בתי כנסת רבים ברחבי העולם יוארו בתאורה ייחודית בתחילת השבוע, במיזם כלל־עולמי לציון יום השנה לליל הבדולח לפני 82 שנה. בפוגרום שנערך ב־1938 ברחבי הרייך השלישי נרצחו 91 יהודים. הוא כונה "קריסטלנאכט", או "ליל הבדולח", בשל החלונות הרבים שנופצו במהלכו בבתי יהודים, בבתי כנסת, במוסדות הקהילה היהודית ובעסקים רבים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תוכנית ההתנתקות: כך עושים עליכם כסף ללא ידיעתכם
– כך יהדות הולנד לא נסחפה עם גל הרפורמה באירופה
– שוב בג"ץ ידון: האם נשים יזומנו למיוני סיירות בצה"ל?
האירוע הווירטואלי השיתופי, המכונה "יהי אור" או LetThereBeLight, הוא יוזמת ארגון "מצעד החיים". האור נועד לסמל ערבות הדדית במלחמה נגד האנטישמיות, הגזענות, השנאה וחוסר הסובלנות. מסרים ותפילות שיישלחו לאתר המיזם יוקרנו ברחבי העולם, בין השאר על חומות העיר ירושלים ועל קירות בית הכנסת הגדול בפרנקפורט.
"ליל הבדולח הוא אחד הסימנים המרכזיים לראשית השואה", אומר ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר "מצעד החיים". "השנה החלטנו להעלות קמפיין מודעות בינלאומי, עם הקהילה היהודית בפרנקפורט ושותפים רבים בעולם, ולהאיר בתי כנסת". לדבריו, המטרה היא "להעביר את המסר שזיכרון השרפה וההרס של בתי הכנסת והמוסדות היהודיים אינו רק נחלת היהודים. 82 שנה עברו ועדיין שורפים בתי כנסת ומנפצים חלונות, והאנטישמיות בעלייה מתמדת".
בית הכנסת הגדול וֵסְטְאֵנְד בפרנקפורט, המשתתף במיזם האור, לא ניזוק בליל הבדולח. "טענה לא מוסמכת היא שבכיר גרמני שהתגורר באזור ביקש לא לפגוע בבניין מחשש שהדבר יגרום נזק לביתו שלו", מסביר אביחי אפל, רב בית הכנסת ורבה של פרנקפורט, וכן יו"ר ועידת הרבנים בגרמניה, ה־ORD. לדבריו, בשנות השואה שימש בית הכנסת מחסן, ו"אחרי המלחמה, בשנת 1950, חזרו אליו והתפללו בתוכו, בתחילה באולמות הצדדיים" בשל מיעוט המשתתפים, "ורק לאחר מכן באולם הגדול".
רבים מבתי הכנסת הוחרבו בליל הבדולח ובשנות המלחמה, או נפגעו מאוד. "אחרי המלחמה קמו קהילות שראו בעצמן מעין 'קהילות מעבר' בדרך לארץ ישראל, אך חלקן נשארו במקום ושימרו את הקהילה היהודית", אומר אפל. לפני כשלושים שנה שופץ בית הכנסת בפרנקפורט ושוקם כך שייראה כמו שנראה לפני השואה. זאת במקביל לגל ההגירה מברית המועצות בתחילת שנות התשעים, שבו הגיעו לגרמניה המתאחדת יהודים רבים. הקהילה במדינה כולה צמחה מ־30 אלף איש ב־1990 לכ־116 אלף יהודים כיום. בעיר פרנקפורט רשומים בקהילה 6,500 יהודים, וכ־350 מהם מגיעים לבתי הכנסת מדי שבת בשבתו. בבית הכנסת הגדול עצמו מתפללים מאתיים איש ואישה בכל שבת.
בתי הכנסת באירופה נחשבים ליעד של מפגעים. מחבל מוסלמי רצח בשבוע שעבר ארבעה בני אדם סמוך לבית כנסת בווינה, בירת אוסטריה, במתקפת טרור בשם דאעש; הרשויות טרם הכריזו שהמתקפה הייתה אנטישמית ולא אמרו אם כוונה לעבר בית הכנסת. בגרמניה אירעו כמה תקיפות נגד יהודים בשנים האחרונות, ושיאן בפיגוע בבית הכנסת בעיר האלה, כשמחבל רצח שני בני אדם לאחר שכשל בניסיון לחדור לבניין. "ברוך ה' לא היו הרבה תקיפות יהודים באזור שלנו", אומר אפל. "ראש העיר שלנו בעצמו חבר בקהילה היהודית".
הרב יעקב בלייך, מרבניה הראשיים של אוקראינה, ישתתף אף הוא במיזם. "היהודים במדינות ברית המועצות הם קורבנות כפולים – הנאצים סגרו את בתי הכנסת, והקומוניסטים דאגו שהם יישארו סגורים לעוד כ־50 שנה", הוא אומר. "לולא נפילת מסך הברזל, המזימה של הנאצים הייתה מתקיימת כנראה: מחיקת היהדות מהמדינות האלו. אני מקווה שכל בתי הכנסת באוקראינה יאירו למשך כל הלילה".
כשהגיע לאוקראינה מארצות הברית, ב־1989, היו 12 בתי כנסת ברחבי המדינה, לדבריו. "זאת אף שהיו כאן יותר ממיליון וחצי יהודים במדינה. בקייב היה בית כנסת אחד שכמעט לא היה בו מניין. כיום יש בקייב לבדה שבעה בתי כנסת ובכל המדינה בין שישים לשבעים, אף שיש הרבה פחות יהודים, כ־360 אלף". יש לציין שלפי פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה, דמוגרף היהדות הנודע, חיים כיום באוקראינה כ־50 אלף יהודים בלבד.
לדברי הרב בלייך, חבר הנהלה במרכז ההנצחה החדש שקם בגיא הטבח באבי יאר מצפון לקייב, אין כיום אנטישמיות רבה באוקראינה. "כשיש, זה בעיקר בהתבטאויות", הוא טוען. "לא כמו שאנחנו רואים במדינות אחרות, לצערנו".
בית הכנסת שלו, בית הכנסת כורל הגדול שברובע פודיל, הראשון בקייב, נבנה בשנת 1895 ונסגר ב־1929. אחרי המלחמה, ב־1946, שיפצו אותו יהודים שרידי השואה והוא נפתח מחדש. הוא היה בית הכנסת היחיד בקייב במשך יובל.
