הכרזתה של וושינגטון בסוף השבוע שעבר לפיה הונג-קונג כבר לא אוטונומית מספיק הייתה רגע היסטורי עם השלכות ארוכות טווח עבור המרכז הפיננסי. רבות מההשלכות שיהיו תלויות ישירות בהחלטתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ. הסרת הסטטוס המיוחד של הונג-קונג עשויה לשנות באופן משמעותי את עתידה של העיר ששימשה במשך עשורים כשער כלכלי גלובלי אל תוך סין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גל חדש, שר חדש: אדלשטיין מנסה לשנות את חוקי המשחק
– נתניהו התכחש לחובתו הממלכתית
– ארץ השמש העולה: יזם האנרגיה שמחשמל את הערבה
ביום שישי, הבטיח טראמפ להסיר מהעיר פריווילגיות סחר מיוחדות להן הייתה זכאית, ואמר שתוכניתה של בייג'ינג להחיל חוק ביטחון לאומי נרחב על העיר האוטונומית-למחצה היא טרגדיה. למרות הצהרה זו טראמפ לא נכנס לפרטים וייתכן שבסופו של דבר ההצהרה תהיה סמלית ותו לא.
הסטטוס המיוחד של הונג-קונג
לקראת היום ב-1997 בו החזירה בריטניה את הונג-קונג לסין, הוסכם על תוכנית "מדינה אחת, שתי מערכות ממשל" שתאפשר לעיר להמשיך ולהחזיק באוטונומיה מוגדרת למשך 50 שנה. החירות הזו כללה כלכלת שוק חופשי, מערכת משפט עצמאית, חופש דיבור ואוטונומיה חקיקתית.
כתוצאה מכך, מדינות רבות – ובהן ארה"ב – חוקקו חוקים שאפשרו להן להתייחס להונג-קונג כאל ישות נפרדת מסין האוטוקרטית והמגבילה-כלכלית בענייני סחר. ההסדר הזה אפשר להונג-קונג לפרוח ולהפוך למרכז פיננסי בינלאומי ברמה של לונדון וניו יורק.
נסיעות הדדיות בין המדינות ללא צורך בוויזה, מטבע צמוד לדולר, הבורסה הרביעית בגודלה בעולם, חוקים ידידותיים לעסקים, מיסים והגנות משפטיות שימנו את גלגלי הסחר בעיר.
על פי רוברט ספלדינג, מומחה ליחסי ארה"ב-סין במכון הדסון, אם וושינגטון תנקוט בצעדים נוקשים, היא תסכן את כל הקשר הפיננסי בין סין לשוק החופשי. בשיחה עם "בלומברג ניוז" הסביר ספלדינג כי "ברגע שהקשר הזה ייעלם, מניות, אגרות חוב, העברות פיננסיות – הכול יהיה בסכנה".
מה יקרה עכשיו?
טראמפ בהחלט מתכוון לנקוט בצעדים נוקשים נגד סין. בימים האחרונים הורה להתחיל בתהליך מחיקת המדיניות המעניקה להונג-קונג יחס מיוחד. הוא הוסיף ואמר כי כל מערך העסקאות יושפע מכך כולל הסכם ההסגרה לבקרת הייצוא על טכנולוגיות בעלות שימוש כפול (טכנולוגיות אזרחיות שניתן להשתמש בהן גם באופן צבאי; א"ש). "יהיו מעט מאוד יוצאים מן הכלל", אמר טראמפ.
אולם בינתיים עוד לא נחשפה תוכנית ספציפית. "אני מצפה שהוא ינקוט בצעדים משמעותיים שיראו לסין שהוא רציני", אמר ג'וליאן קו, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת הופסטרה. "אבל בלי לשנות כל חוק אמריקני שנוגע להונג-קונג". עוד הוסיף ואמר כי לנשיא יש מספיק מרחב תמרון.
כך הכל התחיל
ההחלטה לבטל את מעמדה המיוחד של הונג-קונג באה בעקבות החשש שבייג'ינג מבטלת את חירויותיה בטרם עת.החשש התגבר בעקבות התוכנית לאסור חתרנות ומעשים המסכנים את הביטחון הלאומי בהונג-קונג, לאחר חודשים של הפגנות למען דמוקרטיה בשנה שעברה.
בבייג'ינג, שדחפה מאחורי הקלעים להעברת החוק, אומרים כי הוא נדרש על מנת לבלום טרור ובדלנות. המתנגדים לחוק חוששים שהוא ישמש כדי להכחיד כל התנגדות לממשל, כמו בסין הקומוניסטית.
גורלה של הונג-קונג הוליד תמיכה דו-צדדית נדירה בוושינגטון כאשר המחוקקים העבירו אשתקד הצעת חוק שהענישה את סין. אחד מסעיפי החוק קבע שמחלקת המדינה תבדוק בכל שנה האם הונג-קונג שומרת על אוטונומיה מספקת מסין כדי להצדיק את מעמדה המיוחד. ביום רביעי האחרון החליט משרד החוץ כי המצב כבר לא כך.
האם זהו הסוף של הונג-קונג בע"מ?
מדיניות סין של ממשל טראמפ אינה ניתנת לחיזוי. טראמפ נקט בעמדה קשה נגד בייג'ינג בנושא הסחר, גילה עד כה עניין מועט בזכויות האדם ודיבר בחום על מקבילו הסיני שי ג'ינפינג. הוא גם לא רוצה לסכן את הסכם הסחר שלו עם סין, לאור רצונו לנצח בבחירות הנשיאותיות בנובמבר.
הסנקציות הכלכליות של ארה"ב על הונג-קונג עלולות לפגוע קשות בעסקים אמריקניים. על פי שירות המחקר של הקונגרס, כ-300 חברות אמריקניות מחזיקות מטה אזורי בעיר ואילו ל-434 יש משרדים אזוריים שם. עם זאת ממשל טראמפ מקשיח את עמדותיו כלפי סין, במיוחד לאור מגפת הקורונה.
מבחינת בייג'ינג, הונג-קונג חיונית עבור חברות סיניות המבקשות גישה למטבע חוץ, לבנקים בינלאומיים ולחברות סחר. אך חיוניותה נמצאת במגמת ירידה – בשנה שעברה 12 אחוזים מהייצוא מסין עברו לעיר או דרכה, לעומת 45 אחוזים בשנת 1992.
סטיב צאנג, מומחה לסין באוניברסיטת לונדון, אמר כי לא סביר שמהלכיה של ארה"ב יגרמו לבייג'ינג לחשוב פעמיים. "אני מאמין שבמקום לשחרר, שי רק יהדק את אחיזתו", אמר צאנג ל-AFP.
בחברת חקר השוק "קפיטל אקונומיקס" אמרו כי אם ארה"ב תבטל את הרשאות הסחר המיוחדות ניתן יהיה להתמודד עם נזק כלכלי קצר-טווח בהונג-קונג, אך הדבר יאיץ את שחיקת מעמדה כמרכז עסקי בינלאומי.
תרגום: אלחנן שפייזר
