ד"ר זאהי סעיד משמש בשגרה כיועץ למנכ"ל שירותי בריאות כללית, בתחום שיפור הטיפול במגזר הערבי. כעת, בעקבות מגפת הקורונה, הוא מונה לדובר הרפואי של משרד הבריאות לחברה הערבית. בתפקידו זה הוא מרבה להופיע ולהתראיין בערוצי התקשורת השונים של המגזר, להנגיש את המידע ולהשיב לשאלות. בשיחה עימנו הוא סבור שהפנמת המצב ביישובים הערביים איננה מספקת.
"אני מצטער שאני אומר את זה, אבל אם אנשים ימשיכו להתנהל בחוסר אחריות, אנחנו נתקרב למודל של איטליה", אומר ד"ר סעיד. "אני רואה תופעות של קלות ראש בציבור היהודי והערבי, ואני יותר ויותר משתכנע שמה שצריך פה באופן מיידי הוא סגר מוחלט. היהודים חגגו את פורים, ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות. בחברה הערבית אנחנו עדיין רואים הלוויות עם כמויות של אנשים, בהם מבוגרים שלאחר מכן יושבים בסוכות אבלים ומגיעים לנחם אותם. בחלק מהציבור הערבי יש שאננות יתר. הם יוצאים לרחוב ורואים שכולם בסדר ונראים מצוין, אבל זו בדיוק נקודת התורפה של הווירוס הזה. יכולים להסתובב בינינו אלפי אנשים שלא יודעים שהם נשאים, להדביק אנשים אחרים ולסכן אותם. אי־אפשר להמשיך ולהתנהל כמו בשגרה".
לדעת ד"ר סעיד, "צריך להכריז על סגר, והמשטרה צריכה להיכנס לכפרים הערביים ולאכוף אותו. היא תקבל תמיכה גורפת מהמנהיגות ומהתושבים. רק סגר, בשיתוף המועצות המקומיות וגורמי השיטור, יוכל לשפר את המצב ואת האפקטיביות של המלחמה בהתפשטות הנגיף. אנשים לא מבינים שאנחנו עכשיו במלחמה. אני מצטער לומר, אבל כשרואים את המספרים רואים את היתרון של מדינות דיקטטוריות. במצבים כאלו לא צריך דמוקרטיה, צריך יד קשה כמו בסין וברוסיה. הדמוקרטיה מזיקה לנו עכשיו, כי אנשים לוקחים אותה למקומות לא נכונים".
גם על הנעשה בזירה הפוליטית יש לד"ר סעיד ביקורת. "אנחנו במלחמת קיום ויש לנו מנהיג אחד, ביבי נתניהו, שינהיג אותנו עד סוף המשבר. אחר כך נחזור למריבות הפוליטיות".
ח"כים מהרשימה המשותפת טענו כי המידע החיוני על הקורונה וההתגוננות מפניה איננו מונגש דיו בשפה הערבית. "קשה להשתחרר מהתחושה כי המדיניות הנוכחית בצל משבר הקורונה מבטאת אי־שוויון בנגישות לבריאות, ומעמידה בסכנה את האזרחים הערבים ואת אזרחי המדינה בכלל", כתב ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין למנכ"ל מד"א אלי בין ולשר הבריאות יעקב ליצמן. "זו עדות נוספת לכך שגם הזכות לבריאות בישראל איננה שוויונית, וכי גם בצל משבר בריאות גלובלי האזרחים הערבים אינם זוכים להתייחסות שוויונית". ג'בארין דרש להקים מרכז 'היבדק וסע' באחת הערים הערביות, כמו אלה שהוקמו בתל־אביב, בחיפה ובערים נוספות.
ד"ר סעיד דוחה את הטענות הללו. "זאת שטות מוחלטת", הוא קובע. "ההחלטות לגבי מיקום מרכזי 'היבדק וסע' הן רפואיות בלבד, ללא שום עניין של גזענות. ההיגיון מאחורי הקמתם הוא להקל על מד"א, שקורסים תחת הנטל. אני לא יכול לפתוח מתחם כזה בטמרה, שיש בה ביקוש נמוך לבדיקות, במקום במרכז הארץ עם פוטנציאל של אלפי בדיקות. יש אנשים שרוצים לתפוס כותרות, אבל זה בהחלט לא הזמן".
במקביל לעבודתו במסגרת משרד הבריאות, ד"ר סעיד מנהל מרפאה פרטית משלו. כמו רבים מעובדי הרפואה בישראל, הוא ואנשיו חוששים מפני הידבקות בקורונה שתשבית את פעילותם. "אחת המשימות היא להסביר לאנשים שיגיעו כמה שפחות לבתי החולים ולמרפאות, כדי לשמור על הצוותים הרפואיים", הוא אומר. "אני באופן אישי מבקש מאנשים להתקשר לפני שהם מגיעים למרפאה, ומשתדל לתת מענה רפואי בטלפון ככל שמתאפשר. פעמיים היה לי חשש של הידבקות בקורונה. עשיתי בדיקות, לא ישנתי כל הלילה, ולמזלי יצאתי שלילי. הקהילה צריכה את צוותי הרפואה בריאים".
סכנה: יום האם
כחלק מהתמודדותו עם מגפת הקורונה, משרד הבריאות שכר את שירותיו של משרד הפרסום מזאווי, מהמובילים במגזר. מעבר למשימת התרגום של תוכני המשרד והודעותיו, יש צורך להיעזר במי שמכירים את האופי, הסגנון והדרך להעביר את המידע באופן יעיל. "יש לנו מסרים קבועים שאיתם אנחנו רצים מאז תחילת העבודה – המסרים הבסיסיים כמו שמירה על היגיינה, מרחק, איסור ההתכנסות ועוד; מסרים יומיומיים שאנחנו מקבלים ממשרד הבריאות ומתרגמים אותם; והאסטרטגיה שאנחנו מובילים", מספרת לנו סוזן מזאווי, מנכ"ל המשרד. "אנחנו ערים מאוד לשיח בחברה הערבית ושומעים מה מדאיג אנשים באזורים שונים, ולפי זה בונים את המסרים והאייטמים.
"יש לנו אנשים שמתמחים בלהביא ראיונות עם רופאים ואנשי מד"א, אנשים שמתמחים בפלחי מגזר שונים בחברה הערבית – למשל הבדואים בנגב ובכפרים הבלתי מוכרים, שאיתם צריך לעבוד מפה לאוזן דרך אנשי דת, שייח'ים ואפילו עיתונאים מגזריים. את החומרים השונים אנחנו מעלים בעיתונות המקומית, בערוצי הטלוויזיה והרדיו וכמובן ברשתות החברתיות – פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם וטלגרם. אנחנו רואים שגם התקשורת במגזר התגייסה להעברת המסרים, גם מתוך הבנה שאם היא לא תעביר אותם היא לא תהיה רלוונטית".
מזאווי מספרת על יוזמה שהגו במשרד: הפקת סרטון עם רופא ערבי־ישראלי שעובד באיטליה. "הוא תושב כפר־כנא שלמד רפואה באיטליה, והיום עובד באחד מבתי החולים שם. לבקשתנו הוא העלה סרטון שבו הוא מתאר את המצב בישראל כעת לעומת מצבם של האיטלקים. הוא הסביר שעכשיו המצב בישראל הוא מה שהיה לפני שבועיים באיטליה, וחזר על ההנחיות של משרד הבריאות ובמיוחד על הדרישה להישאר בבית, מטבע לשון שהשתמשו בו בכל העולם הערבי בנוגע לקורונה. זה הדאיג המון אנשים וגרם לרעש ברשת. העלינו גם פסיכולוגים כדי להרגיע את האנשים ולהסביר איך לעבור את התקופה הזו בשלום. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק כדי לתת מענה לאנשים שפונים אלינו עם שאלות בעקבות הפרסומים ולסייע להם".
מזאווי מתנדבת במגן דוד אדום בתחום ההסברה לחברה הערבית, ובתה עושה שם שירות לאומי כפרמדיקית. "אחת היוזמות המרכזיות שלנו הייתה לקראת יום האם, יום חג של ממש בציבור הערבי שחל בשבוע שעבר. קיימנו יום צילומים מיוחד, והתמקדנו במסרים שיסייעו לנו לעצור את תופעת הביקורים של המשפחות על ילדיהם בבתים של הסבתות, שמכניסים אותן לסיכון. בדיעבד, המסר אכן עבד בצורה יפה".
כדי להעביר את המסר, מזאווי עשתה שימוש בחווייתה האישית: "בסוף יום הצילומים קיבלתי טלפון שהתאומים שלי נחשפו לחולה קורונה בבית הספר שלהם, ולכן הם צריכים להיכנס לבידוד. הבת שלי הלכה להביא אותם מבית הספר, ונכנסה לבידוד איתם. את חג האם לא חגגנו, כי הם בבידוד ואני לא. שיתפתי את החוויה שלי עם 130 אלף העוקבות שלי בפייסבוק ובאינסטגרם, זכיתי לתגובות חמות ולאמפתיה, ומיד התחלתי לענות שם על שאלות של אימהות מודאגות".
על הטענות בנוגע להיעדר מידע נגיש בחברה הערבית היא אומרת: "אני משאירה את הפוליטיקה לפוליטיקאים, התפקיד שלי הוא להסביר ולהציל חיים, אבל הטענות שלהם לא מדויקות. הם רצו לעשות סיפור מזה שערוץ הטלגרם של משרד הבריאות בערבית לא מעודכן כמו בעברית. אני נמצאת בקבוצות ווטסאפ של עיתונאים יהודים וערבים, שבהן המידע עובר לכולם יחד. לוקח קצת זמן לתרגם את העברית, להתאים אותה לשפה ואז לעשות הגהה, אבל זה עיכוב של זמן קצר בלבד".
סוזן מזאווי, פרסומאית: "אני נמצאת בקבוצות ווטסאפ של עיתונאים יהודים וערבים, שבהם המידע עובר לכולם יחד. לוקח קצת זמן לתרגם את העברית ולעשות הגהה, אבל זה עיכוב של זמן קצר בלבד"
מרוואת אשקר, אחראית מחלקת יחסי הציבור במזאווי פרסומאים, מרכזת את הקשר מול משרד הבריאות. "החברה הערבית מגוונת ומחולקת לקבוצות, הצפון שונה מהדרום", היא אומרת. "אנחנו נמצאים בקשר עם כל הקבוצות, מהצפון לנגב. מראיינים אנשים ספציפיים שיתאימו למסרים שאנחנו רוצים להעביר, ובוחרים את כלי התקשורת המתאימים לקבוצה. למשל בצפון רואים יותר אפליקציות של אתרים מובילים כמו פאנט, א־סנארה ואחרים. הדיגיטל של המשרד בשפה הערבית מפותח מאוד וערוץ הטלגרם פעיל מאוד, במקרים מסוימים אפילו יותר ממקבילו בעברית".
ברשימה המשותפת טענו שיש פערי מידע בשפה הערבית.
"תמיד יהיו אנשים שיתלוננו שאין מספיק מידע, אבל אני מזמינה את כל מי שטוען כך שיעשה השוואה בין העמודים בעברית ובערבית ואחר כך יתלונן. הסרטונים, הראיונות והתכנים שאנחנו מפרסמים דרך אתרי האינטרנט של המגזר הם ייחודיים. מבחינת משרד הבריאות כל אזרח הוא במרכז, לא משנה אם הוא ערבי או יהודי. כל אזרח הוא אדם לפני הכול".
גשר הרפואה
בשעה שמשרד הבריאות משקיע מאמצים בפנייה ממוקדת לציבור הערבי בישראל, במנהל האזרחי וביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים מקיימים הדרכות והכוונות מול הרשות הפלסטינית בתחום המאבק בקורונה. ביום ראשון השבוע התקיימה הדרכה של גורמי רפואה ישראלים במתקן הבידוד הפלסטיני ביריחו. השתתפו בה כשלושים אנשי רפואה פלסטינים, והם האזינו להסבריו של פרופ' אלחנן בר־און, מנהל המרכז הישראלי לרפואת אסונות וסיוע הומניטרי במרכז הרפואי שיבא בתל־השומר.
"טיפול בקורונה מחייב שינויים לוגיסטיים וארגוניים", אומר לנו פרופ' בר־און. "חייבים לשמור על כללים ברורים גם כדי למנוע את הרחבת מעגל הנדבקים, וגם כדי להגן על הצוותים הרפואיים ועל בית החולים ולאפשר רציפות תפעולית. זו לא חוכמה להציל מאה חולי קורונה, אם במקביל אנשים אחרים ימותו מהתקפי לב ומגידולים. בתל־השומר הקמנו את מתחם הטיפול בקורונה לפני חודש. צברנו הרבה ניסיון בהתארגנות, ואנחנו מעבירים אותו לכל מי שמבקש ובמקרה הזה לצוותי הרפואה הפלסטיניים. איך מכניסים אוכל לחולים, איך מוציאים את הזבל, וגם דברים מורכבים יותר. השינויים בתפעול האירוע הם קטנים אבל קריטיים. מספיק שמזניחים פרט קטן ומשאירים מרווח לטעות, כדי להסתכן שדרכו יחדרו הנגיפים ויקלקלו את כל המאמץ".
לדברי פרופ' בר־און, הוא פגש ביריחו צוותי רפואה חדורי מוטיבציה לבלום את התפשטות הווירוס. "המרכז שהפלסטינים הקימו ביריחו, ממוקם בתחנה הראשונה אחרי גשר אלנבי, מעבר הגבול עם ירדן. זה היה חכם מבחינתם להשקיע את המשאבים במקום הזה. בהתחלה הם בנו מתקן של כמה קרוונים, אחר כך הם לקחו בניין צבאי, רחוק מבית החולים, והפכו אותו למתקן בידוד עם 300 מיטות. זה מהלך נכון שבהחלט מצמצם את האפשרות להידבקות. באופן כללי הרשות הפלסטינית הגיבה טוב לאיום. אנחנו עובדים איתם באופן רציף, וגם מול בתי החולים במזרח ירושלים שביקרנו בהם השבוע".
מספר חולי הקורונה שהתגלו ברשות הפלסטינית נמוך יחסית, וגם קצב הגידול שלו איטי באופן משמעותי מבישראל. זה קורה בין היתר בזכות העוצר המלא שהוטל על הערים הפלסטיניות, והקמת מרכזי בידוד כמעט בכל מחוז. בכל המתקנים יחד ישנן כ־600 מיטות לטיפול בחולי קורונה, ו־40 מיטות לטיפול נמרץ. הרשות מבצעת חקירות אפידמיולוגיות, ועד כה תמונת המצב שם אופטימית יחסית.
"בישראל קיבלו מספר עצום של אנשים מאיטליה וספרד, שהכניסו את הנגיף לארץ בצורה ניכרת", מסביר פרופ' בר־און. "הפלסטינים מבודדים גם ככה, מעט אנשים נכנסים, ועושים יחסית מעט בדיקות. יכול להיות שהם נמצאים בשלב מוקדם יותר מאיתנו, ועוד יגלו שם מקרים נוספים. בינתיים הם סגרו את הכניסות, מבודדים אנשים והכינו מערך טיפולי טוב. אני נפגש הרבה שנים עם הצד הפלסטיני, וברגע ששמים שני אנשי רפואה בחדר – אין פוליטיקה, בוודאי בזמנים כאלה. במובן זה, הרפואה היא גשר טוב".
מתאמת הבריאות במנהל האזרחי, דליה בסה, יוזמת המפגשים, מסרה כי היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים פועלת רבות למיגור התפשטות נגיף הקורונה ביהודה ושומרון וברצועת עזה: "יחידתנו תוסיף לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות הישראלי והמרכז הרפואי שיבא למול הרשויות הפלסטיניות, במטרה למגר את התפשטות נגיף הקורונה״.
