שופטי בית המשפט העליון הורו ביום חמישי למדינה להסביר מדוע אינה מפסיקה את תשלומי "הגדלות הרמטכ"ל". בדיון שעסק בעתידן של תוספות השכר שמעניק הצבא לגמלאיו מאז שנות השישים נכח ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז. כשהתברר שהשופטים עלולים להוציא צו ביניים שמסכן את התוספת, מיהר רב־אלוף אביב כוכבי עצמו להודיע שיעלה לירושלים כדי להציג בפני בית המשפט את עמדתו באופן אישי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: מצוקת המורים: היקף עבודתנו גדל בעקבות הקורונה
– זוכה פרס "הנובל היהודי": סטיבן ספילברג
– "אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן
בסופו של יום החליט בית המשפט לא לתת צו ביניים אלא צו על תנאי, לאחר שהתרשמו כי יש כוונה להסדיר את הנושא וכוכבי ביטל את כוונתו להתייצב בבג"ץ. השופטים נעתרו לבקשה בהולה שהגישו המשיבים לעתירה – הרמטכ"ל ושרי הביטחון והאוצר – ובה ביקשו שהות להיערך לשינוי ולהכין את הפורשים העתידיים לביטול התוספת.
הסוגיה מונחת על שולחן הממשלה זה שנים, ונדונה בין משרדי הביטחון, האוצר וראש הממשלה, אך ההכרעה בה נדחתה שוב ושוב. את העתירה בנושא הגישה עמותת "צדק פיננסי" בנובמבר 2019, והיא ביקשה מבית המשפט להוציא צו שיעצור את מתן התוספת, הניתנת לטענתה בניגוד לחוק וללא סמכות. לפני כשבוע ביקשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ לדחות שוב את הדיון ולאפשר להם להגיע להסדרה, אך בית המשפט דחה את בקשתם וערך את הדיון ביום חמישי. בדיון ציינו השופטים כי סמכותו החוקית של הנוהג מוטלת בספק, ונדרשת החלטה של הדרג המדיני. "שום דבר לא זז במדינה הזאת בלי חרב חדה על הצוואר", אמר השופט עמית, וההרכב רמז כי בכוונתו להוציא צו ביניים שימנע מהמדינה להמשיך את הנוהג לגמלאים חדשים, שעתידים לפרוש בקרוב מצה"ל.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות סוציאליות שרשאי הרמטכ"ל להעניק "אם היה סבור שקיימות נסיבות כלכליות או אחרות המצדיקות זאת". התוספת ניתנת באמצעות חישוב שנות השירות הסדיר לצורך החישוב לפנסיה – שני אחוזים נוספים לכל שנת שירות. בפועל צה"ל מעניק את התוספת לרוב המשרתים הפורשים משירות – כ־98 אחוזים, בין ש"קיימות נסיבות כלכליות" ובין שלא. בסך הכול היא מגיעה לשיעור ממוצע של כעשרה אחוזים מהגמלה, ובמקרים מסוימים עד 19 אחוזים. העלות השנתית שלה מוערכת בכ־1.1 מיליארד שקלים.
לכאורה התוספת ניתנת בהתאם להחלטת ממשלה מ־1961, אך בחוות דעת של המשנה ליועמ"ש רז נזרי נקבע כי אי אפשר להעניק על בסיסה תוספת גורפת לכל הפורשים מצה"ל. החלטת הממשלה כללית ועמומה מדי, ועל המדינה להגדיר קריטריונים ברורים לזכאים. אם צה"ל וממשלת ישראל מעוניינים להעניק תוספת גורפת לכלל הפורשים, יש לעשות זאת בחקיקה.
כעת הורה בית המשפט למדינה להסביר מדוע אינה מפסיקה את התוספת, הן לגמלאי צה"ל שכבר פרשו והן לעתידים לפרוש, וכן מדוע לא יושבו כספים שניתנו מתוקף התוספת הזאת בשבע השנים שקדמו לעתירה. ההכרעה בעניין נדחתה לאחר הבחירות, לטיפול הממשלה הבאה, שתיאלץ להגיש את תשובתה בסד זמנים צר עד 15 באוגוסט 2021.
"בבג"ץ קרה היום משהו דרמטי", מסרה ביום חמישי עו"ד נילי אבן־חן, מנכ"לית עמותת צדק פיננסי. "המדינה הודתה לראשונה בפה מלא כי יש בעיה מהותית בתשלום הגדלות הרמטכ"ל, והתחייבה להערת אזהרה בעניין מעתה לכל גמלאי צה"ל. זאת אחרי 60 שנות תשלומים באין תוקף חוקי ובאין מפריע, ואחרי דחיות אין קץ מצד המדינה, ללא כל כוונה להסדיר את העניין".
מדובר צה"ל נמסר: "כוחו של צה"ל טמון באיכות משרתיו. השלמות תקופת השירות מהוות חלק מתנאי השירות הצבאי מזה שישים שנה, בהתאם לשורת החלטות שקיבלה הממשלה. צה״ל ימשיך לפעול אל מול כלל הגורמים הרלוונטיים להסדרת הנושא ולמניעת פגיעה במשרתים".
