חוגי בית עם עשרות משתתפים, צילומי סלפי צפופים, כנסי ענק וביקורים בשווקים הומים: כל הפעילויות הללו, שהמועמדים והמפלגות מבקשים לפנות דרכם אל המצביעים ולקבל את תמיכתם לקראת יום הבוחר, לא יוכלו להיות חלק ממערכת הבחירות הקרובה, שעדיין תתקיים – לפחות ברובה הגדול – בעידן הקורונה. המציאות הזו מציבה אתגר מורכב בפני אנשי ההסברה ומנהלי הקמפיינים ותדרוש מהם גמישות, מאמץ ויצירתיות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– התפצלנו בשביל חיבורים: בוגי לא מבין איפה הוא טעה
– מומחים באונ' העברית מתריעים: "סיכויי התמותה עלו, השיא עוד לפנינו"
– "תוצאה של חוסר משילות מתמשך": בנבטים זועמים על חילול קברים
"הקורונה הפכה את החיים שלנו לדיגיטליים", אומר רוני ארזי, בעליה של חברת משרוקית דיגיטל. "אנחנו לומדים, עובדים וקונים דרך האינטרנט. ייתכן מאוד שעוד בימי חיינו גם נצביע באינטרנט, אז צריך למצוא את הדרך גם לשכנע באינטרנט". בעיני ארזי, ראש הממשלה נתניהו, שפתח בשבוע שעבר חשבונות גם בטיקטוק ובטלגרם, מצטיין בנושא הזה. "בגיל 70 הוא מצליח להמציא את עצמו ולהיות בכל פלטפורמה חדשה, אף שהוא מנהיג מוערך ומכובד שאולי לא היינו מצפים למצוא שם".
שרוליק איינהורן מחברת פרספשן, מנהל קריאייטיב ראשי ויועץ אסטרטגי למסע הבחירות של הליכוד וראש הממשלה, מספר שיועץ הדיגיטל של נתניהו, טופז לוק, הוא שהוביל את פתיחת חשבון הטיקטוק יחד עם נתניהו, "שעומד בחזית היצירה והעשייה הדיגיטלית. אם אתה לא נמצא שם, אין לך גישה לצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. הרעיון הוא ללמוד, להתאים, לנצח".
בליכוד מנסים בכל זאת לשמר את המגע הממשי עם המצביעים. בין הרעיונות שעלו שם: לקיים ביקורי בית בהפתעה ולאמץ את "משאיות השמחה", שידמו את האולפן השקוף שהשרה רגב נהגה להגיע איתו לערים ולשכונות ברחבי הארץ. המשאיות הללו ישמיעו את זמרירי המפלגה ויביאו איתן מדבקות וחולצות לחלוקה, וח"כים ושרים יישאו מהן דברים ויפנו לקהל המקומי. לא לכולם זה מתאים, אך זו עשויה להיות חלופה מעניינת לכנסי ההמונים.
"יש לנו רעיונות שאני לא יכול לחלוק בשלב הזה", מוסיף איינהורן. "בליכוד יש צוות שיודע להתאים את עצמו לתנאים, לייצר מציאות חדשה ולדעת להפוך את החסרונות ליתרונות. בבחירות השלישיות היה המון שטח, אנשים ממש התרגשו לפגוש את ראש הממשלה פנים אל פנים. הפעם זה לא יהיה לנו, אבל אני חושב שבסך הכול יש הישגים אדירים שיכולים להוביל את הקמפיין – החיסונים, אחוז התמותה הנמוך והכלכלה שנפגעה פחות מכול בעולם המערבי".
במפלגת תקווה חדשה הקימו אולפן זום חדשני ומושקע, שילווה את הקמפיין. "היה לנו חשוב להשיק את האולפן כבר בשלב הזה, ולהטמיע לקהל שזה התחליף לעבודת שטח ושיש להם עם מי לדבר", אומרת דור מימון, מנהלת מערך התקשורת של המפלגה. "יש כעת אחוזים גבוהים של מתלבטים, וזה הזמן להזיז אנשים".
כדי להמחיש את האתגר, מימון משתמשת דווקא בכנסי הבחירות של הליכוד. "מה מביא אנשים לשם? דרך הסניף, חברים של חברים, מושכים זה את זה. פה אין לך את האפשרות הזו, ואת צריכה להגיע איכשהו לאנשים ולגרום להם דרך המחשב להיכנס לתכנים שלך. להביא אנשים למפגשים שלנו בזום זאת לא רק עבודת דיגיטל ולשלוח קישור, צריך שילחצו עליהם, מעגלים שיחברו אותם כדי שאנשים ייכנסו. זה אתגר גדול".
כדי לגשר על הפער בין השטח לעולם הווירטואלי, השיקו השבוע בתקווה חדשה 50 מטות על פי מפתח גיאוגרפי, כשהיעד הוא להכפיל אותם בתוך עשרה ימים ולהגיע ל־100 מטות בניהולם של ראשי ערים, סגנים וחברי מועצות. "אנחנו תנועה חדשה. איך נביא אנשים? יש לנו בעיה מבחינת הפיזיות, שכעת אין אפשרות לעשות את זה בכלל", מתארת מימון את האתגר. "אנחנו לפני סגירת רשימות ורגע לפני השיא, ואין כמעט מערך שטח. כאן כל אחד נכנס דרך הבית שלו, הם גם יכולים להירשם מראש לשאול שאלה ואז חברי המפלגה מדברים איתם, והכול בשיתוף פעולה עם המטות שטח שלנו".
גם בימין החדש השיקו את מטה השטח שלהם, אך לא ברגליים אלא בזום. על המסך הצטופפו 400 פעילים מכל רחבי הארץ. בשיחה הוצגה אפליקציית אלקטור שנועדה לגייס מצביעים בשיטת חבר מביא חבר, ושמשמשת את הליכוד ואת ישראל ביתנו. במפלגה מתכוונים לשים דגש על סיורי העסקים של ח"כ נפתלי בנט, ברוח המסר "לא פרנסה – לא מעניין", שלדעתם זכו לפופולריות ולתהודה. מדובר לרוב במפגש עם ראש העיר וכמה עסקים מקומיים בלבד, אך בדרך הזו מתאפשר לחרוש את הארץ, להגיע לשיח קרוב ולקנות את לב המתלבטים באמצעות מגע אישי. עוד יקיימו בימין החדש כנסי זום, מטות מותאמים לקהלי יעד, שאלות ותשובות בקבוצות ואטסאפ עם נבחרי הרשימה, וצוותי שילוט חוצות שיפעלו כרגיל.
עדיין לא ברור באיזו מתכונת יתמודדו ימינה, האיחוד הלאומי והבית היהודי, אך קהל היעד לא ישתנה. וללא ישיבות ובתי כנסת, וכשעלוני השבת בתפוצה נמוכה – יהיה קשה יותר להגיע אליו. "אני קודם כול פונה לקהל הציונות הדתית, אבל הרעיון הוא להביא קהלים חדשים ואנשים נוספים שיתחברו אלינו", אומרת עידית סילמן, מנהלת מטה השטח של ימינה.
במפלגות החרדיות הוחלט לנוכח המצב לחזק את תחום הדיגיטל, עניין לא מובן מאליו שם. אף שבשנים האחרונות ההשקעה בו התרחבה, הוא עדיין נותר קטן יחסית. בש"ס החליטו השבוע להוציא את הביטאון המפלגתי, "הדרך", לא רק אחת לשבוע אלא בכל יום, ולהפיץ אותו בדואר אלקטרוני.
לדברי יעקב מורגנבסר, יועץ התקשורת של ח"כ משה גפני וחבר במטה ההסברה של יהדות התורה, ברחוב החרדי עוד מוקדם לדבר על מערכת בחירות. "גם בלי קורונה, בשלב הזה אנחנו עוד לא ממש עובדים. הקופירייטרים רק מתחילים לבחור סיסמה, קמפיין וקהל יעד. לפני פורים לא תשמעי בציבור החרדי על בחירות. בשנה שעברה כשהבחירות היו בניסן התחלנו שבועיים לפני החג".
"כינוסי הבחירות של יהדות התורה מתקיימים בשבוע־שבועיים האחרונים לפני הבחירות", אומר גם גודי סילמן, בכיר בדגל התורה. "לפי הערכות משרד הבריאות וראש הממשלה, בתקופה הזו כבר יהיה מותר להתכנס". מורגנבסר מחזק את הדברים: "אם יהיו פה 600 אלף חרדים עם דרכונים ירוקים, אני לא אוכל לעשות איתם כנס?". סילמן מעלה רעיון נוסף: "גם אם לא יהיה אפשר לקיים כינוס מרכזי כזה, נשכפל את חגיגת שמחת בית השואבה הענקית שהייתה מביתו של הרב קנייבסקי בבני־ברק. על הבמה ישבו עשרה רבנים, והמשדר הופץ בכל כלי תקשורת אפשרי ובשבעים נקודות בבני־ברק, שבהן הוצבו בשטח פתוח רמקולים ענקיים ומאות אנשים התכנסו והאזינו". הקופה המידלדלת הביאה את דגל התורה לנקוט צעד תקדימי בזירה הפוליטית, ולפתוח בגיוס המונים למימון מסע הבחירות.
במישור הפורמלי, אגב, ועדת החוקה בכנסת החריגה אתמול את הפעילות הפוליטית בזמן הסגר. למשל, על אף האיסור לצאת ממקום המגורים, תותר יציאה של מועמד, שר או חבר כנסת, יועצים אסטרטגיים וכל עובד או נותן שירות מטעם מפלגה או מועמד, לצורך היערכות לבחירות לכנסת, לרבות לבחירות מקדימות. כמו כן תתאפשר יציאת אדם לצורך הצבעה בבחירות מקדימות.
בתקווה חדשה סבורים ששלטי חוצות אינם דרך מיטבית לשכנע מצביעים: "את ככל הנראה לא תראי בקמפיין שלנו שלט חוצות באיילון, זה פחות הכיוון", אומרת מימון. "צריך להגיע לאנשים הביתה. אנחנו רוצים לצאת מהסטיגמה שאם בוגי שם שלטים באיילון זה פתאום מעניין את התקשורת. רוב האנשים לא גרים בתל־אביב, ובקורונה נוסעים הרבה פחות. אנחנו רוצים להגיע לאנשים היכן שהם, להיות רלוונטיים במקום שלהם".
ארזי מסכים, אבל מבקש להצביע על ההבדל בין שלט באיילון לסרטון בטיקטוק. "שלט לוקח לעשות חצי שעה, בעוד שלתחזוק חשבון אינטרנט עם תוכן מתחלף נדרשת השקעה רבה יותר. מי שיש לו דובר שהוא מטיל עליו רק להעלות פוסט פה ושם לא מבין את תפקידו. פוליטיקאי שמצפה שהפלייר המודפס או המודעה בעיתון יעשו את השינוי, מדלג על לפחות 50 אחוז מסדר יומו של הבן־אדם. הוא נמצא בטלפון מהרגע שהוא פותח את העיניים ועד שהוא הולך לישון. אם לא תהיה שם מולו עם המסרים שאתה רוצה, אז אתה לא קיים. אתה צריך להגיע למוח שלו".
מפגשי הזום מתאפיינים בהיעדר קשר בין־אישי, בשתיקת המשתתפים ובהתרשמות אישית חלשה בהרבה מאשר במפגשים ממשיים. עם זאת, ארזי מוצא בהם גם יתרונות. "מועמד שרגיל לבקר בשלושה־ארבעה מוקדים בערב יכול להגיע לעשרות מקומות באותו ערב. זה מייעל את ההתנהלות, חוסך נסיעות ארוכות ומעצבנות, וגם מביא אותו להרבה יותר זוגות עיניים".
לדעת ארזי, השנה שעברה הרגילה רבים להשתמש בזום, וכעת "מבוגרים וצעירים יודעים איך לתפעל אותו, וזה כן מייצר מפגשים אישיים". עם זאת, הוא מציין, הפוליטיקאים לא תמיד מבינים איך לעבוד עם התוכנה. "הם חושבים שזום עם 100 אנשים ייראה מכובד. לדעתי גם זום עם עשרה אנשים ואפילו אחד על אחד יכול להיות יעיל הרבה יותר. אין פוליטיקאי שלא היה שמח לעבור בית־בית ולשבת בכל מקום רק עשר דקות, אלא שפיזית זה בלתי אפשרי. אבל באמצעות זום – בהחלט כן".
