נגיף הקורונה החדש, העומד במרכז משבר בריאות בינלאומי, הגיע לבולטימור לפני כשבוע וחצי בשתי מבחנות קטנטנות, עטוף בקרח יבש ובכמה שכבות של אריזת הגנה.
הדגימות, שנשלחו מהמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה, נותרו בהקפאה עמוקה עד יום שני אחר הצהריים בשבוע שעבר, כשהווירולוג מתיו פרימן מאוניברסיטת מרילנד קיבל אישור מהוועדה הפנימית לבטיחות ביולוגית לפתוח את המבחנות במעבדתו המאובטחת ולהתחיל בניסויים.

בעוד מספר הנדבקים בקורונה ממשיך לגדול – יותר מ־75 אלף מקרים, כמעט כולם בסין – הנגיף מתחיל להתרבות גם במעבדות ברחבי העולם. קבוצת חוקרים אמריקנים קיבלו בשבוע שעבר דגימות מהנגיף, שמקורן בחולה האמריקני הראשון, גבר כבן 35 מוושינגטון, שכבר החלים מהמחלה. אחרים הזמינו את הנגיף ועדיין מחכים.
בשעה שהנגיף משתולל בסין ומומחים עוקבים בדאגה אחר זיהומים שעלולים להוביל להתפרצויות בעשרות מדינות אחרות, העבודה המדעית במעבדות עשויה לסלול את הדרך לטיפול או חיסון שיעזרו להציל חיים ולהילחם בהתפרצות הזאת או הבאה.
חקר הנגיף הוא הצעד הראשון לגילוי דרכים למיגורו, באמצעות בדיקת תרופות פוטנציאליות, פיתוח גרסאות שלו אצל בעלי חיים ובדיקת שאלות מהותיות בנוגע לאופן שבו הוא עובר לחולים חדשים.
פרימן ועמיתיו, לבושים בחליפות מגן מכף רגל ועד ראש ונושמים אוויר המטוהר במסננים שמותקנים על חגורותיהם, כבר החלו להדביק תאי כליה של קופים בנגיף הקורונה, ששמו הרשמי הוא SARS-CoV-2, ולתת לו לעשות מה שהוא עושה הכי טוב: משכפל את עצמו. "אנחנו המומים מקצב ההתפשטות, גם במעבדות שלנו וגם בעולם", אמר פרימן. "נעשה כל מה שנוכל כדי להיאבק בהתפרצות הזו".
פרימן מתכוון לבדוק 24 תרופות שנראו מבטיחות בעבר בפעולתן נגד שני נגיפי קורונה קטלניים אחרים, הסארס (SARS) וה־MERS, כדי לבדוק אם הן יעילות נגד הנגיף החדש. מכיוון שהתרופות כבר נבדקו על בני אדם ואושרו לטיפול במחלות אחרות, כמו סרטן, אפשר לבחון אותן במהירות. הוא גם משתף פעולה עם חברות הזקוקות למומחיות של מעבדה העובדת ישירות עם הנגיף, לבדיקת טיפולים או חיסונים חדשים.
חברת רגנרון פרמצבטיקה, יצרנית תרופה לאבולה, כבר עובדת באישור ממשלתי על פיתוח תרופה לנגיף. המנכ"ל לאונרד שלייפר אמר שתרופה ניסיונית החוסמת את כניסת הנגיף לתאים עשויה להיות מוכנה לבדיקה בבני אדם בתוך שלושה עד שישה חודשים. החברה משתמשת בפסדו־נגיפים לא מזיקים המחקים היבטים של הנגיף, אך הם יעבדו עם פרימן כדי לבחון את התוצר הסופי שלהם נגד הדבר האמיתי.
מעגל המומחים לקורונה קטן יחסית, בין השאר כי המימון בתחום השתנה במשך השנים. ההתעניינות העולמית מתעוררת בשעת התפרצויות קטלניות, כמו התפרצות הסארס בשנת 2002, אך מתמעטת כשהסכנה שוככת. לא כל מעבדה יכולה לחקור נגיף קטלני, שכן נדרשת בטיחות ביולוגית גבוהה. דלת המעבדה של פרימן נושאת אזהרה מפני סכנה ביולוגית. מאחורי דלת אחת, נעולה ובטוחה, נמצא חדר קטן שבו מדענים עוטים ציוד הגנה אישי. לחץ האוויר במעבדה נמוך, כדי לוודא שגם נגיפים השורדים באוויר לא יצליחו לחמוק. כל מה שיוצא מהמעבדה של פרימן חייב לעבור דרך תא חיטוי מיוחד, בטמפרטורה גבוהה ובלחץ אוויר גבוה.
החזקת מעבדה כזו דומה לניהול עסק קטן. לפני התפרצות נגיף הקורונה, פרימן שקל להמיר את רוב מתקני מעבדתו לחקר שפעת. אנתוני פהר, וירולוג מאוניברסיטת קנזס, החל בחקר הרפס, והיסס בתחילה אם לעבור לזירת הקורונה. כשבחר באיזו מעבדה ישלים את עבודתו לאחר הדוקטורט, הייתה ירידה בהתעניינות בנושא; הסארס שככה, ו־MERS עוד לא הגיחה. "המימון לנגיפי קורונה החל להידלדל", הסביר פהר. "היססתי, אבל הלכתי על זה". עכשיו פהר סבור שחקר הקורונה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות, ומתכונן לבדוק כ־400 אלף תרופות פוטנציאליות לנגיפים מהמין הזה.
חוקרים נקרעים בין הרצון לנסות לסייע במיגור הנגיף הנוכחי, ובין תקוותם האנושית שהנגיף ימות מהר, גם לפני שהמדע יצליח להשמיד אותו. אבל דבר אחד בטוח: גם אם הוא ייעלם, זה רק עניין של זמן עד שיופיע איום נוסף. הנגיף הנוכחי יכול לחזור בסתיו, או שווירוס קטלני אחר ידלג מבעלי חיים לבני אדם. "זו לא הפעם האחרונה שיצוץ נגיף קורונה חדש", אמר פרימן. "נעשה כמיטב יכולתנו כדי לוודא שיש לנו תרופה על המדף, להתפרצות הנוכחית או להתפרצויות עתידיות".