השתלטות הפלסטינים על קרקעות המדינה בשטחי C היא עצומה ובלתי מופרעת זה שנים רבות. בעתירה שהוגשה לפני שבועיים לבית המשפט המחוזי בירושלים מואשמים שר הביטחון, המנהל האזרחי, השרה להגנת הסביבה, משטרת ישראל ומפקד פיקוד המרכז אלוף נדב פדן בכך שלא נקטו הליכים לאכיפת החוק ואפשרו השתלטות רחבה על קרקעות המדינה בדוגמה אחת, פרועה במיוחד: מחצבה בכפר פג'אר, מדרום לקיבוץ מגדל־עוז בגוש עציון, שנבנתה בלי היתר ובניגוד להסכמי אוסלו, ופעלה במשך שני עשורים בלי אכיפה מצד המדינה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפיצוץ בביירות מבהיר מה מחיר העימות עם ישראל
– ריח בחירות באוויר: המשבר בממשלת האחדות מחריף
– רוח גבית: כך הפכה התקשורת לצד פעיל במחאת בלפור
המחצבה מצויה בחלקה בשטח B, המנוהל מבחינה אזרחית בידי הרשות הפלסטינית, אך לפחות בחלקה שוכנת באדמות מדינה בשטח C: בשנת 2019 השתרעה המחצבה על כ־1,500 דונמים, יותר מחצי מגודלה של גבעת־שמואל; כמחצית מכך, 878 דונמים, הם שטחי חציבה בשטח C.
זו המחצבה הגדולה ביותר בשטחי מדינת ישראל, ונערכות בה עבודות כרייה וחציבה הגורמות נזקים נרחבים ובלתי הפיכים לפני השטח. היקף הנזק וחומרתו הועצמו משום שהמחצבה הוקמה בלי הליכי תכנון הנדרשים בכל מחצבה המוקמת כחוק. בשל חוסר האכיפה כלפי הפולשים ומפעילי המחצבה, הגישו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון את העתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
המקרקעין הוקצו בעבר להסתדרות הציונית והוחכרו למועצה האזורית גוש עציון עד שנת 2000. אז הסתיים חוזה ההקצאה ולא חודש, בין השאר בגלל הפלישה לשטח והקמת המחצבה הלא חוקית. לפני כעשור עתרה תנועת רגבים לבג"ץ נגד המנהל האזרחי בדרישה שיפעל לאכיפת החוק ולסילוק הפולשים. העתירה נמחקה לאחר שהמדינה השיבה שיינקטו פעולות אכיפה נגד העבודות הבלתי חוקיות, וייפתחו הליכים פליליים נגד העבריינים. המדינה אף עדכנה את בית המשפט על קידום תוכנית מתאר בשטח. על אף ההתחייבות, לא נעשו כל תהליכי תכנון ואכיפה. המחצבה המשיכה לפעול.
בחודש פברואר השנה פנתה עמותת רגבים לאלוף פיקוד המרכז, בהתאם לחוק חופש המידע, וביקשה לברר את מעמד המחצבה. התשובה היחידה שנתקבלה הייתה מהמנהל האזרחי, שהודיע לקונית כי במידת הצורך יינקטו הליכי פיקוח ואכיפה בהתאם לנהלים.
לפי החוק יש תבחינים בסיסיים לניצול תא השטח לצורך חציבה, בהתאם ליכולת שיקום הנוף בעתיד, ותבחינים הקשורים לבקרת זיהום האוויר והרעש. לפי הנטען בעתירה, התבחינים האלו מופרים מאחר שהמחצבה פועלת ללא כל היתר, ופוגעת בתוואי השטח ובתושבי הסביבה. כתוצאה מפעילות המחצבה נגרם נזק סביבתי בדמות מערומי פסולת, חומרים מסוכנים ושפכים תעשייתיים.
"מדינת ישראל מקיימת מדיניות קפדנית בנוגע למתן אישורי חציבה, ובעלי המחצבות נדרשים לממן את שיקום המחצבות לאחר גמר פעילותן כדי לצמצם את הנזק הסביבתי", אומרים בתנועת רגבים שהגישה את העתירה המחודשת. "מחצבת בית פג'אר היא כנראה המחצבה הגדולה ביותר בין הירדן לים, ופוגעת אנושות במרקם הסביבתי באפס אכיפה מצד הרשויות. פעילויות השיקום המזעריות במחצבות הבלתי חוקיות ביו"ש ממומנות מכספי משלם המיסים הישראלי ולא מהגורמים שעשו הון ממשאבי הטבע".
העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, שהעביר את סמכויות השיפוט ביו"ש מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים, שיושב כערכאה ראשונה. המהלך מאפשר קבלת פסקי דין באופן מזורז יותר מפסקי דין שנותן בג"ץ.
היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מסרה בתגובה: "העתירה התקבלה בצה״ל בימים האחרונים. המענה לעתירה יוגש כמקובל לבית המשפט".
