ארבעה מבנים, בהם בית כנסת, נהרסו בגבעות "תקומה" ו"כיפה סרוגה", ושני מבנים נוספים בגבעת "קומי אורי".
בעקבות הפינוי, פנה לבג"ץ עו"ד חנמאל דורפמן, בשם תושבי יצהר ו"קומי אורי, בבקשה לקיום דיון דחוף להוצאת צו ביניים, המורה למנהל האזרחי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחי יהודה ושומרון להשיב בשם איזו סמכות נהרסו על ידם הבתים. שהעותרים טוענים כי אין למנהל האזרחי כל סמכות לעשות זאת.
גבעת "קומי אורי" שוכנת בשטח B הנמצא תחת סמכויות תכנון ואכיפה של הרשות הפלסטינית בהתאם להסכמי אוסלו. על פי החלטת בג"ץ לפני מספר חודשים, בעקבות הריסת ביתו של נריה זארוג, תושב המקום, אמנם סמכויות התכנון הן בידי הרשות הפלסטינית אך למנהל האזרחי יש סמכות אכיפה כלפי אזרחים ישראלים מתוקף היותו שולט בסדר הציבורי.
תושבי "קומי אורי" טוענים בעתירה שהוגשה הבוקר לבג"ץ כי הבתים שנהרסו הפעם הם בבעלות אזרח זר, לאון קזנובסקי, תושב ארה"ב, שמשכיר אותם לשתי משפחות ישראליות.
באשר לגבעות הנוספות, "תקומה" ו"כיפה סרוגה", מדובר על גבעות בשטח C, בהן למנהל האזרחי סמכות תכנון ואכיפה הן כלפי אזרחים ישראלים והן כלפי פלסטינים. בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח בחודש הקודם, הודיע משרד המשפטים על צמצום צווי הריסה מנהליים וכי יינתנו צווים רק ביחס לבניה בלתי חוקית חדשה. כמו כן, לא ימומשו צווי הריסת מבנים המשמשים למגורים.
השתלשלות המקרים החלה עוד לפני השלמת פעולות האכיפה. בפברואר האחרון, שלח בעל הבתים בגבעת קומי אורי, לאון קזחובסקי, מכתב התראה למנהל האזרחי בטרם פנייה לבג"צ, בעקבות הכוונה להרוס את ביתו של נריה זארוג. קזחובסקי הצהיר כי מדובר על מבנה הנמצא בבעלותו. שלשום (ב') התקבלה תגובת המנהל האזרחי למר קזחובסקי שבה נטען כי מתוקף העובדה שמדובר במבנים בלתי חוקיים, וכי לא צורף לפנייתו כל מסמך המוכיח כי מר קזחובסקי הוא הבעלים החוקי של המבנים, לא נמצא טעם של ממש בפנייתו. הבוקר (ד'), יומיים לאחר שנשלח מכתב התגובה, פונו המבנים.
ארבעת המבנים בגבעות אלו נבנו לפני שהחל משבר הקורונה והעותרים טוענים כי נעשית כאן אכיפה בררנית: הריסת בתיהם של אזרחים ישראליים לעומת שמירה על תקנות הקורונה כלפי מבנים פלסטינים. העותרים טוענים עוד כי הריסת המבנים פגעה במשפחות עם ילדים, בהן משפחה שהאם בהריון מתקדם.
בתגובתם לבג"ץ משיבים במנהל האזרחי כי העתירה הוגשה תוך כדי פעולות האכיפה וכעת, משהן הושלמו, כל מטרת האכיפה היא להנות מפרסום תקשורתי. בנוסף טוענים במנהל האזרחי כי מדובר בבינוי בלתי חוקי מובהק, עובדה ממנה התעלמו העותרים, שחלקה נעשתה אף בתוך תקופת התפשטות הקורונה. בנוגע לאכיפה בררנית כביכול מצד המנהל האזרחי טוענים המשיבים כי קיימת חשיבות של שמירה על הסדר הציבורי בהריסת המבנים, נוכח מיקומם באזור בעל רגישות, המהווה מוקד להפרות סדר ואירועי אלימות בין ישראלים לפלסטינים.
מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה: "כוחות צה"ל, מג"ב והמנהל האזרחי פינו הבוקר (ד') ארבעה מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי בשטח C ב'כיפה סרוגה' וב'תקומה'. בנוסף, פונו שני מבנים נוספים שנבנו באופן בלתי חוקי בשטח B ב'קומי אורי'. זאת לאחר שנבנו מחדש לאחר שפונו בחודש ינואר האחרון. פעילויות האכיפה בוצעו בהתאם לסמכויות ולנהלים וכן בכפוף לשיקולים המבצעיים".
ביישוב יצהר אמרו הבוקר (ד') כי "מדובר ב'תג מחיר' שלטוני ובאובססיה הזויה של גורמים במערכת הביטחון לטיפול ביהודים בלבד. לא ייתכן כי בזמן בו משתוללת מגפת הקורונה, בוחר שר הביטחון בנט לשלוח כוחות הרס דווקא לישוב יצהר. להבדיל, בתי מחבלים נהרסים רק לאחר דיון משפטי ובהיקף מצומצם מאוד ואילו רק ביצהר הורסים בתי משפחות כנקמה ללא משפט. זהו אקורד סיום צורם לכהונת השר בנט".
