מאה וחמישים עובדי המאפייה המרחבית בקריית שמונה חסמו הבוקר את הכניסה לעיר במחאה על הכוונה לסגור את המפעל הוותיק לאחר שמקור פרנסתם העיקרי, אספקת הלחם לצה"ל, ייפסק בסוף החודש ויועבר למפעלי 'ברמן' בירושלים. העובדים מוחים כי במשרד הביטחון ובצה"ל יפגעו במטה לחמם ובסיכויי הפרנסה היחידים שלהם בעיר הסמוכה לגבול לבנון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המשכורת הראשונה של סגנית ראש העיר ירושלים
– האי הירוק: באילת מחכים לתיירים ומתנדנדים בין יאוש לתקווה
– חובת השעה: ניפוץ הר החובות הדחויים
"זה יום אבל לקריית שמונה עם הבשורה הזאת. התחושות קשות מאוד", מספר איציק דהאן, יו"ר ועד עובדי המאפייה. הוא מסביר כי "המאפיה זה הבית בשבילנו. אנשים נמצאים פה בראש מורכן. לא יכול להיות שאת כל העבודה יעבירו לירושלים. למאפיות ברמן יש נתח של למעלה מ-40 אחוז בשוק. אנחנו עבדנו בעיקר מול הצבא ואם לוקחים לנו את זה פשוט מפילים אותנו מהרגליים".
Video: צילום: אביב עזוז
צילום: אביב עזוז
מאפיית "לחמנו" שבקריית שמונה פועלת למעלה מ-60 שנה ופס הייצור בה כמעט מעולם לא פסק מלפעול, גם במלחמות, בעימותים ביטחוניים ובתנאי מזג אוויר קשים. בכל לילה יוצאים מקריית שמונה אינספור כיכרות לחם, לחמניות ופיתות ומגיעים כמעט לכל חייל בכל מוצב במדינה, מהדרום ועד הצפון. "אנחנו עובדים כאן בשעות לא שעות ולא מתלוננים", מוסיף דאהן בקול חנוק. "אנחנו אנשי עבודת כפיים ובכל מצב ביטחוני ומזג אוויר יוצאים להביא פרנסה בשכר שאפשר לסגור איתו את החודש, וגם את זה הצליחו לקחת לנו. כל הזמן נסגרים פה עוד ועוד מפעלים על ימין ועל שמאל והיום זה אנחנו. מפעל של שישים שנה שאף אחד לא חלם בחלומות הכי רעים שהוא ייסגר. יש פה בני 60 שעובדים פה 30 ו-40 שנה. זה לא מקום עבודה רגיל, זו משפחה".
בקריית שמונה כעשרה אחוזי אבטלה, מעל הממוצע הארצי. השכר הממוצע של תושבי העיר עומד על 8,669 שקלים, פחות מהממוצע הארצי העומד על 10,774 שקלים. יותר מ-36 אחוזים מתושבי העיר משתכרים מתחת לשכר המינימום.
Video: צילום: אביב עזוז
צילום: אביב עזוז
בשנים האחרונות עוברת העיר מהפכה של ממש, ונעשים מאמצים אדירים להביא מפעלי עוגן ותעשיות עתירות ידע שישנו את המאזן הסוציו-אקונומי בה. יונה פרטוק, יו"ר מרחב גליל עליון בהסתדרות, מסביר שהדרך לעשות זאת היא להציע אפשרויות תעסוקה מגוונות לצעירים אקדמאים: "עושים בעיר מאמץ עליון להכניס הייטק ופוד טק וכל פעם אנחנו מגיעים לנסיגה ומוצאים את עצמנו בקרב מאסף, ומתמודדים עם איום סגירה על עוד מפעלים ומקומות תעסוקה. קריית שמונה חייבת להתעורר ועכשיו, ומישהו צריך לעזור לה. לא מתוך מסכנות אלא מתוך הבנה שזה מה שיש כרגע וצריך להציל את המאפייה. יש פה משפחות של 150 עובדים שנותנים את נשמתם ליד התנור הרותח ובעבודה קשה בשעות הלילה. הם אוהבים את העבודה ורוצים להמשיך. אל תיקחו להם את זה".
פרטוק מוסיף כי "אני לא רוצה להישמע בכיין אבל בסופו של דבר רק החלטה מלמעלה שתגיד למפעלים וחברות שמתמודדים למכרזים: 'אם אתם רוצים לזכות, תגורו בקריית שמונה' היא זו שנדרשת. זו מצוקה נורא גדולה ואין לי פתרון, והתשובה לסגירת המפעל תהיה שוב מאזן הגירה שלילי".
ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, הצטרף להובלת המאבק במשרדי הביטחון והאוצר שפעלו, באמצעות מכרז, להעברת אספקת הלחם לצה"ל למאפיות ענק במרכז הארץ תוך חיסכון לא רב. הוא פנה אתמול במכתב לשר הביטחון בני גנץ ולשר מיכאל ביטון וביקש מהם להתערב בסוגיה. "אני לא מתלונן על כוחות השוק ועל ההחלטה של משרד הביטחון לחלק את האספקה ולהוזיל את מחיר הלחם באגורות, אבל לשוק יש מחירים והמדינה צריכה לדעת לתמרץ ולדאוג לפריפריה", אומר לנו שטרן.
לדבריו, "שוק הלחם הוא לא שוק גדול וההפסד הציבורי של כל מפעל לחם כזה שנסגר הוא מצב שיביא אותנו למונופול או לאוליגופול והציבור יפסיד. לכן יש חשיבות להשאיר שחקנים במשחק הזה וקל וחומר בפריפריה. גם אלפי טילים שנפלו פה לא סגרו את המאפייה", הוא ממשיך. "האנשים כאן מסרו נפשם בכל התנאים ותחת אש להגיע ולדאוג שכל חייל יקבל את הלחם שלו, וצריך לדאוג שגם לעובדים תהיה פת לחם. אני קורא לממשלת ישראל ולכל מי שיש לו יד בדבר – להתעורר. משמעות חלוקת הארץ בין כמה ספקים, היא שהיקף עבודת המאפייה ירד בכשני שליש. אסור לתת לזה לקרות. ושאף אחד לא ידבר איתי על פערי מחירים וכדאיות כלכלית בין לחם מקריית שמונה או ממאפייה בירושלים כי גם למגורים בפריפריה יש מחיר".
