הרב אלי רייף ואשתו קיבלו את הידיעה שהם אכן נשאים של וירוס הקורונה במהלך השבת. "התסמינים הופיעו לפי הפרוטוקול", הוא מספר "הרגשנו חום, שיעול חזק, חולשה מסוימת ומשיכת איברים קצת דומה לשפעת. דווחנו למד"א באו לבדוק אותנו ונמצאנו חיוביים". בחקירה האפידמיולוגית שבוצעה עם בני הזוג עלה כי הם היו בחברת אדם שהיה חולה והדביק אותם עוד לפני שידע כי חלה. החבר המשותף קיבל את הנגיף מאדם אחר שגם היה חולה ולא ידע שנדבק מאדם שלישי. "הבעיה היא בזמן הדגירה של המחלה, כשאתה לא יודע שנחשפת למישהו חולה ושבעצם גם אתה חולה, לכן חשוב מאוד להישמע להוראות הבידוד וברגע שחשים לא טוב מיד לנתק מגע מהציבור", ממליץ רייף ומוסיף "לא נלחצנו כששמענו שאנחנו חולים, זו כמו שפעת כזאת. לא לוקחים תרופות. אנחנו באשפוז בבית חולים שערי צדק ושם משגיחים על מצבנו ודואגים לנו די טוב".
"אם נשלחתם לאשפוז תארזו תיק לשהות ממושכת של כמה ימים", הרב רייף, חולה קורונה מספר 188 חולק מניסיונו "קחו גם מחשב, ספר, חטיפים, מזון ומצב רוח טוב ושרק תרגישו טוב".
לפני כשבועיים כחמישים מתושבי היישוב הדתי-לאומי לשם שבשומרון יצאו בכמה קבוצות לחופשות סקי ברחבי אירופה. עם שובם ארצה הם נכנסו לבידוד כמתחייב. חמישה חברים שחזרו מסקי באוסטריה ושהו בדירת בידוד בפתח תקווה מצאו עצמם בתוך זמן קצר חולים בקורונה. "פשוט הרגשתי חום רגיל, 38 מעלות בערך והתקשרתי למד"א וביקשתי להיבדק", מתאר א', אחד מחמשת החברים החולים. "אחרי כמה שעות הגיעו אליי לדירה אנשי רפואה ועשו בדיקות, אחרי 24 שעות קיבלנו תשובות חיוביות. לא נלחצתי ולא היו לי תסמינים מלבד למעט חום. רק אני וחבר נוסף נבדקנו ובאמת הבדיקות יצאו חיוביות אז נלקחנו לאשפוז בבית חולים השרון ואחרי יומיים הצטרפו אלינו גם שאר החברים מדירת הבידוד כשגילו אצלם את הקורונה".
א' מספר כי שגרת החיים החדשה שנחשף אליה במתחם המבודד בבית חולים השרון שבפתח תקווה מזמנת לא מעט אירועים משעשעים וחוויה שבסופו של דבר לא מלווה בכאבים או בתחושות חולי. "כשאומרים קורונה, בפועל אצל רוב האנשים שמאושפזים כאן זה פחות משפעת, קצת חום ואולי כאבי גרון לחלק מהאנשים". ביחד עם א' שוהים עוד כעשרים איש במחלקה הסגורה, הם מבודדים מכל גורם חיצוני אבל יכולים להתרועע האחד עם השני. ביניהם מאושפזת גם חולה מספר 74 שמתעדת את קורותיה וקורות המבודדים במחלקה בדף הטוויטר שלה.
"אנחנו מתנהלים פה על ידי וידאו כמו באח הגדול, אין לנו פרטיות אבל מצד שני זה נוח. אנשי הצוות מאוד משקיעים ומנסים לגרום שנרגיש טוב. מי שנמצא כאן מרגיש בסוג של בועה פנימית ומנותקת", מתאר א'. את סוף השבוע האחרון בילו החולים בסעודות שבת משותפות עם ייצוג לכל חלקי החברה הישראלית שמצאו עצמם ישנים וחיים מיטה לצד מיטה. "יש הרבה הומור פנימי, בהתחלה היה פה יותר משפחתי אבל עכשיו מתמלא פה. צריך לזכור שאנשים פה בסופו של דבר לא חולים, אף אחד לא שוכב במיטה עם הרגליים למעלה".
עם זאת, על אף האווירה המבודחת והתחושות הטובות השותפים למחלקה הם חולי קורונה, והנגיף המדבק הזה הוא לא עניין של מה בכך. "זה נכון שבחלק גדול מהמקרים חולי קורונה בשלבים הראשונים של המחלה מרגישים טוב", מסביר ד"ר גיל צ'פניק, רופא ילדים וחבר בעמותת מדעת. לדבריו, "כשמונים אחוז מהמקרים הם קלים, מתוכם ארבעים אחוז ממש חולים קלים וחלקם עם דלקת ריאות קלה שאולי הם אפילו לא יודעים עליה. הבעיה היא בעשרים האחוזים הנותרים שהם במצב קשה שזקוקים לאשפוז וטיפול רפואי וחלקם גם יגיעו למצב בריאות קריטי וחס וחלילה גם לפטירה".
צ'פניק מסביר כי נושא הנגיף לא נחשף מיד להופעותיה הקשות של הקורונה אלא הסיבוכים מתגלים לאורך ימים ולכן יש להישמר ולהיות תחת מעקב רפואי. "צריך לזכור שזו מחלה מתקדמת. בהחלט יכול להיות שחלק מהאנשים שמרגישים כעת במצב מצוין ירגישו פחות טוב בהמשך. לפי מה שראינו בסין כ-10% מהחולים שמרגישים מצוין כרגע, עלולים להרגיש פחות טוב בהמשך ולכן ההשגחה הרפואית חשובה מאוד. משך המחלה משתנה מחולה לחולה, אצל חולים קלים זו יכולה להיות מחלה של שבועיים ובקרב החולים קשה גם חודש וחצי".
צ'פניק ממליץ למי שחלה בקורונה לשמור על הבידוד מקסימלי והוא מקווה כי החולים יופנו למסגרות אשפוז מבודדות ולא יושארו בבית כפי שממליצים במשרד הבריאות. "אני מבין שיש תוכניות של הממשלה להקים מרכזי שהייה ואני חושב שזו החלטה נכונה כי אנחנו יודעים שזו מחלה מאוד מדבקת ומאוד קשה לאשפז בבית חולה קורונה מבלי שהוא מסכן את הסובבים לו. אנחנו יודעים שרוב ההדבקות היו בתוך המשפחה וראינו זאת בסין וגם בימים האחרונים אנחנו רואים בישראל משפחות שלמות שחלו".
