מאז שנחנך לפני כ־37 שנה, מעולם לא סגר בית הכנסת הגדול בירושלים את שעריו בשבתות. זה יקרה לראשונה בשבת הקרובה, פרשת כי תישא. בהודעה ששלח אתמול למתפללים נשיא בית הכנסת שניאור יפה, נכתב כי "בצער רב ותוך כדי לקיחת אחריות בית הכנסת יהיה סגור לתפילות השבת עקב היעדר אמצעים לשמירה על בריאות ציבור המתפללים, וכדי למנוע סכנת הידבקות בווירוס".
הצעד החריג ננקט לא רק בירושלים. בתי כנסת בכל רחבי הארץ מתמודדים עם מציאות שלא הכירו: איסור לערוך תפילות של יותר ממאה איש ואישה. בבתי כנסת רבים חולקו המתפללים לכמה קבוצות של מניינים, כדי לא לקיים התקהלות גדולה מדי. בתי כנסת אחרים פתחו מסמך גוגל משותף, וחברי הקהילה התבקשו להירשם בו לאחד המניינים.
בקהילות רבות החליטו על ביטול הקידושים והתפילות לילדים, ובמקצתן אף ביקשו להימנע מהבאת ילדים לתפילה, מכיוון שבכך עולה מספר השוהים במקום באופן שמגביל השתתפות מבוגרים, המחויבים במניין. בקבוצת דיונים של אחת הקהילות התלוצצו על המצב: "לראשונה סופרים נשים למניין בבתי כנסת אורתודוקסיים". ואכן, ההגבלה היא על מאה איש בחלל אחד, בלי קשר למינם או לגילם, ולכן ההכנות לקראת השבת הקרובה בעיצומם.

הרב הראשי לישראל דוד לאו הפיץ אתמול הנחיות הלכתיות בדבר הההתגוננות מנגיף הקורונה, בעקבות ההנחיות של משרד הבריאות לא להקהיל מעל 100 איש בבת אחת. "האדם מחויב לשמור על עצמו שלא יזיק את זולתו אף יותר מלשמור עצמו שלא יוזק. חובה לחלק את המניינים בבתי הכנסת לכמה מניינים, שכל אחד מהם ימנה עד מאה איש. (גם) אם קיימת צפיפות רבה בבית הכנסת אף שאין בו מאה איש, יש להתחלק לכמה מניינים", קובע הרב הראשי.
הרב לאו מדגיש כי אין לצאת מבידוד כדי להתפלל במניין. "אדם בבידוד, או מי שהוא בסיכון גבוה, יתפלל בביתו וישתדל לכוון את זמן תפילתו לשעה שהציבור מתפלל". לגבי טבילה של נשים במקווה, קובע הרב לאו כי "יש לקיים אורח חיים ושגרה בנושא טהרת הבית, ואין מקום לחשוש. אישה שלפי ההנחיות אמורה להיות בבידוד תפעל כפי המתחייב ממצבה".
הרב דורש לא לדחות חתונות, אלא לקיימן בנוכחות קהל מצומצם. "עדיף לערוך אותה עם קהל מועט מאשר לדחותה. מה גם שאיננו יודעים מתי יתאפשר לקיים את השמחה ברוב עם". עוד מבקש הרב לאו להימנע ממצוות "ביקור חולים" או ביקור הורים וסבים בבתי אבות.
הראשון לציון הרב יצחק יוסף ביקש מהציבור לא להגיע אל הכותל המערבי. "לבקשת משטרת ישראל, יש להימנע מלהגיע אל הכותל המערבי ומלקיים שם תפילות המוניות. כל איש ואישה יתפללו סמוך לביתם עד אשר יעבור זעם וירחמו מן השמיים".
הרב יוסף הבהיר כי יש לראות בהנחיות משרד הבריאות הנחיות הלכתיות. "אין שום הלכה שגוברת על הוראות משרד הבריאות. ההנחיה ההלכתית היחידה בנושא הזה היא לציית באופן מוחלט לכל הוראות משרד הבריאות, ללא יוצא מן הכלל".

בבית הכנסת בנוקדים הודיעו כי ביישוב יקיימו בתפילת שבת הבוקר שלושה מניינים במקום אחד מרכזי, וש"במידת הצורך יתקיים מניין נוסף". על התושבים לפנות לאחד משלושת הנציגים של המניינים, או להירשם בקובץ המיועד כדי לשריין מקום מראש.
גם במניין הספרייה שבכפר־גנים ג' בפתח־תקווה יש להירשם מראש לקראת התפילה. "הקהילה שלנו גם ביום חלש חוצה בקלות את הרף המותר, כך שמטבע הדברים האתגר שלנו הוא ניהול מספר המתפללים", נמסר לחברי הקבוצה. חברי המניין התבקשו להודיע גם אם לא יוכלו להגיע כלל. "תשובה שלילית היא חיונית כדי לדעת מה מצבנו. אנא קבלו החלטה מהירה בנושא, ומלאו את הטופס", הפצירו הגבאים. הם הסבירו שבתוך כמה שעות, כשיבינו מהו מספר המתפללים הצפוי, יחליטו כיצד לחלק אותם כדי להימנע מהתקהלות, שכאמור אינה חוקית כעת.
בבית כנסת אחר באזור, "פנינת גנים", הרחיקו לכת, ופשוט ביקשו מהנשים לא להגיע לתפילה. "הנשים לא חייבות, לפי פסק הלכה, בשמיעת פרשת פרה, ומתבקשות לא להגיע בשבת לבית הכנסת". בליל שבת יתקיימו מניינים סמוך לבתי המתפללים.
בכמה מבתי הכנסת יש יוזמות נוספות, כגון תפילה במרחבים פתוחים למרות מזג האוויר הסוער הצפוי. בירושלים יש התארגנויות לקיום תפילות בחללים מקורים חלקית בין בניינים. בקהילת קדם בשכונת הדר־גנים בפתח־תקווה החליטו לבטל את הקידוש ואת תפילת הילדים עד להודעה חדשה. "אנחנו מבקשים לא להגיע לבית הכנסת שלא לצורך תפילה, ובמיוחד להשתדל לא להביא ילדים לבית הכנסת כדי שלא נעבור את ההגבלה ל־100 אנשים", נכתב בהודעה מטעם הקהילה.
בקהילת אבני־חורש בחריש החליטו על ביטול מגוון אירועים ופעילויות, ובכללם קידושים. הומלץ להביא מהבית סידור וחומש כי "סידור בשימוש בתפילה אוסף אליו רוק של מי שמשתמש בו", נכתב לחברי הקהילה.
בארגון העולמי של בתי הכנסת בארץ ובעולם אף ביקשו מהמתפללים לקצר בשהייה בבית הכנסת. "יש להשתדל לא להאריך בתפילה, וכן לקצר בדברי תורה", נכתב ברשימת ההמלצות לגבאים.
יו"ר ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו פנה למנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן" אלדד קובלנץ, וביקש ממנו לפתוח "גל שקט" לצורך עדכון חירום – אם יהיה כזה – במהלך השבת. "מחר בשעת כניסת השבת, 2 מיליון אזרחים יהיו מנותקים מכל מידע על הקורונה למשך 25 שעות", כתב סתיו. "כל מידע בדבר חולים חדשים ואזרחים נוספים המתבקשים להיות בבידוד, או דרישות חדשות של משרד הבריאות, לא יהיה זמין להם. לאור כל זאת, וכפי שהיה במצבי חירום נוספים, אנחנו פונים אליך בבקשה לפתוח גל שקט שיפעל רק לעדכוני משרד הבריאות בעניין הקורונה".
בקהילות היהודיות בעולם, ממש כמו בישראל, מגפת הקורונה משפיעה על כל היבט בחיים, היהודיים והכלליים. איטליה היא המדינה השנייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, אך גם במספר המתים – שעמד אמש על 827 בני אדם. בעקבות המצב החמור, המדינה כולה נתונה בהסגר. הרב שמואל (ריקרדו) די־סיני, רבה הראשי של רומא והסמכות הרוחנית הבכירה ביותר של יהדות איטליה כיום, מעיד על בעיה חמורה לקראת חג הפסח: "רוב השוחטים שלנו הם מישראל, והם לא יכולים להגיע. אנחנו מנסים לראות אם נצליח לאשר את כניסתם, אך לא בטוח שיאשרו לפתוח את בתי המטבחיים או שיתנו להם אישור עבודה".
מה יקרה אם השוחטים לא יגיעו?
"השם יעזור. אין מה לעשות, יהיה פחות בשר כשר לפסח, שזה חג שיש בו ביקוש גדול. ניסינו להביא שוחטים מאירופה, אבל גם בתוך היבשת התנועה בעייתית ומורכבת מאוד".
רבים מחברי הקהילה היהודית באיטליה תכננו לחגוג את החג הקרוב בישראל, כמנהגם מדי שנה, אך "עכשיו כולם נשארים כאן, ואני בכלל לא בטוח שיש לנו די מצות. אנחנו רוכשים בכל שנה מצות מישראל ומצרפת, ומשתי המדינות האלה לא נוכל כעת להביא", מספר הרב הראשי. מובן שבוטלו כל סדרי הפסח הקהילתיים, אשר בדרך כלל מושכים קהל רב, בעיקר מבוגרים או כאלה שפחות מחוברים ליהדות.
די־סיני נתקל בבעיות הלכתיות רבות. "יש בעיה עם המקוואות. כעת אני עובד על אישורים מיוחדים מטעם הקהילה שנשים יוכלו לשאת בלכתן למקווה – הרי יש עוצר ואסור לאנשים להימצא בחוץ ללא אישור רשמי. אנחנו עובדים על אישורים כאלה למגוון נושאים דתיים, כמו למשל אישורים לרבנים שמקיימים לוויות למתים או חתונות. בנוסף, אנחנו מסייעים למבוגרים או חולים להצטייד במזון – וגם לכך אנחנו צריכים להוציא אישורים מיוחדים".
די־סיני, רופא במקצועו, מוטרד מנושא נוסף. "יש עניין שייתכן שניאלץ להתמודד איתו, והוא: כיצד עושים את טהרת המת כאשר מדובר בגופה של חולה שמת בגלל וירוס הקורונה? תמיד אנשי החברה קדישא עוטים ככפות ומסכות, אך המצב כעת שונה מכל מה שהכרנו".