עם מקדם הדבקה המעיד על התפרצות מחודשת של תחלואה, בהיקף של אלפי נדבקים חדשים ביום, עם בתי חולים בעומס של מעל 1,100 מאושפזים במצב קשה, ישראל יוצאת היום (א') מהסגר השלישי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "צדק לפושעי המלחמה הישראלים": ארגוני טרור חוגגים את החלטת האג
– "יש חשיבות גדולה לכך שישראל תקום מספסל הנאשמים"
– "תרבות ההחרמה פוגעת במשילות וביכולת להרכיב ממשלות"
פתיחת הסגר בנקודת הזמן הנוכחית תייצר יותר מגעים בין אזרחים, ותביא בהכרח לעלייה בהדבקה בשל התפשטות הזן הבריטי בישראל. הנגיף החדש מדבק יותר, ועלול להביא לעלייה נוספת בהיקפי התחלואה הקשה והתמותה, כשהפעם הצעירים על הכוונת, ובעיקר אלו שבאוכלוסיות הסיכון ועוד לא התחסנו. מבצע החיסונים שנפתח בשבוע שעבר לכלל האוכלוסייה מעל גיל 16, חייב להעלות הילוך, ולהתמקד יותר מכל בחיסון המבוגרים בני 50 ומעלה שלא הגיעו עד כה למתחמי החיסונים.
על פי פרופסור ערן סגל ממכון ויצמן, "גם אם החיסונים יורידו בטווח הקצר את החולים קשה, נותרו כ-400 אלף איש מעל גיל 50 שלא חוסנו. ובגלל שלמאומת בגיל הזה יש 10 אחוז סיכוי להפוך לחולה קשה, להתפרצות תחלואה בלתי נשלטת עדיין יש פוטנציאל להמוני חולים קשה". לדבריו, הבעיה הקשה טמונה בקבוצת האנשים בגילים האלו. "97 אחוז מהנפטרים ו-87 אחוז מהחולים קשה עד היום הם בקבוצה הזו, אבל היא כבר בקושי מגיעה להתחסן. לכן צריכים לשנות את תוכנית הפעולה ולהגיע אליהם. ככל שנחסן כאן יותר, יהיו פחות חולים קשה. המאמץ חייב להיות מרוכז בזה, כי כמעט שאין לנו כלים אחרים".
סגל, כמו מומחי מערכת הבריאות ובהם צוות המומחים המייעץ לקבינט הקורונה, סבור כי למעשה מדינת ישראל איבדה כיוון. היא נטולת אסטרטגיה להתמודדות עם מגפת הקורונה בעיקר בשל התפרצות המוטציה הבריטית, שהקשתה על היכולת למנוע הדבקה. הצרה הגדולה ביותר היא ששליש מהאזרחים לא יוכלו להתחסן, בעיקר בשל מגבלות גיל. וכל עוד לא נראה היענות מלאה של הציבור לקבל את שתי מנות החיסון, לא נוכל לצמצם את ממדי התחלואה. "עברנו לניהול המגפה לפי 'שיטת מצליח'. נקווה שבאמת יצליח, כי מחיר הטעות יכול להיות מאוד גבוה", מציין סגל.
גם בדו"ח המחקר של מרכז הידע של אמ"ן הזהירו הבוקר כי בשבועות הקרובים צפויה עלייה חדה בתחלואה. "יותר מאי פעם, נדרשת אחריות אישית והקפדה על ההנחיות", נכתב היום. על פי אנשי המחקר, "ישראל יוצאת מהסגר השלישי כשהתחלואה גבוהה מאוד – שיעור החיוביים והעומס על בתי החולים ממשיכים להיות גבוהים, וזאת על אף שישנה ירידה מסוימת במספר החולים הקשים בשבוע האחרון".
אחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר שאיתן נצטרך להתמודד היא החזרה ללימודים. אחרי למעלה מחודש של סגר, מערכת החינוך לא השכילה להיערך ולמצוא פתרונות, עד כי נדמה שהחזרה ללימודים הפתיעה את שר החינוך יואב גלנט, ששוב מתנגד לדרישות משרד הבריאות לפתיחת המערכת בקפסולות ובצמצום מגעים. נוסף על כך ישנם מורים רבים שלא יוצאים להתחסן.
על פי מתווה הלימודים, ביום שלישי ייפתחו בתי הספר במתכונת שהיא כמעט בלתי אפשרית להורים. תלמידים עד כיתה ד' ותלמידי י"א-י"ב בערים ירוקות וצהובות יחזרו ללימודים כרגיל, ללא קפסולות. בערים כתומות ואדומות, אותן הכיתות יחזרו גם כן, אך בקפסולות של חצאי כיתה, שילמדו יום כן ויום לא, ובאוויר הפתוח. זהו כמובן פתרון שנשען על מזג האוויר הנוח הצפוי לשרור בישראל בשבועיים הקרובים אך זה לא פתרון קבוע. שרי הממשלה ידונו הערב בשעה 17:00 בחידוש מסגרות החינוך ברחבי הארץ וייתכן שיהיו עוד שינויים במתווה. בדיון שנערך אמש בהשתתפות שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר החינוך יואב גלנט ושר האוצר ישראל כ"ץ, גובש לבסוף המתווה המסתמן לחזרה ללימודים.
במשרד הבריאות דרשו לפתוח את גני הילדים ואת כיתות א'-ד' וי"א-י"ב אך ורק בערים ירוקות וצהובות, אך מרבית הרשויות בישראל אינן מוגדרות ככאלה והלימודים בהן ימשיכו להיות מושבתים. במשרד החינוך ביקש להוביל פתיחה משמעותית יותר. נציגי הציבור החרדי התנגדו, כמובן, למתווה של משרד הבריאות ודרשו לפתוח את מערכת החינוך והישיבות באופן נרחב. הבעיות במתווה של משרדי החינוך והבריאות הן כאלו שיאלצו להותיר את ההורים בבית, מאחר שלמידה לסירוגין פירושה שתלמידים יישארו בבית חצי שבוע. במקרים מסוימים, הורים אף יצטרכו למצוא פתרונות לכל ימי השבוע, מאחר שכל ילד יידרש להגיע לבית הספר ביום אחר. גם סוגיית הצהרונים עוד לא הגיעה לפתחה של הממשלה.
בישיבת ממשלה הערב ידונו גם בהמשך תוכנית היציאה מהסגר, ובמרכזה פיילוט במסחר ובתרבות שיחל כנראה עוד השבוע. התוכנית צפויה לאפשר למתחסנים, למחלימים ולמי שיש לו בדיקות קורונה שליליות ב-72 השעות האחרונות להיכנס למתחמי מסחר ותרבות.
