בשבוע שעבר, התאגדו כמאה אנשי משפט ישראלים, אמריקנים ואירופים, למכתב משותף שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, במטרה להפריך את הטענה כי החלת הריבנות על יהודה ושומרון נוגדת את החוק הבינלאומי. משפטנים רבים רצו לקחת חלק ביוזמה אותה ריכזה עו"ד יפעה סגל מהפורום המשפטי הבינלאומי, לדבריה, "נמאס להם שמרדדים סיפור פוליטי לכדי שיח מעוות שקורא למתיישבים עבריינים. יש כאן בלבול ארוך שנים בין פוליטיקה למשפט, שהפך כבר לשיח הדומיננטי, אבל זה לא הופך אותו לנכון".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– באישור גנץ: לנתניהו תהיה אחריות בלעדית על ריבונות
– הקורונה מגבירה סיכוי לדיכאון, הציבור לא מקבל טיפול
– העיוורון וחוסר ההבנה במכתב ההתפטרות של פרופ' סדצקי
אחת הטענות המדיניות המרכזיות המופנות כנגד הכוונה הישראלית להחיל ריבונות ביהודה ושומרון, היא כי הדבר מנוגד לחוק הבינלאומי. אולם, מבחינה אובייקטיבית של המשפט הבינלאומי שערכו מאות המשפטנים החתומים על המכתב עולה, כי אין על ישראל מניעה משפטית להחיל את חוקיה על השטח.

מכתב המשפטנים מהווה בין השאר, תשובה לחוות דעת מרובת חותמים שהתפרסמה לפני שבועות ספורים בבלוג המשפטי "אופיניו יוריס". חוות הדעת כללה טענות כאילו מי שיחיל ריבונות ביו"ש מבצע פשע מלחמה.
במכתב המשפטנים הנוכחי, נטען כי ההטעיה הבולטת ביותר בחוות הדעת שפורסמה בבלוג, "היא הניסיון לתמצת את הקשר של מדינת ישראל לגדה המערבית בקביעה כי 'הגדה המערבית נכבשה בשנת 1967 בכח הזרוע'".
"כותבי המכתב מתעלמים מהסכמים ואמנות שנכרתו במהלך העשורים שחלפו בין ישראל לשכניה – ירדן ואש"פ, העוסקים בסמכות השלטונית והחוקית המתמשכת של ישראל בשטח או ברובו. עוד רומז המכתב כאילו בית המשפט העליון של מדינת ישראל אסר על החלת הדין הישראלי בגדה המערבית, בכך שבית המשפט מיישם את דיני התפיסה הלוחמתית, וכן כי ממשלת ישראל התחייבה לא להחיל את הדין הישראלי ביהודה ושומרון ללא צידוק ביטחוני. אבל בניגוד לרמיזות אלה, ישראל למעשה טוענת מזה זמן רב כי יש לה זכויות משפטיות עצמאיות, מבוססות ולגיטימיות בגדה המערבית.
"לצד מאמצי ממשלות רבות בישראל לקדם פשרה טריטוריאלית, עמדה הצהרתן על עליונות הזכויות הישראליות לריבונות. המשפט הישראלי מסמיך את ממשלת ישראל להחיל את המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים על כל חלק שנכלל בעבר בארץ ישראל המנדטורית, וכך עשתה ממשלת ישראל לגבי מזרח ירושלים בשנת 1967, שבועות אחדים אחרי תפיסת השטח מירדן. לא היה בית משפט בישראל ששלל את הסמכות החוקית לפעולה זו או הטיל ספק בחוקיותה".
עוד כותבים המשפטנים למנדלבליט כי "המכתב מוסיף ומאיים 'בסנקציות פליליות אישיות' כלפי ישראלים שיהיו מעורבים בהחלטה זו, מה שמבקש בבירור לרמז על החקירה המתנהלת כיום בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בנוגע להתיישבות הישראלית. ביצירת הקשר בין האיום הפלילי ל'סיפוח' מנסה המכתב לרמוז למציאות בה הסנקציות לכאורה לא יושתו אם ישראל תמנע מ'סיפוח'. על אף זאת, דובר רבות על פתיחה ובחקירה פלילית וסנקציות כנגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי ללא קשר להחלת החוק הישראלי בגדה המערבית. אחדים מהחותמים על המכתב הפתוח אף קראו כבר בעצמם לסנקציות כאלה".