מתכוננים לסופ"ש חורפי גשום וסוער עם שמיכת פוך, עיתונים וחמין של שבת? הרשו לי לרגע להעכיר את האווירה הקסומה בדיבורים על קורונה, הנגיף הסיני.
במוצאי שבת שעברה, 1 בפברואר, החליטה מדינת ישראל לעצור את כניסתם של אזרחים סינים לתחומה. היא התירה את כניסתם של אזרחים ותושבי קבע ישראלים ששהו בסין, בכפוף להתחייבות שישהו בבידוד מרצון בביתם למשך 14 יום. ביום החמישה־עשר, אם יהיו בריאים, יוכלו לגשת לרופא המשפחה ולקבל אישור מחלה על אותם שבועיים שבהם נאלצו לשהות בבית. קשָה ככל שתהיה, מדובר בדרישה מוצדקת בבסיסה. כל יציאה של אדם כזה מהבית היא סיכון פוטנציאלי לבריאות הציבור. מדובר בנגיף שזמן הדגירה שלו ארוך, אך כבר בשלב מוקדם הוא עלול להיות מידבק.
אבל זה רק חלק מן התמונה. מה עם כל אותם אנשים שהגיעו לישראל במהלך השבועיים הקריטיים, לפני שמדינת ישראל התעשתה ואסרה על כניסת זרים ששהו בסין בשבועיים שקדמו לכך? כל אחד מהם עשוי לשאת את הנגיף. מצב כזה בדיוק אירע במדינות אחרות, קרובות יותר לסין, כמו תיאלנד וסינגפור, שם כבר נצפו מקרים של הידבקות אנשים מקומיים שכלל לא היו בסין. כדי לברר את תמונת המצב ביקשתי מרשות ההגירה והאוכלוסין נתונים על מספר האזרחים הסינים שהגיעו לישראל בין 15 בינואר ל־1 בפברואר, שבו הוכרזה כאמור המדיניות החדשה.
מה עם כל אותם אנשים שהגיעו לישראל לפני שמדינת ישראל התעשתה ואסרה על כניסת זרים ששהו בסין בשבועיים שקדמו לכך? האם הם בכלל מודעים לכך שהם אמורים לשבת בבידוד בחדרי המלון שלהם? כל אחד מהם עשוי לשאת את הנגיף.
ובכן, על פי נתונים אלו, "במהלך השבועיים האחרונים של ינואר נכנסו לישראל – ועדיין לא יצאו ממנה – 527 אזרחי סין. מתוכם 26 מומחים, ו־501 שנכנסו באשרת תייר". מה הכוונה 'מומחים', האם מדובר גם בפועלים? "הכוונה בעיקר לעובדים שאינם פועלי עבודה מן המניין", השיבה דוברת רשות האוכלוסין סבין חדד. "אלו יכולים להיות גם שפים, מומחים לפרויקטים או לתחומי מחקר".
בנקודה אחת, מתברר, היה למדינת ישראל מזל. כמה מאות מהמומחים הללו היו אמורים להגיע לישראל מיד אחרי ראש השנה הסיני, אולם בינתיים הגעתם עוכבה. במקומם האריכה הממשלה את אישורי השהייה של 1,700 פועלים ומומחים המועסקים בישראל – חלקם בחפירת הרכבת הקלה, וחלקם בעבודה בנמל החדש בחיפה.
ועדיין לא ברור מה עם כל אותם 527 תיירים ו"מומחים". איפה הם? מה הם עושים? האם הם בכלל מודעים לכך שהם אמורים לשבת בבידוד בחדרי המלון שלהם? מן הסתם כבר היינו שומעים על תופעת התיירים המסתגרים בחדרם. אם אכן מדובר בתיירים, חלקם לפחות שוהים בחופשה בישראל כבר שלושה שבועות.
אפשרות נוספת, סבירה קצת יותר, היא שאותם "תיירים" מבלים את זמנם בעבודות מזדמנות ובדירות ישנות וקומונליות בדרום תל־אביב, האזור הצפוף, החלש והמזוהם ביותר בישראל. אזור שהתשתיות בו רקובות, ושרמת התברואה בו מזכירה אולי את המקומות שבהם התפרץ הנגיף בסין, בשוק האוכל שבו נמכר בשר בתנאים סניטריים מזעזעים לצד חיות בר שניצודו, בהם עטלפים. אם כי בהקשר הזה צריך לומר שהחשוד העיקרי בהעברת הווירוס מסביבתו הטבעית, שבה אינו מזיק לבני אדם, היא חיה קטנה דמוית חתול ממשפחת הגחניים, שעליה נמנות חיות כמו נמיות וגיריות. חיה זו קיבלה בישראל את השם הלא מוצלח חתול זבד.
תצוגת תכלית
בכל מקרה, אם חלילה יגיע נגיף קורונה לישראל, המקום המועד ביותר לפורענות בגלל התנאים הסביבתיים הקשים הוא כאמור דרום תל־אביב. מקום אומלל שהרשויות לא תמיד זוכרות, אבל מתגוררים בו לא מעט ישראלים. מה שמחזיר אותנו לשאלה לא רק מה קורה עם הזרים, אלא מה קורה עם כל הישראלים שחזרו משהות בסין. "אין לנו נתונים, אנחנו לא מתשאלים ישראלים", הייתה התשובה של דוברת רשות ההגירה. אז איך בכל זאת יודעים, שאלתי, זה די קריטי כרגע. "אני לא יודעת איך יודעים", נאמר לי בתגובה. "אני מבינה שזה קריטי, אבל זה נתון שאין לי סמכות לתשאל עליו. אולי במשרד הבריאות יודעים".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון
