מדבקות דם המכבים האדום על דש הבגד, הפכו במשך השנים לחלק מצביון יום הזיכרון לחללי צה"ל. מקור שמו של הצמח דם המכבים הוא אגדה, שעל פיה פורח הצמח האדום בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים נפלה לארץ. אימוץ הפרח כסמלו של יום הזיכרון, בראשית שנות החמישים, נבע מתוך רצון להעביר את המסר שהנופלים במותם ציוו לנו את החיים והצמיחה, ושהיופי שסביבנו קיים לא מעט בזכותם.
עם השנים, התמעטו עונדי המדבקות בטקסים ובבתי הקברות ורבים מהצעירים אינם מכירים היום את הסמל ואת הרעיון שמאחוריו. שני אחים – שבי ונתן ספירו, ובן דודם אריאל מרסקי, החליטו להחזיר עטרה ליושנה, אבל לא באמצעות המדבקה הוותיקה אלא עם הפרח בכבודו ובעצמו. לפני שלוש שנים, בשיחה ביניהם, לאחר יום הזיכרון, הם החלו לגלגל את הרעיון לייצר סיכות שאליהן יוצמד פרח דם המכבים, ולחלק אותן ללא מטרות רווח לקראת יום הזיכרון.
הדרך להגשמת הרעיון הייתה רצופת אתגרים. זה התחיל באתגר חקלאי. דם המכבים הוא פרח בר מוגן שמעולם לא בוית, והשלושה אינם חקלאים במקצועם. אחרי לא מעט תלאות הם איתרו את ציון סימן טוב, ממושב כרם מהר"ל, המתמחה בגידול פרחי בר. במשך שנתיים נעשו ניסיונות לגדל את הפרח בחממה. אתגר נוסף היה להקדים את פריחתו. 'דם המכבים' פורח בראשית אייר, אבל השלושה רצו להקדים את פריחתו בשלושה חודשים כדי להספיק לקטוף את הפרחים, לייצר את הסיכות, ולהפיץ אותן לפני יום הזיכרון. לפני קצת יותר משנה, הניסיון צלח.
"הגענו לשטח של ציון סימן טוב בכרם מהר"ל ושמחנו לראות שם שדה מלא בפרחי דם המכבים", מספר שבי ספירו. "התלבטנו אם לחכות עוד שנה, ובסוף החלטנו לא להמתין ולייצר את הסיכות". כאן הגיע אתגר נוסף, להצליח לשמר את הפרח, כך שיישאר פורח לאורך זמן ולא יתפורר על הסיכה. לאחר ניסיונות שונים נמצאה שיטה טכנולוגית המשמרת את הפרחים בשלמותם וספירו מדווח שהפרח נשאר אדום על הסיכה גם לאחר שנה. בשנה שעברה שיווקה העמותה שהוקמה לצורך הפרויקט שלושים אלף סיכות עם פרחים מבלי לגבות עליהם תשלום.
מאז שנה שעברה, שודרגה ועוצבה הסיכה מחדש ולקראת יום הזיכרון של השנה, התוכנית הייתה לשווק מאה אלף סיכות, אלא שאז נולדה הקורונה. "הסיכות שלנו מיוצרות בסין, וכבר בתחילת המשבר, הבנו שלא נוכל לייצר שם את הסיכות. התחלנו לייצר בארץ, העלות הייתה כפולה, ולכן החלטנו להסתפק בהפצת חמישים אלף סיכות". אלא שאז הגיעה הקורונה גם לישראל, טקסי יום הזיכרון והביקורים בבתי הקברות בוטלו, וגם קבוצות המתנדבים שהיו אמורות לסייע בקטיף הפרחים ביטלו את הגעתם. האחים ספירו ובן דודם החלו להכין את הסיכות בבתיהם בנוקדים ובירושלים כשהם נעזרים בבני משפחותיהם ובנוער של נוקדים. במקביל, הם החלו לשווק את הסיכות ברשתות החברתיות.
נכון לאמצע השבוע הם הצליחו לשווק כארבעים אלף סיכות בתקווה לעמוד ביעד שהציבו לעצמם. השנה, כדי לכסות את ההשקעה הגדולה הם כן גובים מספר שקלים עבור הסיכות, אבל לא ממשפחות שכולות שמקבלות את הסיכות בחינם. שבי ספירו, מורה דרך במקצועו, משוכנע שהמסר של פרח דם המכבים רלוונטי בימים אלו מתמיד. "זה האתוס שלנו שאנחנו מבקשים להטמיע, שבא לידי ביטוי גם בצמידות של יום הזיכרון ויום העצמאות – היכולת התמידית לצמוח מתוך המשבר".
