עשרים וחמש שנים אחרי בג"ץ אליס מילר המפורסם בו התקבלה עתירתה של מילר שביקשה להתגייס לקורס טיס שהיה סגור עד אז בפני נשים, בג"ץ עתיד להתערב פעם נוספות בהחלטות צה"ל בנושא שילוב נשים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
רב, אינטלקטואל ומנהיג: העולם סופד לרב זקס
לאחר שנתיים: ועדת איתור תחפש מנהל למערך הגיור
אל תתאבלו, אמריקה זקוקה למנהיגות אחרת
מחר (ב'), יתקיים דיון בעתירה של ארבע נשים המיועדות לשירות ביטחון שדורשות שצה"ל יאפשר להן לעבור מבדקים פיזיים וגיבושים ליחידות שדה מיוחדות כגון: סיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת גולני, צנחנים, דובדבן ויחידות נוספות. ארבע העותרות, מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי ועמר סריה, מבקשות לעבור את כל המבדקים ליחידות אלו אותם עוברים הגברים. בעתירה שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין ויינברגר וברטנטל. דורשות הצעירות משר הביטחון ומהרמטכ"ל לנמק "מדוע תפקידי הלוחמה ביחידות המובחרות סגורים באופן קטגורי בפני נשים, עניין פסול העומד בניגוד לעקרון שוויון ההזדמנויות ובניגוד לחוק".
טענות מסוג זה הנוגעות לשוויון הזדמנויות ישמעו מחר באולם בית המשפט ובינתיים, קולות מתנגדים נוספים בסוגיה שמלווה את צה"ל כבר שני עשורים נשמעו בכנסת השבוע. חבר הכנסת מתן כהנא מסיעת ימינה, מפקד טייסת לשעבר בחיל האוויר שאינו חשוד באי קידומן של נשים בצבא, כמי שפיקד על הנווטת תמר אריאל ז"ל ופיקד על נשים טייסות, טען כי מדובר בעתירה שהיא שגיאה קשה.
לדבריו, אם חיל האוויר לא היה עורך התאמות בקורס טייס לנשים המתמיינות אליו, צה"ל היה מפסיד טייסות ולוחמות מעולות. "חיל האוויר היה חכם" אומר כהנא. "ההתאמות נעשו כך שנשים גומעות בקורס חצי ממרחק הגברים וסוחבות חצי מהמשקל" הסיבה לכך, היא מפני שישנם תפקידי לוחמה שהכח הפיסי בהם אינו חלק מהכשירות המבצעית כגון בקרב נשים טייסות. והיכן שהכוח הפיסי הוא חלק אינהרנטי מהכשירות המבצעית כמו למשל בסיירת מטכ"ל, התפקיד לדידו אינו יכול להיפתח לנשים.
בתשובת המדינה לבג"ץ שהוגשה על ידי עו"ד שוש שמואלי ועמרי אפשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, טוענת המדינה בשם משרד הביטחון והרמטכ"ל כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת אשר אינה בשלה לבירור ולביקורת שיפוטית בעת הזו. הסיבה לכך היא משום החלטות של הרמטכ"ל כוכבי מיולי האחרון על הקמת צוות מקצועי שיקיים תהליך בחינה "רציני ויסודי, מתוך גישה רחבה, כוללת ומעמיקה, ביחס לאפשרות שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל בהתאם למהותם ואופיים של התפקידים, בטרם קבלת החלטות בנושא" לשון תשובת המדינה.
הצוות, יבחן לעומק את נושא שילובן של נשים בתפקידי לחימה שעד כה לא שולבו בהם בצה"ל על רקע המורכבות הנובעת, בין היתר, מהדרישות הפיזיולוגיות הכרוכות במילוי תפקידים אלה. במסגרת הבחינה שתיערך ייבחן הנושא באופן יסודי על כלל היבטיו, לרבות ההיבט הפיזיולוגי, מנגנוני המיון, היבטי שיבוץ ותכנון כוח האדם ועוד. המדינה מעירה כי עבודת הצוות אינה צפויה להסתיים טרם מועד גיוסן של העותרות בחודש מרץ 2021.
צוות זה אינו חידוש וקדמו לו בחינות מקצועיות נוספות בעשור הראשון של שנות האלפיים אשר מצאו כי לצד תפקידים אשר נפתחו גם לנשים, ישנם תפקידי לוחמה כמו מקצוע "לוחם חי"ר" שבהם ישנה סבירות נמוכה לאפשרות שילוב נשים במקצוע לחימה זה, לאור הנתונים שנבחנו והדרישות הפיזיולוגיות של התפקיד. "בהקשר זה, יודגש כי על כתפי הדרג הבכיר בצה"ל מוטלת אחריות כבדה וחשובה הן לעמידת צה"ל במשימותיו המבצעיות ושמירה על כשירותו המבצעית; הן לבריאות ולבטיחות המשרתים בצה"ל; והן למיצוי כלל יכולות המשרתים באופן שוויוני והוגן" נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.
עתירה זו מגיעה בהמשך לפיילוט שילוב נשים בשריון כלוחמות טנקים אשר החל בין השנים 2017-2018, ושייתר עתירה דומה של שתי צעירות שביקשו להתגייס כלוחמות מסוג זה. במסגרת הפיילוט הוכשרו 11 לוחמות והוא עדיין מצוי בתהליך בחינה כאשר שלושה מחזורים נוספים של 20 לוחמות נמצאים בבחינה זו.
עוד טוענים באי כח המדינה כי העותרות הנוכחיות לא מיצו הליך פנייה סדור לצה"ל טרם הגשת העתירה כאשר הן פנו בפנייה אחת בלבד לצה"ל, שהשיב כי פנייתן הועברה לבדיקה. העתירה הוגשה טרם קבלת מענה נוסף. עוד נטען בתשובת המדינה כי מדובר בעתירה כוללנית שמבקשת פתיחת הליכי מיון ושירות עבור תפקידי הלוחמה בכלל.
"בשם השיוויון דורשות העותרות דרישה שתפגע קודם כל בנשים ובצה"ל. לצה"ל תפקיד אחד: ניצחון על האויב ושמירה על בטחון ישראל" אמר ח"כ כהנא ביום חמישי האחרון מעל דוכן הכנסת. "עלינו להיזהר מלהפוך אותו לזירה לקידום אג'נדות".
