האם ארגון חיזבאללה השיעי פועל מתוך קטאר הסונית? כיצד הצליחו חברי הארגון להסתנן לנסיכות העשירה, המוכרת דווקא כתומכת תנועת האחים המוסלמים? והאם משפחת המלוכה הקטארית מודעת לתהליך?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ארה"ב תדרוש מהאו"ם להשיב את העיצומים על איראן
– משבר כלכלי? כך חוגגים על הקופה הציבורית
– 1 בספטמבר בפתח, ומה עם החוסן הנפשי של התלמידים?
בשבועות האחרונים פורסמו דיווחים שלפיהם שגריר קטאר בבלגיה ניסה למנוע פרסום על העברות כספים מקטאר לשתי עמותות של חיזבאללה בלבנון. בשבוע שעבר אף יצאה לקטאר משלחת אמריקנית, לכאורה בעקבות הפרסומים הללו, כדי לבדוק מה קורה בקטאר. אבל מפיסות מידע שהגיעו לידינו עולה תמונה מורכבת, ולפיה חיזבאללה פועל מתוך בירת קטאר כארגון פשיעה לכל דבר ועניין ועוסק בהברחת סמים, כסף ונשק מקטאר ללבנון.
כמה זמן כבר פועל חיזבאללה בקטאר ועד כמה, אם בכלל, מעורב בית המלוכה בפרשה? לדברי מקורות יודעי דבר, את התשובות צריך לחפש בשני מקומות: במועדון מכוניות המרוץ המלכותי שבבעלותו של השייח' חאלד בן חאמד אאל־ת'אני, אחיו של אמיר קטאר, ובמשרדי המכס של שדה התעופה בדוחא. שם, אומרים המקורות, מתנהלת יחידה חשאית של כמה עשרות פעילי חיזבאללה.
https://www.facebook.com/KHALTHANI/photos/a.10150297442700570/10150397180140570/
השייח' חאלד לא נראה במועדון כבר כמה שבועות טובים. הוא כלוא, אין דרך אחרת לתאר זאת, בהוראת אחיו האמיר, בווילה מפוארת של משפחת המלוכה לחוף קטאר. הסיבה: בעוד עשרה ימים צפוי להיפתח בארה"ב משפט נגד שייח' חאלד, שמגיל צעיר מוכר כאח הבעייתי והכבשה השחורה של משפחת המלוכה הקטארית. הם חוששים, ויש להם סיבות טובות. המשפט, שיסוקר בהרחבה, צפוי להביך מאוד את משפחת המלוכה הקטארית. סעיפי האישום כוללים רצח, שידול לרצח, אונס, כליאת אזרחים אמריקנים באחוזת הפאר של הנסיך, ולקינוח גם תנאי העסקה בלתי הולמים.
מקור המכיר את השייח' חאלד מקרוב אינו בוחל במילים ומתאר אותו כ"משוגע, דפוק ומסומם". לדבריו, "מגיל צעיר הוא חי בעולם שבנה לעצמו, לאחר שמשפחתו התייחסה אליו כילד הפחות מוצלח". בילדותו, מספר המקור, נהג הנסיך לבלות עם עודאי וקוסאי, שני בניו של נשיא עיראק סדאם חוסיין, בזריקת רימוני נפץ על נהר הפרת – שיטת דיג בלתי חוקית. גיבור הילדות שלו היה ברון הסמים הקולומביאני פבלו אסקובר, והוא רצה להיות כמוהו. בהמשך החל להעריץ גם את ברון הסמים המקסיקני אל־צ'אפו, וזה המצב עד עצם היום הזה.
סיפור האהבה של הנסיך למכוניות מרוץ החל כאשר משפחת המלוכה הקטארית חיפשה דרכים לייצר תדמית בינלאומית חיובית לנסיכות. חאלד, שעד אז פסחו עליו ולא נתנו לו תפקיד ממשי, חש שדוחקים אותו, והחליט להקים לעצמו ממלכה משלו. הייתה לו תשוקה אחת בחיים: לנהוג מהר. לכן, כאשר מונה לוועדת הספורט המלכותית הייתה תקווה שמשהו טוב יצא מזה.
השילוב בין מועדון מרוצי המכוניות של הנסיך ובין חולשתו לסמים – הפך אותו מבחינת חיזבאללה לאדם המושלם להתביית עליו
הנסיך הפתיע, וכאיש מוכשר, למרות כל הרקע הבעייתי שלו, הצליח בעזרת צוות בינלאומי משוכלל להקים מועדון מרוצי מכוניות. במקביל הוקמה שורה של חברות בינלאומיות, שתפקידן היה לשרת את המועדון, לייבא ולייצא חלפים. "המטה שממנו נוהלה כל הפעילות", סיפר המקור, "היה משרדי קטאר בבניין האו"ם בניו־יורק. אבל להגיד שזה היה מועדון צופים? ממש לא".
המועדון העניק לשייח' חאלד אוויר לנשימה. הוא תיעב את החיים בדוחא, וחילק את זמנו בינה ובין ארה"ב, שהחיים בה העניקו לה את החופש שאהב. כאשר עבר להתגורר בלוס־אנג'לס, כולם קיוו שהוא עלה על המסלול הנכון. אבל עד מהרה החלו לצוץ הבעיות. הנסיך, שהחזיק במוסך הביתי שתי מכוניות ספורט, פרארי ופורשה, החל לצאת לסבבי נהיגה פרועים לחרדת שכניו. הוא נתפס שוב ושוב במצלמות המשטרה נוהג במהירות מטורפת. עד מהרה הסתבך עם הרשויות, לאחר שהוגשה נגדו תלונה על נהיגה פרועה. הוא טען לחסינות דיפלומטית, אך לא באמת הייתה לו חסינות כזאת.
כלוב של זהב
לפני שלוש שנים, בעודו מתגורר בלוס־אנג'לס, שכר הנסיך את שירותיו של איש מארינס לשעבר בשם מת'יו פיטארד, ומינה אותו לראש צוות האבטחה שלו. אך מה שהחל כיחסים טובים ומבטיחים, הידרדר עד מהרה למחוזות בלתי צפויים. לפני כשנה הגיש פיטארד נגד הנסיך תביעה בסך 34 מיליון דולר. לתביעה הצטרף גם חובש שגייס פיטארד לצוות האבטחה, לאחר שהנסיך כמעט מת בגלל מנת יתר. בריאיון לרשת ABC סיפר הפרמדיק כי עיקר תפקידו היה להשגיח על השייח' חאלד המכור לאופיאטים, ולוודא שהוא לא מפסיק לנשום.
העניינים החלו להסתבך בזמן שהנסיך התגורר עדיין בארה"ב. על פי כתב התביעה שהגיש, הקשר של פיטארד עם הנסיך עלה על שרטון לאחר שהנסיך ציווה עליו להרוג אדם שבא לדרוש ממנו חוב של 6,000 דולר. פיטארד החזיר את הכסף לאיש, והודיע לנסיך כי הוא אוסר עליו לדרוש ממנו מעשים כאלה. אבל אז הגיעה הפעם השנייה, ובה דרש הנסיך מפיטארד להרוג בעבורו אישה, אזרחית אמריקנית, ולקבור אותה במדבר. כאשר איש המארינס לשעבר סירב לעשות זאת, איים עליו הנסיך כי יהרוג אותו, יקבור אותו במדבר וירצח את משפחתו. זה היה השלב שבו נשבר פיטארד והחליט לסיים את ההתקשרות עם הנסיך, אבל נסע לקטאר לעבודה ביטחונית אחרת. הפרמדיק, מת'יו איינדה, המשיך לעבוד עם הנסיך והיה צמוד אליו כמעט 24 שעות ביממה, הרבה מעבר למה שהתחייב על פי חוזה העבודה שלו – כך על פי כתב התביעה. כאשר שב הנסיך לקטאר כדי להימנע מהסתבכות עם רשויות החוק האמריקניות, הוא נסע עימו.
בשלב מסוים היה הפרמדיק אמור לצאת לחופשה לאחר ששהה באחוזת הנסיך תקופה ממושכת. אך במקום להכיר לו תודה על מסירותו, סירב הנסיך לשחררו. העניינים הסתבכו כאשר הפרמדיק ניסה לברוח בקפיצה מעבר לחומת האחוזה, שבר את רגלו, נתפס בידי שומרי הנסיך והוחזר פנימה בניגוד לרצונו. כאשר הובא לפני הנסיך, שחזר הפרמדיק בריאיון ל־ABC, התבונן בו הנסיך ארוכות ואמר "היי ספיידרמן".
איינדה לא היה היחיד שהוחזק באחוזה נגד רצונו. פיטארד סיפר באותה תוכנית כי יום אחד החל לקבל רצף של הודעות טקסט מבוהלות מאמריקני אחר שהוחזק באחוזה נגד רצונו, וחשש לחייו. פיטארד התקשר לשגרירות האמריקנית וסייע לאיש להשתחרר מהאחוזה ולהימלט מקטאר. בשלב הזה, סיפר פיטארד, התקשר אליו הנסיך ואיים על חייו. בפגישה שנערכה ביניהם במשרדו של הנסיך, הניח הנסיך את רגליו על השולחן ושיחק באקדח גלוק. "הוחזקתי במשרד 16 שעות", סיפר פיטארד. הוא נאלץ לעזוב את קטאר כשהוא משאיר אחריו את מכשיר הטלפון שלו ואת מחשבו האישי, כתנאי לשחרורו.
התביעה קיבלה כיסוי בינלאומי נרחב. במחלקת המדינה האמריקנית היו מודעים לה היטב. בשום שלב לא יצאה התייחסות תקשורתית או התייחסות אחרת משגרירות קטאר בארה"ב או מבית המלוכה בדוחא. הדבר היחיד שהתרחש בשבועות האחרונים הוא, כאמור, העברתו של הנסיך לכלוב הזהב המשפחתי לחוף קטאר. שם, תחת השגחה, קיוו כנראה להוריד פרופיל. בכך הם אולי הצליחו, אבל הסערה הלכה והתקרבה ממקומות אחרים – כאלה שלכאורה אין להם שום קשר לנסיך או למועדון מרוצי המכוניות שלו.
נתיב הדמים
במהלך השנה האחרונה הוגשו בארה"ב ובבריטניה תביעות נגד בנקים קטאריים, שלכאורה היו מעורבים בתמיכה בקרנות ובגופים ששירתו גופי טרור. ביוני האחרון דיווחנו כאן על תביעה תקדימית שהוגשה בבית משפט בניו־יורק על ידי עורך הדין סטיב פרלס. מגישיה כולם נפגעי טרור, אזרחי ארה"ב שחלקם מתגוררים בישראל. בהם ח"כ לשעבר יהודה גליק ובני משפחתו; משפחת בורוכוב שבנה ניר נרצח בפיגוע בקפה מומנט ב־2002; משפחתו של ריצ'רד לייקין שנרצח בדקירות באוטובוס בירושלים ב־2015; ובני משפחת בראון שבתם התינוקת חיה זיסל נרצחה בפיגוע דריסה ב־2014. במסגרת התביעה, המסתמכת על הפקודה האמריקנית למלחמה בטרור, התובעים דורשים פיצויים ממוסדות פיננסיים שבשליטת בני משפחת המלוכה הקטארית.
על פי כתב התביעה, הקטארים העבירו במשך שנים בחשאי מיליוני דולרים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי דרך אותם גופים. באמצעות כספים אלו, לכאורה, הוציאו ארגוני הטרור את הפיגועים לפועל. ומכיוון שאי־אפשר לתבוע את קטאר עצמה בהיותה מדינה ריבונית, מוגשת עתה התביעה כלפי המוסדות הקטאריים שהעבירו את הכספים, ובראשם קרן הצדקה Qatar Charity שנוסדה ב־1992. על פי כתב התביעה היא "מקור מפתח למימון טרור בינלאומי".
הקרן, טוענים התובעים, עבדה עם שני בנקים קטאריים – הבנק הלאומי הקטארי ובנק מסרף א־ראיין – ודרכם הועברו המיליונים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. שני הבנקים היו "חיוניים", נטען בכתב התביעה, כדי לייצר גישה למערכת הפיננסית האמריקנית ולהעביר דרכה את מיליוני הדולרים לארגוני הטרור העזתיים. תחילה הועברו הכספים לסניפי הבנקים בניו־יורק, משם לחשבונות של קרן הצדקה הקטארית בבנק אוף־פלסטיין, ומשם לסניף של הבנק האסלאמי ברמאללה ולחלוקה בתוך חמאס והג'יהאד האסלאמי. העברות הכספים לחמאס ולג'יהאד בסך 28 מיליון דולר, כך על פי כתב התביעה, מימנו לפחות שישה פיגועים בישראל, בהם חטיפה, דריסה ונהיגה ברכב לתוך קהל במטרה לפגוע ולרצוח.
אבל לפני כחודש חלה התפתחות דרמטית. העיתון הגרמני די צייט פרסם תחקיר שלפיו איש עסקים לא מוכר בשם ג'ייסון ג'י, שפעל בקטאר במסגרת מבצע עוקץ מודיעיני, חשף העברות כספים מבית המלוכה הקטארי לחיזבאללה. מהתחקיר לא ברור איזה ארגון מודיעיני עמד מאחורי אותו מבצע עוקץ; מה שכן ברור הוא שבמהלך פעילותו קיבל ג'י הצעת שוחד משגריר קטאר לבריסל ולנאט"ו בסך 750 אלף אירו – דמי שתיקה כדי לקבור את הפרשה. על פי התחקיר, בשלב מסוים הציע ג'ייסון ג'י את המידע שברשותו לשגרירות ישראל בברלין, אך לא מובן מה הייתה התגובה.
מי שהלכו בעקבות התחקיר הגרמני וחשפו פרטים נוספים על הקשר המפתיע בין קטאר וחיזבאללה, הם הג'רוזלם פוסט ורשת פוקס ניוז האמריקנית. בין השאר מדובר בהעברות כספים מבית המלוכה הקטארי לחיזבאללה, באמצעות סיפור כיסוי של שתי אגודות צדקה לבנוניות: אגודת שייח' עיד בן אאל־ת'אני ואגודת "חינוך מעל הכול". ואז, בצירוף מקרים מהדהד, הגיע הפיצוץ בנמל ביירות, שהציב את חיזבאללה במרכז תשומת הלב הבינלאומית. השבוע גם פורסם פסק הדין של בית הדין הבינלאומי המיוחד בפרשת רצח ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי. מה שמחזיר אותנו לנקודת ההתחלה: חיזבאללה והקשר הלבנוני־קטארי.
סליק במכונית המרוץ
לדברי מקורות המכירים את פעילות חיזבאללה המקומית והבינלאומית, מועדון מכוניות המרוץ של הנסיך חאלד והתמכרותו לאופיאטים, משכו כנראה את תשומת ליבם של בכירים בחיזבאללה. הארגון עוסק שנים במימון טרור באמצעות הברחת סמים מדרום אמריקה, והלבנת כספי הסמים דרך ייצוא המוני של מכוניות משומשות מאמריקה לאפריקה ולמזרח התיכון. השילוב בין מועדון מרוצי המכוניות של הנסיך בדוחא וחברות הייצוא והייבוא שהוקמו כדי לשרת את פעילותו, ובין חולשתו של הנסיך לסמים – הפך אותו לאדם המושלם להתביית עליו ועל האפשרויות שהוא מגלם בעבור הארגון.
לדברי המקורות, אחד הענפים שהנסיך השקיע בהם כסף רב היה הקמת סדנאות רכב וייצור חלקי חילוף בלתי מורשים, עשויי קרבון, למכוניות מרוץ כמו פורשה ופרארי. בתוך החלקים הללו שולבו חללים גדולים וקטנים שאפשרו הטמנת כסף, סמים, מרשמים לתרופות נרקוטיות ואפילו נשק. מי שעבדו על ייצור אותם חלקי קרבון, כך על פי המקורות, הם אנשי המעגל הפנימי של הנסיך, בהם אנשי חיזבאללה שזהותם מוכרת. לדברי מקור מודיעיני מזרח־אירופי, שהתבקש לברר מי הם, מדובר ככל הנראה באנשי חיזבאללה, בני משפחה אחת, המתגוררים בכפר אחד בבקעת הלבנון ועוסקים בכל ההיבטים של הברחת מכוניות.
מכוניות המרוץ שפורקו והוכנסו אליהן חלקי החילוף מקרבון, שבהם הוטמנה הסחורה שנועדה להברחה, הורכבו מחדש והובאו לשדה התעופה של דוחא. שם הועברו במכס בקלות על ידי אנשים שהיו חלק מרשת ההברחה. על אותם מטוסים עלו גם אנשי חיזבאללה שעבדו עם הנסיך, עם תיקים מלאים בדולרים. כך, לדברי המקורות, התנהלה רשת ההברחות של חיזבאללה על קו דוחא־ביירות. הנחיתה בנמל התעופה של ביירות, הנמצא בשליטת חיזבאללה, לא היוותה כל בעיה. המכוניות והאנשים פשוט יצאו כמו שבאו, היישר ליעדם.
דרק מלץ, לשעבר ראש המחלקה למבצעים מיוחדים בסוכנות האמריקנית למלחמה בסמים, מכיר היטב את חיזבאללה. במהלך שירותו חשפו מלץ וצוותו את המנגנון הבין־יבשתי של חיזבאללה, של סחר במכוניות משומשות והלבנת כספי סמים. "קיבלנו הרבה מאוד דיווחים על כך שבמכוניות הוסלקו כסף וסמים", הוא אומר לנו. "המנגנון המתואר כאן מתאים מאוד לדרכי הפעולה של חיזבאללה. ומכיוון שבשנים האחרונות הארגון נמצא במשבר פיננסי ויש לו בעיית מזומנים קשה, הם מסוגלים להתארגן וליצור גם פרויקט כזה. מה גם ששדה התעופה של ביירות נתון לשליטתם".
השאלה הגדולה כעת היא מה בדיוק תגלה ועדת הבדיקה האמריקנית שנמצאת כעת בקטאר, ואיזה לכלוך יצוף בעוד כעשרה ימים, כאשר משפטו של הנסיך ייפתח והקרקע תרעד בדוחא – ואולי גם בביירות ובבקעת הלבנון.
