בממשלה ובכנסת מקווים השבוע להשלים את החקיקה להתמודדות עם נגיף הקורונה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ מכנסים הבוקר (שני) את קבינט הקורונה, לאחר שבתום ישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול נותרו כמה שאלות פתוחות. הקבינט ידון בהצעת חוק "סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה", לקראת העברתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. בהמשך הצעת החוק תעבור להכנה לקריאה ראשונה בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– זנדברג נגד מגל: למי אכפת יותר מיהדות התפוצות, לימין או לשמאל?
– מחולל ההסתייגויות של ימינה: ללא מגע יד אדם
– לשים קץ למטפלות המתעללות
ההיגיון העומד מאחורי החקיקה שגובשה ביוזמת משרד רה״מ על ידי צוות מיוחד במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועמ״ש, עו״ד רז נזרי, היא ביטול דרך הפעולה הממשלתית של תקנות לשעת חירום בה נהגו עד כה. כל המגבלות שהוטלו על הציבור כגון היציאה ממרחב הבית, הגבלות התחבורה והסגר היו מתוקף יכולתה של הממשלה להפעיל תקנות לשעת חירום. אך מצב זה אינו אידיאלי לאורך זמן, משום שהכנסת היא זו שאמורה לחוקק חוקים ולא הממשלה.
יחד עם הבג"צים שהוגשו על איכוני השב"כ למשל, הידיעה כי נגיף הקורונה לא עזב אותנו עדיין והעובדה שחלק מהתקנות לשעת חירום פוקעות בשבוע הבא – כל אלו הביאו את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומשרד ראש הממשלה להוביל את הסדרת תקנות הקורונה בחקיקה ראשית.
תזכיר החוק שפורסם ערב שבועות העלה כמה מצבים בעיתיים לכאורה, כמו למשל סוגיית האכיפה המשטרתית בקרב מחויבי בידוד. סעיף זה התיר לשוטרים לאכוף בידוד ביתי ולהיכנס לביתו של אדם גם ללא צו בית משפט. גורמים המעורים בניסוח החוק אומרים כי גם לפני הערות הציבור סעיף בעייתי זה עמד לנגד עיניהם. בטיוטת החוק מצוין כעת כי שוטר לא יורשה להיכנס לביתו של אדם ללא צו.
יצויין כי על פי תזכיר החוק שפורסם הפגנות, ההגבלות שייגזרו מהחוק לא יחולו על הכנסת ועל בית המשפט והגבלת יציאה מהבית לא תאפשר לשוטרים לאסור יציאה להפגנה.
החוק שיעבור לידי הכנסת עוד השבוע עורר סערה לא קטנה מצד אלו הטוענים כי מדובר במדרון חלקלק לשלטון דיקטטורי. "החוק הזה הוא דיקטטורה לעשרה חודשים", טענה העיתונאית אשרת קוטלר אתמול בריאיון לרדיו 103. קוטלר היא ממובילות המחאה נגד החוק ובכלל נגד הטיפול הממשלתי במשבר הקורונה שלטענתה הוא תוצאה של אינטרס מובהק להכניס את המדינה ואזרחיה לחרדה, לכאוס ולהיסטריה. לדידה של קוטלר, העברת החוק משמעותה ויתור על החופש האזרחי: "החירות שהיא האתוס של הציונות, של היהדות, חופש הבחירה נלקח מאיתנו, בשם מה? בשם איזה וירוס שאחוז התמותה שלו לא ברור, שהפחידו אותנו איתו אלוהים ישמור, שיש ויכוח גדול בקהילה הרפואית אם הוא מסוכן או לא".
אולם ההתנגדויות לחוק כפי שהוא כיום באות גם מתוך הקואליציה. יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ יעקב אשר, הודיע כי החוק לא יעבור במתכונת הנוכחית שלו. לדבריו, הוועדה תוודא שיש לכנסת כלים אפקטיביים לפקח על הממשלה בנושא, וגם לבלום במידת הצורך ולהציב את הקווים האדומים שבין פיקוח נפש לבים שמירה על זכויות הפרט.
בהודעה מטעם שר המשפטים אבי ניסנקורן נכתב כי מהלך התיקונים שנעשו בשבוע האחרון בחוק נעשה בתיאום עם ראש הממשלה נתניהו, רה״מ החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות אדלשטיין וראש המל״ל מאיר בן-שבת. "השינויים בטיוטת החוק בוצעו תוך עיון במאות התייחסויות שהועברו מטעם הציבור ודיון בעניינן יימשך גם לאחר האישור בוועדת השרים לחקיקה".
החוק הנוכחי מבקש לאזן את הדיאלוג החוקתי בין הכנסת לממשלה תוך הגברת הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על החלטות הממשלה. כך למשל, על פי טיוטת הצעת החוק, הכרזת ממשלה על מצב חירום תהיה תקפה ל-30 יום, כאשר הכנסת תהיה רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בכל עת.
בנוסף, תקנות ומגבלות על פעילות ציבורית, תחבורה, סגירת עסקים או מוסדות חינוך ועוד, שתוקפן יכול להתקיים בין שבועיים ל-28 יום יהיו חייבות לקבל את אישור הכנסת בתוך שבוע. הכרזה על יישוב או שכונה כאזור מוגבל תהיה תקפה לשבוע בלבד וכן על הממשלה להתייחס להשלכות הכלכליות על הציבור והמשק.
המטרה היא ליצור מערכת איזונים בה הסמכות היא אמנם בידי הממשלה אך הכנסת היא זו שתקבע את גבולות הגזרה. בשל הדחיפות שבחקיקת החוק וברקע הגל השני שייתכן שעומד לפתחנו, אישרה אתמול הממשלה כי כל החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה יהיו על דעת הממשלה, כלומר האחרונה לא תצטרך להמתין 14 יום שנועדו להגשת ערערים והחוק יוכל לעבור באופן מיידי לכנסת לדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט.
הדיונים בדבר הצעת החוק עתידים לעלות על שולחן הכנסת כבר השבוע במתכונת מצומצמת. בעקבות החלטת קצין הכנסת, ועדות שונות יפעלו בצורה מצומצמת על מנת להקטין כמה שניתן את נוכחות הח"כים במשכן על רקע הודעת ח"כ סאמי אבו-שחאדה כי חלה בקורונה.
