חסידי חזון ייהוד הגליל, שהפך בדור האחרון לביטוי גס משהו, יכולים לחייך בחשאי. בפעם הראשונה זה שנים נעצרה מגמת הנטישה היהודית של אזורי צפון הארץ. כך עולה ממעקב שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחרי תמונת השינויים הדמוגרפיים בגליל העליון, בגליל התחתון, בבית־שאן, בעמקים וגם ברמת הגולן.
מתברר שבשנת 2016 נרשם בצפון מאזן חיובי של 300 תושבים יהודים חדשים: 24,400 תושבים יהודים התיישבו בצפון לעומת 24,100 בלבד שעזבו. זאת בניגוד למאזן השלילי שנרשם שם בעקביות במשך שנים לא מעטות.
בשנת 2010 עברו לצפון 22,300 תושבים יהודים חדשים, אך עזבו אותו דרומה 23,200. מספרים דומים למדי נרשמו גם בשנים 2011־2015. רבים מהעוזבים היו תושבים חדשים שעלו בשעתם צפונה מסיבות ערכיות או בשל יוקר המחיה במרכז, אך שבו על עקבותיהם כשגילו את הפערים במקומות עבודה, בשכר, בחינוך ובבריאות. כעת, כאמור, נבלמה מגמת ההגירה השלילית.
מקרה מבחן אפשר למצוא בעיר עכו שבגליל המערבי: בתחילת שנות האלפיים היה שיעור היהודים בעיר 76 אחוזים מהתושבים, ומאז הצטמצם מספר היהודים באחוז אחד בממוצע (כ־350 איש) מדי שנה, עד שבשנת 2015 צנח שיעור היהודים ל־61.8 אחוז, שיעור שנשמר גם בשנה שלאחר מכן. במעלות־תרשיחא, אף היא בגליל המערבי, היה שיעור התושבים היהודים בתחילת שנות האלפיים 80 אחוז, ובשנת 2015 רק 67.8 אחוז. עם זה, גם במעלות־תרשיחא אפשר להבחין בעת האחרונה בהאטה ניכרת בקצב ההגירה השלילית היהודית מהעיר עד כדי בלימה של התרחבות הפער.
עוד כתבות באתר מקור ראשון
–ח"כ בן דהן נגד 'צהר': "העתיקו את תוכנית הכשרות שלי"
–המסע של נשיא צרפת אל הפרלמנט האירופי
–"אם לא יהיה שיפור, אנשים יפסיקו להגיע לישראל"
הצפון סבל בעשורים האחרונים ממגמה של בריחת צעירים ומשפחות מהמגזר היהודי דרומה, לאחר שהפעילות למען ייהוד הגליל הופסקה בשל חוסר תקינות פוליטית. לפי תנועת 'לב בגליל', הפעם האחרונה שהיה רוב יהודי בצפון הייתה בשלהי שנות השבעים. מאז חלה ירידה קבועה מדי שנה. בשנת 1983 היו היהודים 49.8 אחוז מכלל התושבים שם, ב־2008 רק 44.2 אחוז, ובסיומה של שנת 2017 שיעור היהודים ירד מתחת לקו ה־43 אחוז.
אופיר שיק, יו"ר 'לב בגליל', אומר שבשלושים השנים האחרונות גדל הפער בין היהודים לשאר האוכלוסיות בצפון בשתי עשיריות האחוז בממוצע מדי שנה. מגמת התרחבות הפער עדיין קיימת, אך לראשונה מסתמנת האטה משמעותית: "בין 2016 ל־2017 הפער גדל רק ב־0.09 אחוז, כלומר – פחות מעשירית האחוז".
שיק תולה את שינוי המגמה במאמצים ממשלתיים מחתרתיים לעודד הגירה צפונה: "שיעור הילודה לא משתנה כל כך בצפון בשנים האחרונות, ולכן זה קשור כנראה למשהו שבכל זאת מתחיל פה – פחות משפחות עוזבות ויותר משפחות מגיעות".
רבים מהמהגרים החדשים לגליל הם בני הציונות הדתית והמגזר החרדי. "בקיץ 2017", מדווח שיק, "הגיעו לנצרת־עילית 38 משפחות חדשות מהמגזר הציוני־דתי ומאות משפחות חרדיות, וכן משפחות עולים. בשנה האחרונה גם הצטרפו כעשרים משפחות מהציונות הדתית לקהילה הצעירה המתחדשת בקריית־שמונה, כעשר משפחות לגרעין התורני 'אומץ' בעכו ועוד".
בשנה שעברה יצאה הממשלה בתוכנית לאומית נקודתית חדשה לפיתוח הצפון, שבמסגרתה הובטחו מיליארדים לשיפור התשתיות והשירותים הממשלתיים. אך ב'לב בגליל' אומרים ש"התוכנית תוקצבה עד שנת 2018 בלבד, ואינה נכללת בתקציב 2019".
