חודש הרמדאן ידוע בעולם הערבי גם כחודש השקת הסדרות החדשות בטלוויזיה. אנשים שצמים ומבלים את רוב שעותיהם בבית הם מתכון לאחוזי צפייה גבוהים – והקורונה רק מגבירה את הצורך במוצרי צפייה חדשים. אחת מהסדרות הטריות הללו, שמשיקה בימים אלה רשת MBC מהמפרץ הפרסי, מעוררת סערה במדינות ערב. הפרק הראשון בתוכנית הטלוויזיה "אום אהרון", המספרת את סיפורה של הקהילה היהודית בכוויית בשנות הארבעים, אמור להיות משודר בעוד כעשרה ימים, אך לא בטוח שהסדרה המושקעת אכן תשודר.
עשרות ארגוני תרבות ממדינות ערב פנו לממשלת כוויית בדרישה לא להתיר את שידור את הסדרה, שלטענתם מציגה את היהודים באופן חיובי ומקדמת את נרמול היחסים עם ישראל. ארגון האמנים הירדני טען כי "הסדרה מעודדת את החיים עם האויב הציוני בכך שהיא מציגה את הסכסוך כבעל אופי דתי בלבד. האויב מנסה בכל כוחו לעורר שיח על היהדות במדינות ערב כדי לזכות בקידום היחסים עם מדינות המפרץ ולשבור את המחסום הפסיכולוגי נגדו – בעוד הוא ממשיך בהתעללות באסירים ובהקמת התנחלויות על אדמות ערביות".
השחקנית הראשית בסדרה, חיאת אל־פאהד הכווייתית, הותקפה אישית בפי המקטרגים על הסדרה: הם האשימו אותה בגזענות משום שדיברה בעת האחרונה בגנות הפועלים הזרים בכוויית וטענה שהם מסכנים את המקומיים בקורונה. היא התייחסה לעניין עצמו: "מבחינתנו הסדרה היא הרפתקה שאנחנו מקווים שתצליח", אמרה לתקשורת. "הדור החדש אינו מכיר את ההיסטוריה של היחסים בין היהודים לערבים במדינות ערב, ואנחנו צריכים ליידע אותו שזו מציאות שהתרחשה בכל מדינות ערב. אני בטוחה שגם הצעירים יצפו בסדרה וימצאו בה עניין".
הכוכבת הוסיפה שהיצירה עוסקת בתקופה שקדמה לסוגיה הפלסטינית, ואינה מתייחסת דווקא לכוויית אלא למדינות ערב באופן כללי. "לא בחרנו מקום מסוים שהעלילה מתרחשת בו. אנחנו מדברים באופן כללי על היחסים בין הדתות שחיו באותה תקופה במדינות המפרץ. לכל דת מנהגים מיוחדים לה ויחסים שונים עם האחרות".
גם עבד אל־מחסן אל־נמר, שמגלם בסדרה את רב הקהילה דוד, הבהיר כי אינו חושש מהביקורת: "אנחנו עושים דרמה, אם אנשים מדברים עליה, זה טוב. אנחנו עשינו את הסדרה הזאת ואנחנו אחראים על התכנים שלה, ולא מפחדים ממה שאנשים יחשבו עליה". לצורך גילום תפקידו הוא צימח פאות וזקן, וערך מחקר מעמיק על הדת היהודית. "חוץ מהמראה והאיפור למדתי מילים רבות בעברית, ואפילו תפילות. זו דמות מורכבת ומאתגרת".
