עשר שנים לאחר שבית המשפט גזר על היהודי־אמריקני ברנרד מיידוף מאסר של 150 שנה, הוא הגיש בימים האחרונים בקשה רשמית לשחרור מוקדם, "מתוך חמלה", לאחר שלדבריו נותרו לו פחות משנה וחצי לחיות, בשל אי־ספיקת כליות חמורה. השבוע הודיע משרד המשפטים לקורבנותיו של מיידוף, כ־5,000 בני אדם ובכללם לא מעט מוסדות וארגונים יהודיים (בהם נשות הדסה, ישיבה יוניברסיטי ועוד), כי באפשרותם להגיש חוות דעת בנוגע לבקשה לקיצור עונשו של מיידוף בן ה־82.
החדשות האחרונות מארה"ב הן בעיקר הזדמנות להיזכר בהונאת הפונזי של מיידוף, שלימדה אותנו בפעם המי יודע כמה על הקלות שבה ניתן להוליך שולל אנשים, גם כאלה שנחשבים מאוד משכילים ואינטליגנטים, בעזרת סיפורים על "עץ כסף" שמישהו אחר מצא וגם מוכן לחלק ממנו לאחרים. כך מיידוף, שכיהן כיו"ר בורסת נאסד"ק, מכר חלומות על תשואה של 10% מדי שנה, וגנב 65 מיליארד דולר מאלפי אנשים שהתפתו להאמין לו.
רק אחרי שנים שבהן כסף חדש החליף כסף ישן (עבור אותם בודדים שביקשו משום מה לממש את השקעתם, וצריך היה להחזיר להם את הקרן ואת אותה תשואה דמיונית), הגיע משבר 2008 ואיתו מאות לקוחות שבסך הכול ביקשו לממש את כספם (כשבעה מיליארד דולר בבת אחת), מה שפוצץ בן־לילה את הבלוף של מיידוף ושלח אותו לבלות עד סוף ימיו מאחורי סורג ובריח.
או שלא. כעת, כאמור, יצטרכו הרשויות לבחון את יציאתו של מיידוף לחופשי מהכלא הפדרלי שבצפון קרוליינה, כאילו אי־פעם הוא אמור היה להשתחרר (אי־שם בשנת 2159) ורק מחלת כליות היא שקיצרה במפתיע את ימיו ומנעה ממנו להיות אדם חופשי.
מפעם לפעם אנחנו מוכרחים לעצור ולהביט בעיניים משתאות בשקל הישראלי. מילים רבות נכתבו ונאמרו על פריצת יעד הגירעון ועל האוברדראפט המבהיל בתקציב הממשלתי. גם הפארסה הפוליטית שלנו אינה קרובה לפתרון, והיא עולה לנו לא מעט כסף ודוחה רפורמות נדרשות בתשתיות, ברפואה, בחינוך ועוד. בנוסף, גם האיומים הביטחוניים מצפון, ממזרח ומדרום לא ממש פוחתים מחודש לחודש. ועם כל זאת, השקל הישראלי אינו עוצר, ורק מתחילת השנה הנוכחית הוא עלה בעוד 1.5% מול סל המטבעות.
לכל אלה צריך להוסיף את המאמץ הכושל של בנק ישראל להרגעת השקל המקומי (בין השאר כדי לסייע ליצואנים). בינואר לבדו רכש בנק ישראל מטבע חוץ בהיקף של 2.95 מיליארד דולר, במטרה מוצהרת להזרים בחזרה לשוק היצע גדול של שקלים שיצננו את הביקושים. בחודשיים הקודמים רכש הבנק מט"ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולר, עד שיתרות המט"ח בבנק ישראל הגיעו לשיא של 130 מיליארד דולר. לפני שנה, בינואר 2019, הם הסתכמו ב־118 מיליארד דולר "בלבד". לפני עשר שנים – בזמן שהדולר עוד שייט מעל 4 שקלים – יתרות המט"ח של בנק ישראל הסתכמו ב־60 מיליארד דולר. ואגב, אפשר רק לשער מה היה היום שער השקל, ועד כמה היה זול לטוס לחו"ל או להזמין חבילות מחו"ל, אלמלא אותן רכישות מסיביות שבוודאי בלמו חלק מאותה התחזקות.
אז למה באמת השקל עולה, וכיצד ייתכן שהמטבע הישראלי הוא אחד החזקים ביותר בעולם? יותר מכל דבר אחר, זה אמור ללמד אותנו שהבעיות ועננת אי־הוודאות בעולם הרחב – במישור הכלכלי, החברתי, הביטחוני, הפוליטי ועוד – מאיימות לא פחות מאלה שלנו. טוב לדעת שהדשא שלנו הכי ירוק בשכונה.
