מכתב ההתפטרות הנחרץ שהניח פנחס ולרשטיין על שולחנו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ בשבוע שעבר, אִפשר הצצה מדאיגה אל ההתקדמות האיטית בהסדרת היישובים הצעירים, שמכונים גם מאחזים. מבחינתו, האצבע המאשימה מופנית היישר אל הפרקליטות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– למילים יש משמעות ובסופן: מדינה פלסטינית
– הערבים אשמים "ואף על פי כן" יש לתת להם מדינה
– יצירה טהורה שנתת בו: שירה שמחברת עולמות
תחילת הסיפור במאי 2017, אז החליט הקבינט המדיני-בטחוני על הקמת "צוות משימה ייעודי להסדרת מעמדם של מבנים ושכונות ביהודה ושומרון". ה"שכונות" המדוברות הן המאחזים הבלתי מוסדרים, חלקם יישובים בני כ-20 שכוללים יחד קרוב ל-3,000 יחידות דיור. ה"מבנים" הם בתים שנבנו בתוך יישובים גדולים ומוכרים, אך לאחר דיוק שטחי המדינה שביצע "צוות קו כחול", נגרעה הקרקע עליהם הם ניצבים משטחי היישובים. כלומר, בעליהם קנו או בנו אותם בידיעה שהם חוקיים ומוסדרים, ולאחר מספר שנים התברר שזה אינו המצב, ולא בגלל תביעת בעלות של פלסטיני שטען כי מדובר בקרקע פרטית.
כתוצאה מכך, אין לבעלי הבתים הישראלים הללו, בין היתר, אפשרות להרחיב את הבית או למכור אותו והם בעצם תקועים בשל החלטה מנהלית שהתקבלה מעל לראשיהם. גם כאן, מדובר במספר דומה של כ-3,000 יחידות דיור, אם כי אין הערכה מדויקת, כיוון שבין המבנים הללו כלולים גם בנייני דירות, כמו במודיעין-עילית למשל.
החלטת הקבינט דיברה על צוות שיפעל במשך שלוש שנים ויכלול עובדים ממשרד ראש הממשלה, משרד הביטחון והמנהל האזרחי. ולרשטיין, איש התיישבות ותיק ומנוסה, שכיהן במשך שנים ארוכות כראש מועצת בנימין ולאחר מכן כאחראי התיישבות מטעם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, זכה במכרז לתפקיד ראש הצוות.
בתחילת ימיו, סבל הצוות מבעיות תקנים ותקצוב, אך לא בשל כך הגיעה עזיבתו כעת בטריקת דלת של ולרשטיין. הוא טוען כי הייתה הפרעה מכוונת שלא אפשרה לו למלא את התפקיד.
חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מדצמבר 2018, אישרה את "תקנת השוק" המוכרת גם כ"סעיף 5", הקובעת כי את מעמד הבנייה שנעשתה בתוך אזורים מפותחים או בתוך תכנית מתאר מאושרת ונגרעה מהיישובים, ניתן לפתור בהליך מנהלי. כלומר, אין צורך כי כל תושב יפנה משפטית למדינה ויבקש לאשר את ביתו באופן פרטני.
ולרשטיין כותב במכתבו המפורט כי ניסה בכל דרך לקדם את ההליך המנהלי במסגרת תפקידו, אך נתקל במהמורות ועיכובים מטעם המערכת המשפטית. במיוחד, הוא מציין, מטעם המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ שלא שיתף פעולה עם הצעותיו ליצירת הליך מוסכם להסדרה מנהלתית כזו.
במכתב ההתפטרות בשבוע שעבר, פירט ולרשטיין את ההספקים שהיו לצוות, וכן את התסכול והמטרות הרבות שטרם השיג. על התהייה האם הטיפול המסורבל מצד הגורמים המשפטיים היא ניסיון מכוון למסמס ולמנוע את ההסדרה או סתם סחבת, או כלשונו – האם הוא נובע "מסדום או מחלם", הוא כותב – "לצערי הרב עד כאב, אין לי כיום שום ספק שהמערכת כגוף אחד בוודאי לא 'חלם'. גם כאשר יש בתוכם אנשים טובים, הם נאלצים להתכנס וליישר קו. אני אישית לא בנוי להיות דון קישוט הנאבק בטחנות רוח. הגעתי למסקנה שאין בכוחי לשנות את עבודת הפרקליטות. היטיב הנביא ירמיהו לתאר במילים שכה הולמות את צוות הפרקליטות ברשות עו"ד ארז קמיניץ: "חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ".
בכל הנוגע להסדרת המאחזים, ולרשטיין מוסיף כי "הייתה התקדמות בעיקר מתחת לרדאר, ואין ספק שהמלאכה עדיין מרובה". הוא מפרט את שמות המקומות שהתקדמו לסטטוס של "אישור להפקדה", או אפילו "אישור למתן תוקף", ובהם אל-מתן, ברוכין, חרשה, זית-רענן, מבואות-יריחו, איבי-נחל, גבעת-סלעית, כפר-אלדד, רותם, כרם-רעים ועוד.
כדוגמה להתנהלות מסרבלת מכוונת מצד קמיניץ, ולרשטיין מזכיר במכתבו את הישוב מצפה-כרמים. באוקטובר 2018 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי חלה בו "תקנת השוק". ולרשטיין מזכיר במכתבו כי משמעות הדבר היא שכלל אין צורך לחפש בעלים חוקיים, ואם בעתיד יימצאו כאלה, הם יוכלו לדרוש פיצויים והמדינה תפצה אותם. "כל זאת בעוד הפרקליטות, בלשון נקייה, דורשת שִיכלול ופרסום ברבים. משמעות הדבר היא שחובת ההוכחה עלינו, ואחר כך יש לפרסם כדי לאפשר לגופי שמאל וערבים להתנגד ולתקוע את התהליך המנהלי. לאור זאת ברור שעדיף לחכות לפסיקת בג"ץ בנושא מצפה כרמים שבכל מקרה לעניות דעתי לא תהיה גרועה כעמדת הפרקליטות", כתב ולרשטיין.
יש לציין, כי הדאגה כרגע ביו"ש לגבי עתיד המאחזים, נובעת גם מכך שהם לא נכללים במפה הקונספטואלית שצורפה לתכנית השלום האמריקנית עת הוצגה בינואר. אחד מעקרונות התכנית אמנם אומר כי איש – ישראלי או פלסטיני לא יפונה מביתו, אולם אינה כוללת, לפחות בגרסתה הנוכחית, את אותם יישובים צעירים שמעמדם אינו מוסדר, ואפילו לא כאלו שהוסדרו בשנים האחרונות, דוגמת חוות-גלעד.
פרץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר בריאיון לעיתון זה לפני כחודשיים לגבי הסדרת הישובים הצעירים כי זו עבודה מורכבת, שמתעכבת בשל הליכים סטטוטוריים ולא בשל שיקולים מדיניים, שכן רצונו של ראש הממשלה לדבריו, הוא להסדיר את כל היישובים המדוברים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה למכתב ולרשטיין: "משרד רה״מ מודה לפנחס ולרשטיין על תרומתו לקידום וחיזוק ההתיישבות ביו״ש. משרד ראש הממשלה מחויב להמשיך לפעול למען ההתיישבות ביהודה ושומרון והסדרתה".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "צר לנו על הסגנון הבוטה בו נקט מר ולרשטיין כנגד אלו העוסקים בצרכי ציבור באמונה, במכתבו הרצוף אי דיוקים, בלשון המעטה, תוך הצגה מעוותת של המציאות. לגופו של עניין, כפי שהובהר למר ולרשטיין כבר לפני למעלה משנה, לא הייתה מניעה, בוודאי לא מצד משרד המשפטים, לפעול לקידום המהלכים הנדרשים לשם הסדרת מעמדם של בתי מגורים רבים באזור. בהמשך לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין תקנת השוק, הבהירו המשנה ליועץ וצוותו את עמדתם המשפטית המאפשרת, שגובשה לאחר שיח רחב ופורה שנוהל עם כלל הגורמים, ואגב עיסוק בסוגיה משפטית מורכבת עד מאוד. עמדה זו מוכרות היטב למר ולרשטיין והיא זו שהייתה ועדיין יכולה לסייע, הלכה למעשה, להסדרת בתי מגורים שנבנו ונרכשו בתום לב ובתמורה ע"י המתיישבים באזור. לכן תמוהות עד מאוד אמירותיו של מר ולרשטיין ביחס למשרד המשפטים.
"ויודגש, העובדה שהליכי ההסדרה לא קודמו באופן מהיר יותר ע"י צוות ההסדרה בראשות מר ולרשטיין, אינה נוגעת לפועלו של משרד המשפטים ואינה באחריותו. אנשי משרד המשפטים עשו ככל אשר לאל ידם על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את השימוש בכלי המשפטי החשוב של תקנת השוק, באופן שיאפשר לדרגי הביצוע לפעול כאמור בחוות הדעת. אנו מקווים כי המכשלות הטכניות והתקציביות והסדרת הבתים החוסים בצלה של תקנת השוק תתקדם במהרה. נוכח ביטול חוק ההסדרה ע"י בג"צ, יש בדבר משום צו השעה".
