים לפגוע הן בביטחונם האישי של השוהים במקום, הן בסדר הציבורי ובביטחון הציבור והן ביחסי החוץ של המדינה. הגבלת חופש הפולחן עשויה להיות מוצדקת במקום שמוכח בהסתברות קרובה לוודאי חשש לפגיעה בשלום הציבור או בחיי אדם".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הראשון שזיהה: הפרופסור שחזה את השפעת החרדים על כלכלת המדינה
– גם החלפת נתניהו לא תרפא את המערכת הפוליטית
– מנהל רשות מקרקעי ישראל: "נשים סוף לתופעת המאכערים"
עד כאן דברי חיות, שגם השופט מני מזוז חתם עליהם. והשופטת יעל וילנר הוסיפה, אולי בשל אי אלו נקיפות מצפון שהתעוררו בה: "נדמה כי אין חולק על כך שההגבלה על תפילת יהודים בהר הבית פוגעת לא רק ברגשותיהם ובכמיהתם של המבקשים להתפלל במקום אלא אף בזכויות יסוד חוקתיות המוקנות להם ולכל אדם. ואולם זכויות אלה אינן מוחלטות, והן נסוגות מפני השמירה על שלומו וביטחונו של הציבור בהתאם להערכת גורמי המקצוע מעת לעת".
זה המקום לציין שעוד הרבה לפני הקורונה הופעלו איכוני שב"כ כדי לעקוב אחר פעילי המאבק היהודי למען הר הבית. שופטי בג"ץ לא מנעו זאת מהמדינה, שיותר מפעם אחת הוכח שהיא רואה בפעילי זכויות האדם הללו גורם מסוכן. מותר לשער שגם כאשר תעבור הקורונה יימשך השימוש באיכונים נגד פעילי ההר, בלי בג"ץ ובלי בצלם.
לצד עוגמת הנפש שנחלו בבג"ץ, שאבו השבוע פעילי ההר מעט נחת כשצעיר ושמו מרדכי יורבצקי זכה בבית משפט השלום לפיצוי בסך אלף שקלים מהמשטרה. זאת משום שהמשטרה אסרה על עלייתו להר בשנת 2017 ללא הודעה מראש. כך או אחרת, בשטח מוסיפה המשטרה להתנהל בניגוד לחוק ומתעמרת בעולים.
כך, למשל, קבוצה של תנועת סטודנטים למען הר הבית שעלתה בתענית אסתר להר דרשה לסובב באתר גם בנקודות שחורגות מהנתיב הקבוע והחונק שהמשטרה מאפשרת לעולים יהודים בעלי חזות דתית. כך, בין השאר, דרשו להגיע גם לשטח שמעל אורוות שלמה וכן לחלקו המזרחי המוזנח של ההר, שעל גביו גלי אשפה. השוטרים הניחו להם לעשות זאת, אולם ביציאתם משטח ההר הובהר לסטודנטים שכניסתם נמנעת עד שייערך להם שימוע אצל מפקד יחידת המקומות הקדושים במשטרה. בקריטריונים המחמירים של כחולי המדים המגובים אוטומטית בחותמת הגומי של בג"ץ, התעקשות כזאת לסובב בהר באופן חופשי מוגדרת כהפרת הסדר הציבורי.
עורך דינו של ארגון הסטודנטים, זיו מאור, שיגר מכתב בעניין למפקד המחוז החדש דורון תורג'מן, ותקף בין השאר את טענת המשטרה ל"הפרת הכללים הנהוגים בהר" בידי חברי הקבוצה: "אבקש להבהיר את המצב המשפטי לאשורו", כתב עו"ד מאור. "אין 'כללי ביקור בהר הבית'. בישראל אין מחוקקים בסתר, ובהתאם להוראות סעיף 17 לפקודת הפרשנות, כל תקנה בת פועל תחיקתי שלא פורסמה ברשומות היא משוללת תוקף. מאחר שאין כל תקנה כאמור העוסקת בהר הבית, הרי שדין הר הבית כדין גן סאקר, ואין למשטרה, או לכל גורם, כל סמכות להגביל תנועת אזרחים בהר לפי כל דין. לא זו בלבד שמרשיי לא הפרו כל כלל, הם אף לא הפרו כל הוראה של השוטרים, ופעלו בהתאם להנחיות השוטרים".
אירוע חמור הרבה יותר משאירע לסטודנטים התרחש בהר ביום ראשון, שושן פורים. אריאל גוגנהיים, מעולי ההר הקבועים, התעקש שהמשטרה תמנע משחק כדורגל של ילדים ערבים ברחבת כיפת הסלע כפי שהיא מחויבת לעשות על פי פסיקת בג"ץ עוד מאז 1993. אולם לא די שהמשחק לא הופסק, אלא שגוגנהיים נלקח בידי השוטרים מהמקום, נעצר ונחקר במשך יותר משש שעות, והורחק מההר לשבוע בהוראת המשטרה, עם אפשרות להארכת ההרחקה עד לחצי שנה בהוראת מפקד המחוז. מכשיר הסלולר שלו הוחרם בידי המשטרה, אולי מכיוון שהוא מכיל חומר שעשוי להפליל את השוטרים שעצרו אותו, ותמונה שנשלחה זמן קצר אחרי שחרורו ממעצר מעידה ששטפי דם מעטרים את ידו – לדבריו, תוצאה של אלימות חוקריו בעקבות סירובו לחתום על טופסי החקירה, שעיוותו לדעתו את המציאות.
ממשטרת ישראל נמסר: "השבוע הגיע להר הבית מבקר שהצטרף לקבוצה שלוותה על ידי שוטרים ובשלב מסוים סירב להמשיך עם הקבוצה במסלול הסיור, בטענות הנוגעות לאכיפה במקום. השוטרים הורו למבקר להמשיך עם הקבוצה אך הוא סירב להישמע להוראות השוטרים תוך יצירת פרובוקציה מולם, דבר שאילץ אותם לעכב אותו, ולאחר שסירב לעיכוב הם נאלצו להודיע לו שהוא עצור.
"החשוד נחקר ובסיום שוחרר בתנאים מגבילים. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בהר הבית במטרה לשמור על הסדר הציבורי באזור ולאפשר ביקורים במקום".
