אם אפשר לדבר על הסכמה בליכוד ובכחול־לבן ביום שאחרי קבלת מתווה האוזר, היא קיימת בנושא אחד: נפתלי בנט. נסיקתו של יו"ר ימינה בסקרים היא שגרמה לליכוד לדחות את הבחירות ב־120 ימים נוספים, אולי אף יותר – הכול תלוי במצבה האלקטורלי של מפלגת הימין שנתניהו בחר להשאיר מחוץ לממשלתו. מנגד, האיום של נתניהו הוא התקווה של כחול לבן, שם בונים על תרחיש עתידי שבו בנט הוא חלק מקואליציה בראשותם או בהשתתפותם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פילוג האמירויות
– בלי בדיקות: החיסון הסיני לנגיף הקורונה יצא לדרך
– שר החוץ למקבילו הבריטי: מאוכזבים מעמדתכם בנוגע לאיראן
גורמים בליכוד טענו בימים האחרונים כי עד שנתניהו לא יפתור את "הבעיה של בנט", כלשונם, הוא לא יצא לבחירות. ביום רביעי קיבלנו המחשה לפעולות שיינקטו בהמשך כדי להגיע לתוצאה המיוחלת. שרים בליכוד יצאו למתקפה נגד איילת שקד בעקבות ריאיון בגל"צ שבו סירבה לומר במפורש על מי תמליץ מפלגתה להרכבת הממשלה, לאחר הבחירות הבאות – בניגוד לחתימות, לשבועות ולנדרים של הפעמים הקודמות. קמפיין הליכוד נגד עצמאותו של בנט, בניסיון לבלום את עלייתו ולהרחיק ממנו את הבייס הימני, כלל כצפוי תיאור של הברית הנרקמת על פי הנטען בינו ובין לפיד.
בחודש האחרון ניסו בכירי ליכוד, בשליחות נתניהו, לצרף את בנט לממשלת ימין צרה שהייתה אמורה לקום בימים אלו ממש, אך ללא הצלחה. בימינה הבהירו שלא ייתנו את התחייבותם לממשלה כזו לפני שבליכוד יוכיחו שיש להם שתי אצבעות נוספות לפחות, ובכך סיכלו את מימוש המהלך. כל מצטרף אופציונלי משורות כחול לבן העלה מול הליכוד את אותה דרישה בדיוק: להיווכח שיש להם ביד לפחות את חמשת ח"כי ימינה.
בליכוד מאשימים את בנט בכך שסיכל הקמת ממשלת ימין והשאיר אותם כבולים לממשלת האחדות לארבעה חודשים נוספים לפחות. מנגד, בימינה טוענים שבשבועות האחרונים כלל לא התקיימו פניות מצד הליכוד וכי למהלך לא הייתה כל היתכנות, שכן לעורקים הפוטנציאליים מכחול לבן לא הוצעה חבילה אטרקטיבית דיה שהייתה מביאה אותם לשולחן. מטרת המהלך הייתה לטענתם לפגוע במומנטום של בנט, לגרום לו להגיע למשא ומתן ולבסוף לשלוח אותו שוב חסר כול אל ספסלי האופוזיציה. "נתניהו רוצה כרגיל שכולם יוציאו את הארנק וישלמו על משהו שלא נמצא בכלל על השולחן", מתבטאים בימינה.
עוד אומרים שם כי בכלל הייתה זו שקד שניסתה לגייס את שתי האצבעות הנוספות, ולא אנשי הליכוד. למעשה, שרת המשפטים לשעבר אכן נכנסה לבידוד בעקבות פגישה ממושכת עם השרה פנינה תמנו־שטה שדווח כי חלתה בקורונה, וקיימה פגישות נוספות עם ח"כים מכחול לבן.
אחרי שהפתרון הזה קרס, העדיף נתניהו להיתלות בממשלתו המקרטעת והמסובכת, ולא לצאת למערכת בחירות שסופה עשוי להיות ממשלה עם נפתלי בנט וללא הליכוד בראשותו. במקרה הזה לא מדובר כנראה בפרנויה של נתניהו, אלא ברעיון שבכחול לבן משתעשעים בו לא מעט. בכיר במפלגתו של גנץ אמר לי השבוע כי בסקרים שהם רואים – צירוף של ימינה, יש עתיד, ישראל ביתנו וכחול לבן, יחד עם תמיכה מבחוץ של מרצ, עשוי ליצור רוב קואליציוני לאחר הבחירות הבאות.
בליכוד מאשימים את בנט בכך שסיכל הקמת ממשלת ימין צרה, אך בימינה טוענים כי דווקא שקד היא שניסתה לגייס את שתי האצבעות הנוספות מכחול לבן
חשש נוסף שמביעים בליכוד הוא שבוחרי המרכז שכעת מצהירים בסקרים כי יצביעו לבנט, ועליהם צפויה להישען קואליציית ימין אפשרית – ינטשו ברגע האמת ולפיד יוכל להקים ממשלת שמאל בתמיכת המשותפת ולהותיר את הימין כולו על ספסלי האופוזיציה. יו"ר יש עתיד כבר הודיע בשבועות האחרונים כי אם יידרש לכך כדי להקים ממשלה, לא יהסס להיתמך מבחוץ על ידי המשותפת.
נתניהו, שהיציאה לבחירות הייתה תלויה בו השבוע, דחה את הלא נודע. לדברי בכיר בליכוד, שעון החול המתחדש לטובת ממשלת האחדות הרעועה מכיל שתי אפשרויות: "או שבנט יקבל שכל ונקים ממשלת 61 בנקודת היציאה הבאה, או שעם התקוות שלו להמשיך לגדול הוא ישאיר אותנו בממשלה עם גנץ לשלוש שנים נוספות".
סיכול הדדי
בליכוד ובכחול לבן חולקים גם את חוסר האופטימיות בנוגע לטיב העבודה המשותפת בחודשים הקרובים. על השולחן נותרו עדיין, לא פתורות, הסוגיות שבלב המחלוקת: הקמת הוועדה המייעצת למינוי בכירים, ששר המשפטים אבי ניסנקורן בולם בניגוד להסכמים הקואליציוניים, ותקנון הממשלה הפריטטי שתוקעים בליכוד בהובלת השר זאב אלקין.
שאלת התקנון היא החלק הקל. לאישורו יהיו מעט מאוד השלכות מעשיות על עבודת הממשלה, שממילא סדר יומה נתון לווטו אפשרי של כל צד. הסיפור המהותי יותר הוא הקמת הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי. על פי כחול לבן, ניסנקורן בולם את הקמתה מחשש להתערבות הליכוד במינוי פרקליט המדינה. אך בפועל השבתת התהליך עוצרת שורה של מינויים בשירות הציבורי כמו יו"ר יד ושם (השבוע פורסם כי המיועד לתפקיד הוא אפי איתם) או יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולוויין. כל עוד הוועדה לא תוקם, לא יהיו מינויים בשירות הציבורי, אבל ניסנקורן מעדיף לרשום על שמו את המאבק למינוי פרקליט מדינה מאשר להניע את גלגלי המערכת.
בכחול לבן הביעו שביעות רצון, וטענו שעדיפה ממשלה לא מתפקדת ולצידה כנסת יעילה וכמה משרדי ממשלה פעילים, מאשר בחירות נוספות. בליכוד, לעומת זאת, סבורים כי הארכת ימי הממשלה גורמת נזק מתמשך לימין, שכן כחול לבן פועלת לדבריהם כל העת בניגוד להסכמים הקואליציוניים: מבלימת מהלך הריבונות אצל האמריקנים, דרך אישור חוק טיפולי ההמרה בכנסת, וכלה בהתבטאויות שריו של גנץ נגד נתניהו. "אפילו שרי לפיד לא תקפו את ביבי בזמנו כמו שעושים היום שרי כחול לבן", טענו שם השבוע.
בניגוד לצפוי, בכנסת לא נשמעה אנחת רווחה עם קבלת פשרת האוזר ואישור דחיית התקציב. באי המשכן, יועצים כפוליטיקאים, חשו דווקא מועקה מהצפוי להם עד שלהי דצמבר. את המצב העגום ביטאו נתניהו וגנץ עצמם, שישבו במליאה במרחק כיסא אחד בלבד ולא הצליבו מבט לרגע. גנץ דווקא ניסה לפנות לנתניהו יותר מפעם אחת, אך נתניהו התעלם ממנו. נותר לראות אם הוא ימשיך להתעלם משותפו הבכיר עד נקודת היציאה הבאה שלו לבחירות. 
