שלוש שנים לאחר שנגיף קטלני פגע באריות האסייתיים בהודו, שסכנת הכחדה מאיימת עליהם בבית הגידול הטבעי האחרון שנותר להם, אנשי שימור הסביבה מחפשים בתים חדשים שיאפשרו ללהקות הצומחות לנדוד שוב.
חתולי הענק המלכותיים, הקטנים מעט יחסית לבני דודיהם האפריקנים, משלו פעם ברחבי דרום מערב אסיה. אך ציד ועיור גרמו לאוכלוסייתם לצלול. רק 20 אריות אסייתיים נותרו ב־1913, ולהקתם התכנסה בשמורת הטבע גיר, בת 1,400 הקילומטרים במדינת גוג'ראט במערב הודו. לאחר שנים של מאמצים צמחה אוכלוסיית האריות לכדי קרוב ל־700 פרטים, לפי המפקד שנערך להם בשנה שעברה. אך לפני שלוש שנים הצלחתם של פעילי השימור הייתה נתונה בסכנה חמורה: אריות החלו למות בחלק אחד של היער.
נגיף הכלבלבת המידבק התגלה בקרב עשרות מחברי הלהקה, ולפחות 11 מתו. "מצאנו את כל האריות באזור ובודדנו אותם", אמר דושיאנט ואסאוודה, משמר היערות הראשי של הגן. הרשויות ייבאו חיסונים מחו"ל: כל בעל חיים קיבל שלוש מנות, ולאחריהן זריקת בוסטר. גם פרות וכלבים בסמוך לגן הלאומי חוסנו, כדי שלא יעבירו את הנגיף. "חיסנו את האריות בשבי והדברנו את המחלה בהצלחה. לא נצפית התפרצות חדשה", אמר ואסוואדה. שומרי הפארק עדיין עוקבים מקרוב אחר בריאותם של האריות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שופט העליון עמית: להחמיר בענישת פשיעה חקלאית
– אילו בתי מלון מתאימים למשפחות דתיות?
– "יש קשית גדולה שמעבירה קולות מימין לשמאל"
האריות הם מקור גאווה להודו, במיוחד באזור סאורשטרה בגוג'ראט, שחיים בו בשלום אדם וחיה. שבט רועי בקר חי בקרב בעלי החיים בשמורה, ולא נדיר לראות להקת אריות חוצה כביש מהיר במחוז בזמן שנהגים צופים בהם וממתינים. מלך הג'ונגל הוא גם אטרקציה תיירותית, לצד נמרים, פנתרים וחתולים גדולים אחרים בשמורה. כ־550 אלף איש מבקרים בגן בכל שנה, נוסעים סביב בג'יפים פתוחים בעודם מנסים לאתר את הטורפים המשתרכים בין עצים נשירים צהובים בהירים.

"מרגש מאוד לראות את האריות מקרוב בטבע", אומר מדריך היערות דינש סאדיה. אולם התפרצות הנגיף בשנת 2018 הייתה תזכורת לכך שהצמיחה היציבה באוכלוסיית האריות אינה מובנת מאליה. לאריות מגוון גנטי נמוך בגלל אוכלוסייתם הקטנה, ולכן הם פגיעים יותר למגפות. התפרצות כלבלבת ב־1993 בגן הלאומי סרנגטי בטנזניה הרגה שליש מ־3,000 האריות שחיו שם. ביולוג חיות הבר ראווי צ'לם אומר שההתפרצות הדגישה את הצורך להעביר כמה להקות לאתרים אחרים בסביבה. "העברת אוכלוסייה היא אסטרטגיית הפחתת סיכונים שמקבילה לביטוח חיים. אם יקרה משהו לאוכלוסייה בשמורת גיר, תמיד יהיו להקות נוספת של אריות בר חופשיים".
השמורה נעשית קטנה מדי לאוכלוסיית האריות הגדלה בהתמדה. "יש הרבה יותר אריות ממה שגיר יכולה להחזיק… בעלי החיים האלה אינם נייחים, הם נעים כל הזמן ומתקשרים עם חיות משק ואנשים". אך המאמצים להעביר כמה אריות למדינות אחרות עוררו מאבקים משפטיים עם ממשלת גוג'ראט, שרוצה מונופול על החיות, ומוכנה להעביר אריות לשטחים חדשים רק בתחומי המדינה.
בינתיים, שומרי גן החיות עוקבים אחר האריות הנודדים – שלפעמים תועים לתוך כפר ומסכנים בעלי חיים ובני אדם – בעזרת עשרות קולרי רדיו מיובאים. "אם אריה לא זז במשך 48 שעות, אנחנו יכולים להתריע בפני הצוות שלנו", אמר מוחן רם ממשמר היער. קולרי המעקב מותקנים סביב צווארי האריות, ועוזרים לפקח על בריאותם ותנועותיהם כדי להפחית את תאונות הדרכים והרכבות ואת המפגשים בין בני האדם לחיות הבר.
תרגום: אלחנן שפייזר