במהלך 2019 דווחו 15 מעילות בבנקים בישראל, בסכום כולל של 10.6 מיליון שקלים – לעומת 16 מעילות בסך 1.5 מיליון שקלים בשנת 2018. כך עולה מדו"ח המעילות השנתי של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
מדובר בזינוק של כ־600 אחוזים בסכומי המעילות בתוך שנה, ולמעשה זהו סכום המעילות הגבוה ביותר זה שמונה שנים. הנזק ללקוחות שנגרם מן המעילות בשנה שעברה עמד על 4 מיליון שקל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פירעון הלוואות: לא עצרנו אפילו לראות כמה זה עולה לנו
– מנכ"ל משרד האוצר לשעבר: מחיר הריבונות שולי
– ענבים ונהנים: לבשל ולאפות עם הפרי המושלם
לפי הדו"ח עשרה מקרים הועברו לטיפול המשטרה או הפרקליטות, וכל המעילות הסתיימו בהשעיה או בפיטורין של העובד שסרח. רק בתשעה ממקרי המעילה נפגעו לקוחות הבנק. בשישה מאירועי המעילות הטיפול טרם הסתיים. כמו כן עדיין מטופל אירוע נוסף משנת 2018.
בפיקוח על הבנקים מציינים כי בכל מקרה שלקוחות נפגעו ממעילה והטיפול בתיקים הסתיים – הלקוחות פוצו על מלוא הנזק. שני מקרים נמצאים עדיין בבירור משפטי. עוד טוענים בפיקוח שבכל המקרים שהטיפול בהם הסתיים לא התגלו ממצאים מהותיים, כגון פגיעה רחבה בלקוחות או ליקוי בקרה מהותי שעלול לאיים על יציבות הבנקים, וגם לא נחשפו ממצאים המצביעים על בעיית רוחב במערכת הבנקאית.
הדו"ח אינו משקף את כל המעילות בבנקים, מאחר שעל פי הוראות הפיקוח, רק מעילה במעל ל־15 אלף שקל בארץ, או מעילה בסכום של מעל ל־15 אלף דולר בחו"ל, מחויבת בדיווח – אלא אם כן הנחיות הבנק והוראות בנק ישראל מגדירות את המעשה "מהותי".
לטענת מומחי בקרה וניהול סיכונים, מספר המעילות גבוה בהרבה מהמפורט בדו"ח, שכן קיימים לא מעט אירועים "קטנים" שאינם מגיעים לרף המחייב דיווח. ב־11 השנים האחרונות דווחו לפיקוח 168 מעילות "מהותיות" וחייבות בדיווח, בסכום כולל של 95 מיליון שקלים.
הזינוק בסכום המעילות מדאיג. בעיקר מטרידה השאלה אם הלקוחות יכולים להיות בטוחים שכספם יוחזר במקרה שייפגעו ממעילה. על הבנק חלה חובה להשיב ללקוח כסף שנלקח מחשבונו ברשלנות או במחדל, אולם הבעיה יכולה להיות מורכבת יותר כאשר מדובר בסכום גדול שלבנק אין אפשרות מעשית להשיב, כפי שקרה במעילת אתי אלון בבנק למסחר.
בפרשה ההיא, שהתפוצצה ב־2002, נגנבו כרבע מיליארד שקלים במשך כמה שנים, . במקרים קיצוניים כאלה, בלא ביטוח פיקדונות יש סכנה שהלקוח לא יקבל את כספו בחזרה. במדינת ישראל אין ביטוח פיקדונות, ובכל זאת בפרשת הבנק למסחר החליט בנק ישראל להכניס את היד לכיס, ולממן את השבת הכסף ללקוחות – ובמילים אחרות, הציבור מימן את הגנבה, אף שלא הייתה מחויבות רשמית לנקוט צעד כזה.
ביטוח פיקדונות נועד להעניק הגנה בעיקר במקרים של חשש ליציבות הבנק או קריסה כתוצאה ממשיכת כספים המונית. כבר יותר מעשור עולות מעת לעת יוזמות חקיקה להחלת ביטוח כזה. אם יחול למשל על בנקים קטנים הוא יעודד תחרות, ויתמרץ את הציבור לפתוח חשבונות בבנקים חדשים ויציבים פחות, אם יקומו. בפעם האחרונה עלתה הצעה כזו לגבי הבנק הדיגיטלי שיזם אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, הצפוי לצאת לדרך בסוף שנת 2021.
באוצר ובבנק ישראל מתנגדים להחלת ביטוח פקדונות, בין השאר משום שיפלה לרעה בנקים יציבים שאינם נדרשים לו. עוד הם טוענים שלביטוח הזה יש עלות שהלקוחות יצטרכו לשלם, בסופו של דבר. אחרים טוענים שרק כך אפשר לעודד מעבר לבנקים חדשים, ובכל מקרה, גם אם ביטוח כזה יחול על כלל המערכת, יימצאו פתרונות בכל הנוגע למחיר.
מחקר שערך בנק ישראל בשנת 2014 העלה כי ב־112 מתוך 190 מדינות שנבדקו קיים ביטוח פיקדונות ברמה כזו או אחרת, והוא קיים ב־90 אחוזים מהמדינות המפותחות. באירופה הנתון מגיע לשיא: ב־96 אחוזים ממדינות היבשת יש ביטוח פיקדונות.
