פרסום "הרשימה השחורה" של חברות המספקות שירותים לאוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון, ברמת הגולן ובמזרח ירושלים הצליח להפתיע אתמול (ד') את גורמי החוץ הישראליים. אמנם הם ידעו זה כארבע שנים שהרשימה הולכת ומתגבשת, אבל נציבת זכויות האדם של האו"ם מישל בצ'לט לא טרחה לעדכן מראש על מועד הפרסום, וגם לא נענתה לבקשות לפגישה מצד בכירים ישראלים. גם החברות עצמן לא שמעו מהנציבות מאז פנתה אליהן לפני כשנתיים.
הרשימה כוללת את הבנקים המרכזיים בישראל וחברות גדולות בתחומי התקשורת, הלוויין, הסלולר וההסעות, שעיקר פעילותן אינו ביו"ש דווקא. חברות קטנות, דוגמת יקבים היושבים ביו"ש, אינן נכללות בה כולן.
המועצה לזכויות אדם החליטה לפרסם את הרשימה לפי הצעת החלטה של הרשות הפלסטינית שהתקבלה במארס 2016. מרבית המידע על 112 החברות הנכללות ברשימה הגיע אל המועצה, גוף רשמי של האו"ם, מארגונים תומכי BDS, ובהם Human Rights Watch, ארגון אמנסטי הבינלאומי והארגונים הפלסטיניים אל־חק ואדאמיר. חלק מהפעילים בהם היו קשורים לאירועי טרור נגד ישראל. המחבל סאמר ערביד, שהיה מועסק באדאמיר, עמד בראש החוליה שרצחה את רנה שנרב ז"ל בעין־דני.
בשנים החולפות דחקו הארגונים פומבית בנציבה בצ'לט ובקודמה לפרסם את הרשימה. בינואר פרסם אל־חק קריאה שכללה פנייה למשרדי חוץ ברחבי העולם, לצד פעילות מול חברי פרלמנט וברשתות החברתיות. חלק מהארגונים פרסמו דו"חות משלהם נגד חברות שפעלו ביו"ש.
בנובמבר 2018 פרסם HRW בשיתוף עם "כרם נבות" הישראלי את הדו"ח "לינה וארוחת בוקר על אדמה גזולה", שקרא "לבחון את ההתנהלות של Airbnb ו־Booking.com כדי לקבוע אם הם זוכים להיכלל במסד הנתונים שמועצת זכויות האדם של האו"ם מכינה על חברות אשר מאפשרות, מקלות ומרוויחות באופן ישיר או עקיף מבנייה וצמיחה של התנחלויות ישראליות בגדה המערבית".
הדו"ח כמעט גרם לכמה מהחברות להפסיק לפעול ביו"ש, מה שהיה עלול לפגוע בפרנסת אנשי תיירות ישראלים. הארגון הישראלי "מי מרוויח מהכיבוש" השתתף גם כן במאמץ, ומציע מאגר נתונים מתעדכן על חברות מסחריות, בינלאומיות וישראליות הפועלות ביו"ש.
על אף המאמצים הבינלאומיים, מרבית מדינות העולם לא תמכו בפרסום הרשימה. אמנם הפרסום הוא צעד נטול תוקף משפטי, אך הצפי הוא שארגוני החרם יפעילו נגד החברות לחץ כלכלי מוגבר, כפי שקרה לאחר סימון המוצרים מיו"ש.
ארה"ב פרשה מהנציבות בליווי מילים חריפות של שגרירת ארה"ב באו"ם באותו זמן, ניקי היילי, על האפליה שהיא נוקטת נגד ישראל. היום צייצה היילי בטוויטר: "האו"ם ירד לשפל חדש בפרסום הרשימה האנטישמית. תזמון הפרסום, לאחר שארה"ב הציגה את תוכנית השלום שלה, הוא מניפולטיבי. בושה".
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו הוציא אמש הודעה כי הוא "זועם" על שהנציבה בצ'לט פרסמה את הרשימה. "ארה"ב התנגדה ליצירת הרשימה ופרסומה. הפרסום רק מוכיח את ההטיה נגד ישראל באו"ם. ארה"ב לא סיפקה ולעולם לא תספק כל מידע למשרד הנציבה בנוגע לנכלל ברשימה. אנו קוראים לכל המדינות החברות באו"ם להצטרף אלינו בדחייה הזאת". הוא הוסיף כי הרשימה "רק מחזקת את ה־BDS. כל ניסיון לבודד את ישראל פועל בכיוון ההפוך למאמצינו לקיים משא ומתן לשלום בין הישראלים לפלסטינים".
ישראל מעולם לא הייתה חברה במועצה, וכעת הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תנתק כל קשר עמה. עו"ד הלל נוייר, מנכ"ל ארגון UN Watch העוקב אחר פעילות המועצה, מציין כי היא לא פרסמה ולו דו"ח אחד דומה בנוגע לאזורים אחרים השנויים במחלוקת בעולם.
אן הרצברג, יועצת משפטית במכון המחקר NGO Monitor, מבהירה כי "אין כל פגם בפעילות העסקית של החברות האלו, ורבות מהן אף מספקות סחורות ושירותים לפלסטינים בהתאם להסכמי אוסלו". כך שאם החברות ייפגעו כלכלית מפרסום הרשימה, סביר להניח שגם פלסטינים רבים ייפגעו.
83 אלף פועלים פלסטינים עוברים מדי יום במעברים השונים לעבודה בתוך ישראל, רובם משתמשים בשירותי הנסיעה הישראליים שמופיעים בדו"ח הנציבות. משכורתם הממוצעת היא 7,000 שקלים, לעומת פועל ללא היתר שמרוויח כ־1,500 שקלים בחודש.
שכר העבודה מתורגם למעגלי תעסוקה נרחבים יותר. כך למשל, סמוך לצומת גיתי אבישר על כביש 5 הוקמה תחנה מרכזית מאולתרת של הפלסטינים השבים מהעבודה, ובה בסטות של ירקות ופירות. הפועלים "עושים שוק" בדרך הביתה, ועולים על הסעות למקום מגוריהם. "אם אין פועלים בישראל, אין כלכלה פלסטינית", קובע באסם. מה שלא הפריע לראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה, שמוביל מאז כניסתו לתפקיד מדיניות של התנתקות כלכלית מישראל, לברך על פרסום הרשימה.
