בג"ץ צפוי לדון מחר (ה') בעתירתם של למעלה מאלף אסירים ושל עמותת "דרור למשפחה" נגד שירות בתי הסוהר, והעומד בראשה גונדר אלי וקנין. בעתירה נטען כי מאסירים רבים נמנעו תנאים שהיו נתונים להם ערב פרוץ מגפת הקורונה, חוץ מאלו שנמנעו באופן ישיר בשל תקנות משרד הבריאות. בנוסף טוענים העותרים להתנהגות מזלזלת של סוהרים בכל הנוגע להקפדה על היגיינה וריחוק חברתי בין האסירים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ראשית צמיחת הצלחתנו: כיצד השפיעה הציונות הדתית על המדינה
– דעה: הפוליטיקלי-קורקט מחסל את השיח הציבורי
– צפו: עמק הסיליקון של התנאים
"עתירה זו באה מן השטח", כותבים באי כוח העותרים, עו"ד יובל יועז ורותם טובול. "היא נבעה ממצוקתם הקשה, הגובלת בסף התעללות, של האסירים הכלואים כיום בבתי הסוהר של שב"ס, והנאנקים תחת העול הכבד של התנאים הקשים שנגזרו עליהם נוכח מגפת הקורונה".
בעתירה נטען כי מספר נהלים שנועדו לשמור על האסירים מהדבקה אינם מיושמים על ידי שב"ס. למשל, למרות החלטה על ניהול אגפי הפרדה בתקופת הקורונה, בהם יוחזקו האסירים במעין קפסולות, מוכנסים פעם אחר פעם אסירים "חדשים" לאגפים אלה, שמהווים אגפים לתקופת בידוד, וכתוצאה מכך "מתאפס" מונה הבידוד ביחס לאותו חדר או אגף. כך יוצא שאסירים המצויים באגפי הפרדה שכאלה, מוצאים עצמם מבודדים למשך חודשים ארוכים כשמדובר בהרעת תנאים בעצם העובדה ששוהים כולם בכפיפה אחת. האסיר ס', למשל, הועבר בספטמבר מכלא אשל לכלא איילון ומשם לבתי הסוהר השרון והדרים ללא ציודו האישי, "תוך התעלמות מהצרכים המיוחדים שאושרו לו, ללא גישה נאותה לשירותי מרפאה, תוך שהוא מפתח סימפטומים של מחלת הקורונה". עוד מציינים העותרים כי אגפי הפרדה אלה דומים לאגפי ענישה – האסירים מוחזקים בתא סגור וחנוק שאינו מאוורר כראוי למשך מספר ימים; ישנם אגפים בהם ישנו רק טלפון אחד וכל אסיר יכול לבצע שיחות למשך 15 דקות בלבד לארוך כל שעות היום; התאים אליהם מועברים אסירים חולים מלוכלכים ונשללת מהם אפשרות הגישה לקנטינה.
עוד נטען כי בעוד האסירים מחויבים לעטות מסכות כל העת, רוב רובם של הסוהרים אינם טורחים לעטות מסכה. כמו כן, המסכות המסופקות לאסירים אינן בכמות מספקת והן עשויות מבד בלבד, אותו בד שממנו עשויים מדי האסיר בלי יכולת להחליף, לרענן או לחדש את מלאי המסכות וגם לא לקבל נוזל חיטוי.
טענות נוספות של העותרים מופנות לשלילת האפשרות מהאסירים לצאת לעבודות חוץ במסגרת הליכי השיקום, בימי הסגר אין ביקורי משפחות בבתי הסוהר שיכולות להעניק לאסירים כרטיסי חיוג או סיגריות למשל, מוצרים עליהם נאלצים האסירים להוציא מכספי הקנטינה והצורך לבחור את מי מבני המשפחה יפגוש האסיר בשל מגבלות הביקורים. בנוסף טוענים העותרים נוכח ההגבלות על הביקורים, מתעורר ההכרח להגדיל את פרקי הזמן שבהם יוכל כל אסיר לשוחח בטלפון.
בעתירה מציינים באי כוח העותרים כי נפגעה זכות המפגש עם עורכי דין גם כן בחסות מגבלות הקורונה, שכן פגישות עם עורכי הדין בפועל נמנעות כמעט לגמרי, בטענה של היעדר מקום, למרות שבאופן רשמי מתאפשרת כניסתם לבתי הכלא.
"מדובר, על פי הערכות מלומדות, ב'פצצה מתקתקת', שכן בבני אדם עסקינן, על מכלול לחציהם, דרכיהם ודרישותיהם. האסירים בבתי הסוהר זקוקים, פשוטו כמשמעו, לגישה נרחבת יותר לטלפון וליותר זמן של טיול בחצר", לשון העתירה.
בתגובת שב"ס לעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד רן רוזנברג וסיגל אבנון מפרקליטות המדינה, נטען כי דין העתירה להידחות בשל היותה כוללנית הכורכת 14 סעדים שונים המתבקשים מבית המשפט על ידי העותרים הנוגעים לתנאי מאסר שונים, כשהם מעלים טענות כלליות וחסרות בסיס עובדתי. בשב"ס טוענים כי הם עושים ככל אשר לאל ידם לעצור את שרשראות ההדבקה ולשם כך נכתבו הפקודות המגבילות את האסירים.
בשב"ס אף מציינים כי הוקמו שבעה צוותים נושאיים של תכנון וניהול, הפועלים באופן שוטף, ובין היתר, צוות כליאה, צוות רפואה וצוות רציפות תפקודית להיערכות התמודדות עם הקורונה. כמו כן, הוגדר, בין היתר, "אלגוריתם" לזיהוי חולה קורונה וסדר פעולות להתמודדות עם אדם הנחשד כחולה. עוד מציינים בשב"ס כי הם עורכים בדיקות קורונה בכלל המתקנים לפי תכנית סדורה הן לאסירים והן לסוהרים וכי כל הצעדים שננקטו בשב"ס נשאו פירות בכל מהלך הגל הראשון ולאחריו. נכון להיום, על פי נתוני התחלואה, נמצאו 78 אסירים שהם חולים מאומתים ובוצעו למעלה מ-18 אלף בדיקות קורונה לאסירים. בעניין זה טוענים באי כוח העותרים כי שב"ס לא חושף את מספר הסוהרים אשר נדבקו בקורונה.
"האסירים שוהים בתנאי מאסר ירודים, עם היגיינה ברמה נמוכה, מחסור בטיפול רפואי הולם כאשר זכויותיהם מופרות דרך קבע, ואין להם כל דרך לבודד עצמם ממי שעשויים להוות מוקד הדבקה, צוות השב"ס. התגובה שהציג השב"ס לסעיפי העתירה נדמית כמזלזלת בחיי האסירים, במשפחות, בעקרונות הצדק, ובתקנות החלות על הארגון כחוק", אמרה עו"ד טובול.
בפרקליטות אף מציינים מספר עתירות שנדחו על ידי בית המשפט עם תחילת התפשטות המגפה בישראל היות והתרשמו כי שב"ס נוקט בשורה של אמצעים ופעולות לשם ההתמודדות עם המגפה. באשר לטענה זו אומרים העותרים, כי הדוגמאות אינו רלוונטיות שכן לא עסקו בנושא האסירים ושמירה על זכויותיהם בתקופת הקורונה.
בתגובתם לבית המשפט, ביקשו בשב"ס לפצל את העתירה למאות עתירות נפרדות המיועדות לבתי המשפט לעניינים מנהליים, דבר שלטענת העותרים יפגע הן במערכת המשפט והן בעשיית הצדק עם המקרים.
