יו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי מוטרד מאוד. בעוד שבועיים ייפתחו הקלפיות, ולדעתו הימין לא מתאמץ מספיק כדי לנצח. בשבוע הבחירות יחגוג הפוליטיקאי הוותיק יום הולדת 60, ואורך הרוח שהגיל מביא עימו ניכר בו. הוא פורשׂ את משנתו בדיוק ובמתינות, מפרגן למתחריו הפוליטיים בגוש, אך קורא להם: "הניצחון לא בשמיים. במקום לתקוף זה את זה, צאו לעבוד".
ממשלת ימין – אתה באמת חושב שעוד יש סיכוי לזה?
"אני חושב שכן. זה קשה אבל בר־השגה, מכיוון שאין ספק שיש רוב ברור של ציבור ימני בישראל. לצערי קרה שליברמן לקח כמה מנדטים שהיו שייכים לציבור הימני, והסיט אותם בגלל שיקולים אישיים של שנאה ונקמה בנתניהו. הוא הקטין לא את הציבור הימני, אלא את הכוח הפוליטי הימני. אין ספק גם שמה שנעשה בציונות הדתית באפריל בשנה שעברה, עם הקמת הימין החדש, גרם נזק. עם פייגלין הלכו לנו שבעה מנדטים. בלי זה הכול היה נראה אחרת היום.
"אבל בואי נדבר על העתיד", הוא מתמקד במשימה הנוכחית. "יש נתון ברור: בכל האזורים שהליכוד וש"ס חזקים ומובילים על כחול־לבן והשמאל – אחוז ההצבעה נמוך, ובכל המקומות שהם מובילים עלינו – אחוז ההצבעה גבוה. הבאנו את הניתוח הזה לליכוד. כשאמרתי שאנחנו עוזרים להם, התכוונתי לזה. אם הליכוד יתחילו לעבוד בשטח – מה שהם לא עשו בשנה האחרונה – ולא רק בכינוסים, אלא לעבור מבית לבית, נצליח. ש"ס עושה את זה ואני מקווה שגם בליכוד ידעו לעשות את זה, מכיוון שההצלחה שלהם היא ההצלחה שלנו. אם נביא חצי מהאנשים שלא הצביעו בפעם הקודמת – אנחנו ב־61".
נתניהו מתרוצץ בין אירועי בחירות, והליכוד לא עולה בסקרים.
"קודם כול, לא יורדים וזה הישג גדול. אנשים היו בטוחים שאחרי שמורידים לו חסינות ומגישים כתב אישום נתניהו ירד, והנה הוא נמצא כל הזמן מעל ה־30. כחול־לבן לא מצליחה לתפוס פער ממנו".
בהכוונת דרעי הקמפיין של ש"ס מעניק שוב חיבוק עז לנתניהו, והמסר המרכזי הוא שניים במחיר אחד: הצבעתָ דרעי, קיבלת ביבי. בסבב הקודם המסר הזה עבד והביא את המפלגה החרדית־מזרחית לתשעה מנדטים, וגם בבחירות הקרובות נראה שהיא תשמור על כוחה.
על מה מתבסס החיבור שלך עם נתניהו?
"אנחנו מכירים שנים. נתניהו היה אצלי בחדר הזה כשהייתי שר הפנים. הוא היה חדש בפוליטיקה, ואני לא שוכח באיזה ביטחון הוא הגיע אליי. התרשמתי. הוא אמר לי 'הרב דרעי, באתי שתיתן לי כמה טיפים. אני הולך להיות ראש ממשלה בישראל, בוא תלמד אותי'. הסתכלתי עליו, ולא לקח הרבה זמן והוא צדק", צוחק דרעי. "כשאני הייתי שר וחבר קבינט בממשלות שמיר ורבין, הוא היה סגן שר החוץ. אחר כך הייתי שותף חזק בבחירה שלו ב־96' (הבחירות התנהלו אז בשני פתקים, וש"ס קראה לתומכיה להצביע לנתניהו; שא"כ), והמשפחות מיודדות. אנחנו מבוגרים קצת יותר, והגיל והניסיון עושים את שלהם, לכן אנחנו חושבים הרבה אותו דבר. בממשלה ובקבינט אנחנו מבינים זה את זה במבט בעיניים. איך ביבי אוהב להגיד, 'תקשיבו לזקנים'. גם אם יש חילוקי דעות בינינו, בקבינט או בארבע עיניים, אין מצב שאני אוציא את זה החוצה. הוא סומך עליי ואני עליו, וככה אפשר לעבוד".
דרעי עומד על נקודת חיבור נוספת, אולי המהותית מכולן: "אני לא מתחרה בו. אני לא רוצה להיות ראש ממשלה, שר ביטחון או שר החוץ. אני נותן לו גיבוי חזק בנושאים שחשובים לו, ואני באמת מתפעל ממנו, מהניסיון ומהכישרון שלו. זה לא רק עניין של חברות או אינטרסים פוליטיים, אני באמת חושב שהוא האיש המתאים בעת הזאת. בלי לפגוע באף אחד, אני לא רואה מישהו בסביבה שבכלל מתקרב אליו, בתוך הליכוד ומחוץ לליכוד. מי יכול לחלום להגיע להישגים כאלה עם ארה"ב בנושא של איראן שכבר היה הסכם חתום, והשגרירות בירושלים, ורמת הגולן. תראי מה הוא עושה עם פוטין, שלכאורה הוא בצד השני של המתרס ומגבה את סוריה ואת איראן, והנה נתניהו מצליח והם ידידים וישראל פועלת בסוריה. צריך כישרון בשביל הדברים האלה".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון
