עשרה ימים לבחירות, המפלגות ממקדות מסרים ויורדות עם בכיריהם לשטח. מובילי הקמפיינים מוטרדים מהאפשרות שאחרי המערכה הזו תבוא אחת נוספת, ועושים כל מאמץ להביא להכרעה. בשתי המפלגות הגדולות מנסים לגדול על חשבון הגוש, במפלגות הקטנות נאבקים כדי לא לאבד יותר מדי מנדטים, וליברמן מתאמץ להישאר רלוונטי גם הפעם. בבחירות שלישיות בשנה אחת מרבית המצביעים כבר מגובשים, ואף מפלגה לא מתיימרת להעביר מסות ממקום למקום. לדברי מומחי הסקרים, מדובר בארבעה מנדטים בסך הכול שניתן להזיז ועליהם ניטש הקרב. אז כיצד מתכוננות המפלגות ליום הבוחר?
הליכוד אחרי הניסוי המוצלח בפריימריז לראשות הליכוד, נתניהו עוזב את האינטרנט והרשתות החברתיות לטובת השטח. הוא מדלג בין כנסים, לעיתים שלושה בערב, ומדבר אל הציבור מחוץ למסכים. זה עבד לו טוב מול גדעון סער, והוא מקווה שזה יעבוד גם מול בני גנץ. מלבד זאת, בליץ הראיונות לתקשורת, שנשמר בסבבים קודמים לימים האחרונים שלפני הבחירות, החל הפעם שלושה שבועות לפני. בליכוד מדגישים את המותג נתניהו, ומשקיעים את מרב המאמצים בכיוון הזה.
בנוסף יש הפעם התמקדות בקהלי יעד שהוזנחו בסבבים קודמים, בראש ובראשונה קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. לשם כך הועבר ח"כ לשעבר גדי יברקן לליכוד, ונעשה מאמץ להעלות כמה מאות מאתיופיה עוד לפני יום הבוחר. בליכוד מקווים להחזיר 40 אלף קולות של קהילת יוצאי אתיופיה שערקו בספטמבר לכחול־לבן כהצבעת מחאה. קבוצה נוספת שנתניהו מתאמץ לרצות היא נהגי המוניות, והוא מעכב למענם את הרפורמה בתעריפי הנסיעה. המאמץ הזה שווה 20 אלף קולות, מעריכים בליכוד.
באופן מפתיע, בשבוע האחרון החל נתניהו לקרוץ גם לציבור הערבי. החל מריאיון לאתר הפופולרי 'פאנט', דרך כנס בחירות בג'וליס, וכלה בהשקעה של רבבות שקלים בפרסום למגזר. נראה שיותר משנתניהו מנסה לאסוף קולות שם, הוא מנסה להרגיע את השטח שהרי חלק ניכר מקמפיין הרשימה המשותפת נשען על דבריו של ראש הממשלה נגד נציגי הציבור הערבי. "מה הרשימה המשותפת עשתה בשבילכם?" שאל נתניהו את מראיינו באסם ג'אבר, בעלי קבוצת התקשורת פנורמה. "ולא אישי", מיהר להשיב, כלומר לא כלום.
כחול לבן עד השבוע עבדו קשה במפלגתו של גנץ כדי להעביר אליהם שני מנדטים – אחד מליברמן, ואחד נוסף מגוש הימין (ליכוד או ימינה). בימים שנותרו יעבדו שם על חיזוק ההצבעה בתוך הבייס, ירידה לשטח והעלאת אחוזי ההצבעה הגבוהים ממילא במעוזי המפלגה. עד עכשיו השהו שם את הפנייה לבוחרי העבודה־מרצ, אבל כעת צפויים בכחול־לבן לחדד את המאבק מול הליכוד על המפלגה הגדולה. כמו בימין כך גם בשמאל, קמפיין השתייה הפנים־גושי ייהנה הפעם מהריצה המאוחדת ויוכל ללכת על בטוח וללא סיכונים. מה עדיף, 10 מנדטים לעבודה־מרצ או 36 לכחול־לבן והשארת הליכוד מאחור? זאת השאלה שתישמע בימים הבאים באולפנים. תמונת מראה למסר הזה, תתחולל בין הליכוד לימינה.
עד כה הצליח הליכוד לשלוט על סדר היום ולהציב במרכזו את הנושא המדיני, תמיכת הרשימה המשותפת. כעת, עם פרסום תאריך הקראת כתב האישום נגד נתניהו, מקווים אנשי גנץ לשנות את המומנטום. נתניהו ניסה השבוע להסיט את הקשב הציבורי לעימות שהציע לקיים מול גנץ. יו"ר כחול־לבן קרא לנתניהו לעימות בעבר, אך אז הוא היה משוכנע שנתניהו לא ירים את הכפפה. כעת, כשבכחול־לבן חוששים מעימות כזה, הם מכנים את הצעת נתניהו ספין, ומתכוונים לתאר לציבור את סדר יומו הבלתי־אפשרי של ראש ממשלה שיידרש להתייצב שוב ושוב בבית המשפט. בכחול־לבן משוכנעים שכבר הצליחו להעביר מנדט מהליכוד, מנדט מליברמן ולשאוב קולות גם מימינה (מישהו יודע לאן נעלם קמפיין הממשלה החילונית?). בהמשך מקווים שם להעביר מנדט נוסף מהעבודה־מרצ.
ישראל ביתנו מפלגתו של ליברמן חוזרת לקרב הישרדות נוסח בחירות אפריל 2019. המטרה היא לא ליפול שוב לחמישה מנדטים, והדרך עוברת בהוכחת נחיצות. סדר היום של דת ומדינה, שליברמן הוביל בגאון בבחירות הקודמות, נדחק הצידה לטובת מאבקים על ריבונות ושת"פ עם המשותפת. שתי המפלגות הגדולות נמצאות בקרב שמייתר את המפלגות שבתווך, ובמקרה הזה את ישראל ביתנו.
ליברמן צריך להוכיח בבוקר מדוע הוא לא בשמאל אחרי שהביע הסכמה לשבת עם מרצ, ובצהריים שלא יסייע לנתניהו להרכיב ממשלה, לא ישב עם החרדים וימנע בחירות רביעיות. כך או כך, בליכוד בונים על מנדט של אנשי ימין שיחזרו לגוש מישראל ביתנו, ובכחול־לבן בונים על מנדט של אנשי שמאל שיחזרו אליהם. אם שתי התחזיות יתקיימו, ישראל ביתנו תחזור לסביבה של חמישה־שישה מנדטים. כדי לבדל את עצמו ליברמן מתאמץ לשמר בחיים את המאבק נגד המפלגות החרדיות. הוא טוען שבליכוד מוכרים להם את המדינה ושבכחול־לבן מתכוונים לשבת עם דרעי, ומאמץ בחום את קמפיין הממשלה החילונית שננטש על ידי כחול־לבן.
ימינה כיצד לוקחים מותג חבוט שעבר כמעט הכול בשנה האחרונה, והופכים אותו תוך חודש למוצר נחשק ומחוזר? ההתמודדות של ימינה בבחירות הללו היא אולי הקשה ביותר מכל המפלגות. מצד אחד שריה מחזיקים בשלושה תיקים בכירים (ביטחון, חינוך ותחבורה), מצד שני הם נאבקים כאילו מדובר במפלגה שבראשה עומד שר המדע, אם נשתמש בטרמינולוגיה של בנט, עם ארבעה מנדטים בואכה אחוז החסימה. הרב פרץ, איילת שקד, נפתלי בנט – כולם עברו הליך שחיקה מתקדם בשנה החולפת. הפסימיים שבחבורה חוששים מנפילה לחמישה מנדטים, האופטימיים יסתפקו בשמירה על הקיים.
כשהריבונות ניצבה על סדר היום, הם יכלו להבטיח שרק הם ימנעו מדינה פלסטינית. אבל ככל שמתקרבים ליום הבחירות מתכוננים שם לעבודה מאומצת בשטח, תוך קרב בלימה שנועד לשמר את הבוחרים אצלם כשנתניהו יקרא להם לדגל. סדר היום שינסו לקדם במפלגה יתבסס על ב"ק או יזבק, מסרי שוק חופשי למען מצביעי זהות, והימנעות ככל האפשר מנושאי זהות יהודית שמבריחים מנדטים לכחול־לבן.
על פי סקרים פנימיים במפלגה לא נצפה איבוד קולות לטובת יהדות התורה, שמשקיעה מאמצים ניכרים במגזר החרד"ל, וכך גם לא לש"ס. הליכוד (אוהדי ביבי) וכחול־לבן (הדתיים הליברלים) הן האויבות הגדולות של מפלגת הציונות הדתית, וכמובן אדישות בוחריה. מיזם הדגל של המפלגה הוא 'ימינהמונים', שנועד לגייס מספר שיא של 5,000 מתנדבים ביום הבחירות. בין בחירות מועד א' לב', אחוזי ההצבעה במגזר הדתי־לאומי ירדו בשניים־שלושה אחוזים. מדובר במנדט יקר שעשוי להכריע את הבחירות. הדרך להציל אותו, משוכנעים בימינה, היא להעיר את השטח.
יהדות התורה שתי המפלגות החרדיות יצאו לתחרות נוספת על מעמד הבכורה. בבחירות הקודמות הייתה זו ש"ס שעקפה את יהדות התורה (9:7), הפעם החסידים והליטאים מעוניינים לחזור לפחות לעמדת השוויון של בחירות אפריל, אז כל אחת מהמפלגות קיבלה שמונה מנדטים. בהינתן מחויבות כה גבוהה של המצביעים הקבועים, הדרך היחידה היא להביא קולות מבחוץ ולרעות בשדות החרד"לים האבודים. השבוע נשכר משרד זליגר־שומרון כדי לעבוד עם "מטה הציונות הדתית למען דגל התורה". במקביל יצא ח"כ משה גפני לסיור שטח בבנימין ובגוש עציון. ממאבקים בוועדת הכספים מול סמוטריץ' על תקציבים ליו"ש, עבר גפני הנמרץ להענקת חיבוק עז למי שרואים עצמם חסרי בית עם החזרה לזרועות בנט ושקד. מאיר פרוש, האיש שהופקד באופן מסורתי על הפנייה לכיוון הסרוג ולאנשי חב"ד, חולק כעת את הבמה הזו עם גפני, שבוועידת מקור ראשון האחרונה הכריז על עצמו כאיש ימין. יהדות התורה יושבת על מאגר בטוח של שבעה מנדטים. המטרה היא להגיע למנדט השמיני, והיא עוברת דרך כל קול פנוי בציונות הדתית.
ש"ס האסטרטגיה של ש"ס מהבחירות האחרונות נמשכת – חיבוק הדוק לביבי, וכך להותיר אצלה את המצביעים שאוהדים אותו. היעד: שימור תשעת המנדטים. השבוע יזם דרעי שוב את חידוש הבלוק וחתימה על מכתבי תמיכה בנתניהו מאותה סיבה, כדי להבטיח שהבוחרים לא יתבלבלו ויעברו לליכוד כשנתניהו יחל בקמפיין המפלגה הגדולה מול כחול־לבן. לצד המצביעים הבטוחים, בש"ס מנסים גם הפעם להתרחב והולכים ראש בראש מול יהדות התורה על קולות חב"ד ומצביעי עוצמה יהודית שלא יעשו הפעם את כל הדרך אל הקלפי עם בן־גביר.
העבודה גשר מרצ גם בשמאל נאבקים על העלאת אחוז ההצבעה, פלוס שימור לקוחות חברתיים (בוחרי כולנו וגשר לשעבר). במפלגה מדברים על בין 9 ל־12 מנדטים מאותרים, אם כולם יֵצאו להצביע. מפלגת השמאל, שמאז הכרזת האיחוד נותרה יציבה בסקרים עם עשרה מנדטים, נכנסת לשלב המאתגר. בהיעדר סדר יום מדיני או אפילו חברתי, היא תתקשה מאוד לבלום את מעבר הבוחרים לכחול־לבן ברגע הנפת הדגל של "רק לא ביבי". בפעם הקודמת הבוחרים התגייסו כדי להציל את העבודה ואת מרצ, כל אחת בנפרד, מאימת אחוז החסימה. הפעם, כשאין חשש להתרסקות, אין סיבה שלא להתייצב לעזרת גנץ.
ביד השנייה, המפלגה ובעיקר אגף מרצ ינסו להעלות את אחוזי ההצבעה במגזר הערבי מ־30 אלף קולות בפעם הקודמת, ולהפוך למפלגה הציונית שתיהנה משיעור התמיכה הגבוה ביותר במגזר (בפעם הקודמת הייתה זו כחול־לבן). המסרים נעים בין המישור הכלכלי־חברתי לדרך השלום של רבין, אבל כדי לשמור על מספר דו־ספרתי הם צריכים לקוות שמסר אחד יתפוס: "גודל הגוש קובע", כפי שמשנן היו"ר עמיר פרץ.
הרשימה המשותפת נישאים על גלי המתקפות נגדם מימין ואפילו מכחול־לבן, ברשימה המשותפת מקווים הפעם ל־14 עד 16 מנדטים. מעודדים משיעור ההצבעה הגבוה במגזר בפעם הקודמת, נציגי הרשימה חוזרים לשטח כדי לבקש מאמץ נוסף שיגדיל את כוחם. המסרים נעים בין מיגור האלימות למאבק בחוק קמיניץ. בהנחה שבמגזר הערבי מיצו כמעט את כושר ההצבעה בבחירות ספטמבר, מנסים שם לגייס גם מצביעים יהודים נוסח מרצ ושמאלה. ברשימה המשותפת לא מתרגשים מהפנייה של נתניהו לציבור הערבי. לדבריהם היא תגרום לו דווקא להרגיש מחוזר, ו"לצאת להצביע לנו באחוזים גבוהים עוד יותר".
