חשש במשרד הבריאות: עודף בדיקות ללא שליטה עלול להגביר את השאננות בחברה הישראלית ולהפרת הנחיות הבטיחות מפני הקורונה. בצל הביקורת הרבה בכלי התקשורת נגד מדיניות משרד הבריאות שלא מאפשרת ביצוע בדיקות קורונה לכל דורש ובכל תסמין מחלה שהוא, מבהירה היום פרופ׳ סיגל סדצקי ראש שירותי בריאות הציבור ואנשי מקצוע נוספים במערכת הבריאות כי אין לראות בפעילות המעבדות לאיתור הקורונה ובזיהוי הנשאים כחלק מהטיפול במאבק להאטת התפרצות הקורונה בישראל.
"ככל שנגדיל את המספר בדגימות טווח הטעות הוא גבוה יותר" טענה היום פרופ' סדצקי. לדבריה, על אף שהוכשרו כבר 20 מעבדות לפענוח בדיקות קורונה אין בכוונת המשרד להשתמש במלוא היכולת לביצוע בדיקות בקרב חולים ואנשים פרטיים שמבקשים להיבדק מטעמי 'הרגעה' או בשל מחלה שלא עונה על תסמיני הקורונה. "אני מזכירה ש-98 אחוזים מהחולים שיש להם חום ושיעול הם חולים מהצטננות או שפעת או מחלות חורף עונתיות אחרות אבל לא בגלל הקורונה" ציינה סדצקי.
במדיניות משרד הבריאות לעת עתה נקבע כי לבדיקות הקורונה שתי מטרות: האחת, איתור ואבחנה של מקרים מוגדרים שניתן להניח כי מדובר בקורונה ומתבקש לאמת זאת או לשם ווידוא החלמה. המטרה השניה היא בדיקות לשם מדגם סקר אוכלוסין במטרה לבחון את התפשטות המחלה וזאת לפי ובהתאם לחומרת המצב. בשלב זה, כאשר מספר החולים המוכרים עומד על כ-433 חולים, נכון לשעה 15:00.
עם היקף התחלואה הנוכחית אומרת סדצקי כי "אין לי מה לפנות למדגם של כלל האוכלוסייה מכיוון שיש לי מעט חולים וטווח הטעות גדול ולכן לא אקבל מדגם מייצג. אם נכלול במדגם את כל האנשים שיש להם חום למשל אני מצמצמת את המכנה ופה אני חושבת שנכון לבדוק, ואכן התחלנו לבדוק שבוע שעבר בדיוק את אלו".
במעבדות הביולוגיות-וירולוגיות שבמרכזי הרפואיים הגדולים בישראל מבצעים את בדיקות הקורונה כמעט לכל אורך שעות היממה. במעבדה שבקומה השמינית שבבית החולים רמב"ם בחיפה עובדים מסביב לשעון בפענוח הבדיקות שמגיעות אליהן מבית החולים ומרחבי הצפון. ד"ר מורן שוורצוורט-כהן רואה בהגדלת היקף הבדיקות לפי הדרישה הציבורית גם עניין מורכב וטריקי: "אם נבצע דגימות נניח בכל תושבי ישראל, התוצאות השליליות לנשאות קורונה שיקבלו רוב האוכלוסיה עלולות להפוך אותה לשאננה" היא אומרת לנו. "הבידוד עוזר להקטין את היקף ההתפשטות של המגיפה. קשה להסביר את זה לציבור הרחב שתוצאות הבדיקה רלוונטיות רק לרגע שנלקחה ואני חוששת שהנבדקים עלולים להכנס לשאננות ולכן יש לערוך את הבדיקות רק תחת קריטריונים מסויימים".
על פי עמדת המשרד העדכנית, ככל שיגבירו את מספר הבידודים הממוקדים, כך יקטינו את כמות האנשים שנדבקים מכל אדם נגוע וכך יאטו את עקומת המחלה. לשם כך מומחי בריאות הציבור במשרד משקיעים מאמצים בחקירות אפידימיולוגיות. "הרעיון הוא לא למצוא כל חולה וחולה. הרעיון הוא לדעת את המצב בישראל. למחלה הזאת יש עקומה מאוד ספציפית עם הזמן. אנחנו נמצאים בישראל במצב שבו המצב לא ידוע. אף אחד לא חושב שהגענו ל-10,000 חולים כי היינו רואים כבר את התמותה" מציינת סדצקי וקובעת כי התנהלות משרד הבריאות בחודשיים האחרונים הביאה למצב שבו 'הרווחנו זמן' להסתגל ולהיערך להתפרצות המגיפה וזאת בניגוד לארצות המזרח הרחוק ואירופה.
באשר לדרישה כלפי משרד הבריאות לאפשר לאנשים פרטיים שמבקשים להיבדק על חשבונם במעבדות ביולוגיות פרטיות, מסבירה סדצקי כי ללא סיבה בהתאם להנחיות אין בבדיקות הללו כדי להפריך בוודאות חשד להידבקות מקורונה. "היה לנו חולה שנדבק בחנות הפיראט האדום באור יהודה, נלקחו לו שלוש בדיקות מכיוון שחשב שיש לו סימפטומים אבל שתי בדיקות היו שליליות ורק השלישית אחרי כמה ימים הייתה חיובית. יש הסכמה גורפת שלבדוק אנשים ללא תסמינים זה לא נכון".
