חוק היועמ"שים שעשה רעש גדול בכנסת ה-20 קם לתחייה גם בכנסת ה-23. הצעת החוק שהייתה אמורה לעלות לדיון היום (א') בוועדת שרים הוגשה על ידי ח"כ מתן כהנא מימינה, ותכליתה – שינוי שיטת הבחירה של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– איומים חסרי חשיבות: הלבנונים לא תומכים בנסראללה
– ההיסטוריה שמסתתרת בלבניות שהפכו לסמל של חיפה
– הנקודה החשובה שצריך להבין בכל דיון על הסיפוח
זהו החוק הראשון של ימינה שעולה בוועדת שרים. כהנא הצהיר לא פעם כי הוא רואה את הנושא המשפטי כאחד המרכזיים בהם הוא מתכוון להתעסק בקדנציה הנוכחית. מוקדם הבוקר הוא צייץ, "החוק חשוב ביותר להשבת המשילות לנבחרי הציבור. אני קורא לידידי אמיר אוחנה שכבר הגיש בעבר החוק, לפעול כדי שהחוק יעבור בוועדת השרים בה הוא חבר".
החוק, שהדיון בו נדחה בשלושה חודשים, הוגש בעבר על ידי חבר הכנסת וכיום השר אמיר אוחנה. יחד איתו הוגשה גם הצעת חוק ממשלתית על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. ההבדל בין שתי הצעות החוק לא היה גדול. בהצעת החוק של אוחנה, אותה מגיש מחדש כאמור כהנא, ושנוסחה בעזרת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מוצע כי השר המופקד על המשרד יבחר את היועץ המשפטי למשרד על בסיס משרת אמון, כפי שנהוג היום עם בחירת מנכ"ל משרד. הצעת החוק כיוונה לכך שהבחירה תתקבל באמצעות ועדת איתור וכי הכהונה תוגבל לשבע שנים. מדובר בהצעת חוק שמטרתה לייעל את התהליכים המשפטיים של כל משרד, בעבודה שדורשת אמון מלא בין השר הממונה על המשרד לבין היועץ שמלווה אותו בתחום המשפטי.
הדיונים בוועדת חוקה בזמנו הביאו את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנסח נייר עמדה המתנגד באופן חריף להצעת החוק, כאשר הוא טוען כי ההצעה תגרום לפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי של כל משרד. גם הפעם, דחיית הדיון בשלושה חודשים כמוה כמעט כפסילת הצעת החוק. זוהי התרעה ברורה למגישי החוק כי הוא לא עתיד לעבור לשום דיון בכנסת.
כדי להבין מדוע יש לדעת הפועלים בנושא צורך בשינוי שיטת הבחירה, יש להבין קודם כיצד היא מתקבלת כיום: בישראל מתמנים יועצים משפטיים ממשלתיים בהליך מכרזי של נציבות שירות המדינה וכהונתם בלתי מוגבלת. מנהלית, הם כפופים אמנם להנהלת המשרד, אך מקצועית הם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה. חוות דעתם מחייבת את הנהלת המשרד ולשם הפסקת עבודתם נדרשת הסכמת היועמ"ש.
שתי הצעות החוק שהוגשו כאמור כבר ב-2018, עוררו את חמתם של משפטנים ויועצים רבים בעבר ובהווה. מנדלבליט אמר בדיון בוועדת חוקה כי "שמירה על שלטון החוק היא התפקיד העיקרי של היועמ"ש", וציין את החשיבות בהפרדה בין מקבלי ההחלטות לבין הדרג הפקידותי. "שירות המדינה מתאפיין בהיותו מקצועי וא-פוליטי. חובתי להתריע בפניכם אם עלולה להיווצר פגיעה בשלטון החוק".
שקד טענה באותו דיון כי היא מצפה "שימונו יועצים משפטיים שתופסים את התפקיד כפי שאני הגדרתי – יישום מדיניות השר לפי החוק, ולא את המדיניות של עצמם. אני מצפה כשהשר מתחלף, אותו יועץ משפטי יישם את המדיניות של השר שמחליף אותו. יועץ שייבחר על ידי השר יהיה לא פחות אמיץ ומקצועי מיועץ שייבחר על ידי מכרז".
לדידם של מנסחי ומגישי החוק, מטרתו היא לבטח את העובדה כי יועצים משפטיים שכפופים ליועץ המשפטי לממשלה, לא יטרפדו מדיניות של נבחר הציבור הממונה על המשרד בו הם פועלים. "שינוי זה יוביל להגברת המשילות ולחיזוק משרדי הממשלה, כך שיוכלו ליישם את מדיניות השר בצורה מיטבית והרמונית ולא לעומתית ומסכלת", לשון הצעת החוק. אך גם אם יש מחלוקת על אופן הבחירה – משרת אמון או וועדת איתור, השאלה החשובה יותר נוגעת להפסקת המינוי. בהצעת החוק, בדומה למנכ"ל גם עניין הפיטורים יהיה על פי החלטת השר ולא רק על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה.
יתרון נוסף לעניין הפיטורים הוא אי-הקצבה או הגבלת כהונה. "בכל מערכת נורמלית, כאשר אני משמש למשל כסגן יועץ משפטי במשרד, ומתפנה משרת היועץ, הייתי קופץ על ההזדמנות ומציע מועמדות. אך מה שקורה במשרדים הוא בדיוק ההיפך, אנשים מתוך המערכת לא רוצים להגיש מועמדות", מסביר עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. רוטמן מצביע על הנקודה הכואבת של אופק קידום מקצועי – סגן משפטי סגן יועץ משפטי הוא עובד מדינה שמשרתו מובטחת לו פחות או יותר עד הפנסיה. ברגע שמגבילים זאת לשבע שנים, בסיומן יכול אותו עובד מדינה שזכה במשרד וכיהן כיועץ משפטי ממשלתי למצוא עצמו מחוץ למערכת. "אך אותו יועץ משפטי נבחר שלא במכרז, אלא כמשרת אמון, יכול בסיום הכהונה לחזור לתקן ששמור לו. כלומר לא מדובר בבית קברות קרייריסטי אלא במקפצה".
התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לחוק נובעת משני שיקולים עיקריים. האחד הוא החשש מפוליטיזיציה של הייעוץ המשפטי מכיוון שדרך המינוי החדשה תחליש את שומרי הסף שיהיו מחויבים לכאורה לשר ופחות לחוק. מכאן הפגיעה בשלטון החוק עליה דיבר מנדלבליט.
התנגדות זו איננה בטלה. על פי עמדת היועץ, בהחלט לא הגיוני ששר ימנה את שומר הסף שלו. בסופו של דבר, מדובר על תפיסת תפקיד הייעוץ המשפטי, שאלה עקרונית שצריכה להיות נידונה בכנסת. אישור הצעת החוק בוועדת השרים תביא אותה לדיון הנצרך בוועדת חוקה.
