בשבוע שבו נמנע בנס פיגוע דקירה בהר הבית, חמישי במספר בשנתיים וחצי האחרונות בהעדר גלאי מתכות בשערי הכניסה של המוסלמים, מעט מוזר לציין שהאיום הגדול שסימנו במשטרת הר הבית הוא דווקא פעילים יהודים שמתעדים את עוולות המשטרה במתחם.
שבוע שעבר הגיע תורו של אחד ממדריכי הקבוצות היהודיות, צעיר בשם מיכאל מילר, לסבול מקשיחותם העוצמתית של כחולי המדים. הוא צילם במכשירו הסלולרי סטודנט שביקש לשתות מים מהברזיות שבשטח ההר, מעשה שביקום הסגור של הר הבית נחשב לאסור על יהודים. כששב וביקש לעלות ההרה בשנית נאמר למילר בידי שוטרי הסף שהעליה אסורה עליו עד לקיום שימוע אצל מפקד יחידת המקומות הקדושים סנ"צ יובל ראובן. מילר, שמתפרנס מההדרכות בהר, נאלץ לרדוף אחר סנ"צ ראובן שעל אף שנכח בשטח נעתר לפגוש אותו רק יממה וחצי מאוחר יותר. בלית ברירה הטריח עצמו מילר לשיחת שימוע בלשכתו של ראובן במועד הנקוב.
על שיחת השימוע הזו ראוי להרחיב. מדובר במעמד יחידי מסוגו שבמסגרתו קצין משטרה תוקף בבוטות מילולית במשך שעה ארוכה אזרח חופשי מן השורה כאילו היה פקוד שלו, בדרך כלל על מעשה של מה בכך. רק בהוויה הבלתי אפשרית של הר הבית אירועים כאלו מתרחשים.
במקרה הזה ההתנהלות המקוממת איננה באה בהכוונה מגבוה, מהדרג המדיני, אלא דווקא מדרג השטח. האיסור לשתות מים מברזיות בהר, למשל, איננו מגיע מלשכת נתניהו. הוא בסך הכול אימוץ נלהב מדי של דרישות הווקף האין־סופיות בידי משטרת ישראל. נראה שסנ"צ ראובן לקח לעצמו למטרה לשים קץ לאי הנוחות ששוטריו חשים כשסרטונים המראים אותם מונעים מיהודים לשתות מים מברזיות או מציקים ליהודים שהתנועעו מעט יותר מדי שם – ממלאים את הרשת החברתית ופוגעות בתדמיתם של שוטרי ההר. מה עושים? לא משנים את הנוהל המפלה חלילה אלא מתנכלים למי שמעז להפיץ אותו ולתעדו.
יובל ראובן, בתפקידו הקודם קצין המודיעין של מחוז ירושלים, בקיא ומנוסה בדרכים שבהן אפשר לערער ולשבור גורמים המסומנים כעוינים. זה נהדר כשמדובר באויבים של ממש, במחבלים ובעבריינים, אבל ממש לא כשהאמצעים הללו מופעלים כלפי פעילי זכויות אדם. כפי שאפשר להיווכח מהפירוט (החלקי בלבד) שמובא כאן, זו התנהלות עקבית של ראובן מאז כניסתו לתפקיד הנוכחי לפני שלוש שנים וחצי ואלו עיקריה:
א. יצירת מערכת כללים פנימית חמקמקה, מנותקת מחוקי מדינת ישראל שבחוץ וכזו שאי אפשר בשום אופן לקבל פירוט שלה. הכול כמובן במטרה שהגורם הבעייתי שסומן לא יוכל להתגונן מפניה. באופן הזה, כל מי שראובן מתייג אותו כגורם ראובן מוגבל מיד בביקוריו בהר בלי יכולת התגוננות. מערכת כללים חשאית כזו מאפשרת לסנ"צ ראובן גם לטפול על המורחק את ההאשמה שהוא "מפר כללים סדרתי" – שהרי איש איננו מכיר את הכללים. באופן אוטומטי ייתוסף לכך גם מונח הקסם המפוקפק "מסכן את שלום הציבור".
ב. יצירת מעמדות שונים בקרב פעילי ההר במטרה לסכסך ולערער את הקשרים בקרב השותפים למאבק על זכויות האדם במקום הקדוש בעולם. מי שנמנעים ממתיחת ביקורת על עוולות המשטרה הופכים למקורבי המשטרה, נהנים מזכויות יתר ומיחס מאיר פנים, ומי שמעז למחות על האפליה והעוול – נתקל באגרוף ברזל, ביחס אטום ובהתנכלויות.
ג. הפיכת פעולות שבכל מקום אחר בעולם החופשי נחשבים ללגיטימיים ולמובנים מאליהם – לעבירה או למה שהמשטרה מרבה לכנות "פרובוקציה". למשל, צילום ופרסום של המתרחש בהר ברשת החברתית. במהלך השימועים הללו סנ"צ ראובן כולל לא פעם לחובת המורחקים המזומנים ללשכתו את העובדה שפרסמו ביוטיוב, בפייסבוק או בטוויטר סרטונים שצילמו בהר ואף מטיח בהם זאת כהאשמה – כאילו במדינת ישראל צילום של מעשי המשטרה הוא עבירה.
לעיתים, כדי לחפות על החשש העצום שלו ושל המשטרה מתיעוד פעולותיה הבעייתיות בהר, הוא מכסה על הסיבה האמיתית למעצר בהטחת האשמות כוזבות באומלל הניצב לפניו והוא מייחס לו מעשים שלא היו ולא נבראו.
את מילר, למשל, האשים סנ"צ ראובן בכך שכביכול שידל תייר לשתות מים מהברזייה והבטיח לתעד אותו. מבחינה חוקית אין גם במעשה כזה כל עבירה, אבל זו דרכו של סנ"צ ראובן לתייג את מילר כ"עושה צרות מקצועי" ולהצדיק את סימונו כבעייתי. אגב, המשטרה שמתעדת כל תנועה יהודית בהר כאילו מדובר בזירת פשע, בוודאי יכולה לספק צילומים "מרשיעים" שתיעדו את מילר משדל כביכול את התייר לשתות מהמים האסורים – לוּ באמת אמר זאת.
בינתיים, בעוד עיני המשטרה ומלוא הקשב שלה מופנים לכיוון הלא נכון, בנו המוסלמים ממש בעת האחרונה בימה – ספק אם מעץ או אפילו מאבן – בתוך חלל שער הרחמים. סרטון טוויטר שהפיצו המוסלמים השבוע מוכיח שבימה חדשה כזו אכן קיימת במתחם. גם הארכיאולוג צחי דבירה אישר השבוע באוזניי שמדובר בתוספת בנייה שבוצעה כנראה בזמן האחרון. זאת בניגוד גמור לחוק העתיקות ולחוקים נוספים, אבל המשטרה עסוקה מאוד כעת בריסון הצד היהודי ולא התפנתה לטפל בכך.
נראה שסנ"צ ראובן לקח לעצמו למטרה לשים קץ לאי הנוחות ששוטריו חשים כשסרטונים המראים אותם מונעים מיהודים לשתות מים בהר עולים לרשת
שלחתי שאילתה ללשכת השר ארדן וכן לדוברות משטרת ירושלים, ושאלתי מדוע אין אוכפים את החוק על בוני הבימה הזאת, ובנוסף מדוע פוגעים בזכויות היסוד של יהודים שמצלמים את מעשי המשטרה בהר. לשכת ארדן בחרה שלא להגיב ולהסתפק בתגובה המשטרתית. זו לשון תגובת המשטרה:
"בניגוד לנטען, במהלך הביקור לא אפשרו השוטרים לעשות פרובוקציה ולהפר את הסדר וכללי הביקור במקום. לכן זומן מר מילר לשיחה עם מפקד המקומות הקדושים שאליה הגיע מלווה בעורך דינו, שם הודגשו בפניו הכללים הנהוגים במהלך הביקורים בהר הבית. עוד בניגוד לנטען, לאחרונה לא בוצע כל שינוי מבני במקום [הכוונה לבימה במבנה שער הרחמים. א"ס].
"משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול מדי יום כדי לאפשר לכל אדם לבקר בשטח הר הבית, ללא הבדל דת או לאום, הכול בהקפדה על הכללים הנהוגים במקום, בשמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון המתפללים והמבקרים במקומות הקדושים ובהם הר הבית".
* * *
23.2.17 | אריה זוננברג
הורחק למשך 14 חודשים מהר הבית בשל תפילה שקטה בהר. רק בעקבות עתירה לבג"ץ נאלצה המשטרה לאפשר קיום שימוע לזוננברג ולהשיבו להר
בעקבות בחירתו של זוננברג לשמור על זכות השתיקה: "אתה ברמה של אדם בוגר שמבין, או גם זה לא? יש מקרים שבהם שתיקה היא טובה אבל כשאדם שואל אותך אם אתה מבין, לא נראה לי שאתה בכיוון הנכון"
15.9.17 | מרדכי יורבצקי
יזם עליית עיתונאים להר הבית שהמשטרה לא חפצה בו, ובנוסף תיעד במכשירו הסלולרי חתונה בהר והעלה את הסרטון לרשת (סרטון שנעשה ויראלי)
ראובן טען שיורבצקי תדרך קטינים להשתחוות בהר ואף תיעד אותם, והטיח בבן שיחו שבשל כך הוא "מהווה סיכון" ו"גורם להפרת הסדר, שלום הציבור וביטחונו". ראובן נזף בצעיר על "קשיי הבנה" שלו כשזה לא מיהר לאמץ את עמדתו והאשים אותו בכך שהוא "גורם בעייתי שמבצע כל הזמן פרובוקציות".
כשהאחרון העז לשאול לקראת סיום השיחה למה הקצין מתנכל לו, הציע לו ראובן "לשקול מלים" והצעיר המבוהל נאלץ לחזור בו מהביטוי. כשיורבצקי טען שכמותו מורחקים מההר עוד עשרות יהודים על לא עוול בכפם, ראובן לגלג עליו ויעץ לו לא להפוך בעתיד למשפטן מפני שלדבריו, טענותיו מגוחכות. ובעיקר: קצין המשטרה תקף בדבריו את יורבצקי על שהפיץ בפייסבוק את סרטוני החתונה שצילם בהר, ואם לא די בכך אף העז להביע תמיכה ברשת החברתית בקיום החתונה במתחם המקודש
25.6.18 | חיים ברוש
תיעד במכשירו הסלולרי חתונה יהודית שהתרחשה בהר הבית
"צילמת ותיעדת את האירוע מתחילתו ועד סופו", נזף יובל ראובן בברוש. "הפצת את הצילום ואף קיבלת עליו קרדיט. הדבר עלול להוות סכנה לשלום הציבור וביטחונו", הוסיף. "לאור הסיכון הנשקף מהתנהגותך לשלום הציבור ולביטחונו נשקלת הרחקתך מהר הבית. התנהגותך עלולה לעלות לכדי עבירה פלילית על כל המשתמע מכך"
25.6.18 | תום ניסני
דרש לשתות מים מהברזיות בהר הבית, הורחק למשך ארבעה חודשים בעוד ראובן מסרב להיפגש עמו ולהשיבו להר. השימוע נערך לבסוף רק לאחר שהמשטרה נאלצה לבצעו בעקבות פניית ניסני לבית המשפט
סנ"צ ראובן טען שניסני "צילם אנשי וקף באופן פרובוקטיבי ומתגרה" וכן כינה באוזני השוטרים את אחד מאנשי הווקף "מחבל". "מדובר בהתנהגות פרובוקטיבית שמהווה סכנה לשלום הציבור וביטחונו"
9.1.19 | עזריה ברוך
קיים מעמד סיום מסכת בהר (ובעברו נעצר בשל קריאת שמע והשתחוויה במקום)
סנ"צ ראובן הטיח בברוך: "בסוף 2016 נכנסת יחד עם קבוצה וברגע שהגעת לצד המזרחי התחלת לקרוא בקולי קולות קריאת שמע ולהתפלל. הצוות שבמקום הורה לך להפסיק את הצעקות".
ברוך: "שקר. זה לא נכון. יש לי סרטון שמוכיח שזה לא נכון".
סנ"צ ראובן: "במאי 2018 עלית שוב יחד עם קבוצה להר, וברגע שנכנסת למתחם התחלת לקפוץ, לשיר ולקרוא 'שמע ישראל' בקול רם. השוטרים ביקשו להפסיק, אבל אתה המשכת בשלך. השוטרים הודיעו לך שהם מעכבים אותך וביקשו ממך להתלוות אליהם אל מחוץ להר הבית. סירבת ונשכבת על הארץ".
ברוך: "לא היה ולא נברא. לא שכבתי על הרצפה. אתה יכול לראות בסרטון שצולם מהאירוע איך השוטר עיקם לי את היד. איש צוות של אמבולנס שראה אחר כך את היד שלי נפוחה אמר שאני זקוק לטיפול רפואי".
סנ"צ ראובן: "אני מציג עובדות".
ברוך: "כל ה'עובדות' פה הן שקר".
בהמשך ציין ראובן כאחד משיקולי ההרחקה גם את העובדה שסרטון המתעד את אירוע סיום המסכת פורסם והועלה לרשת האינטרנט
27.1.20 | מיכאל מילר
תיעד במכשירו הסלולרי סרטון שבו נראים שוטרים מונעים מיהודים לשתות מים מהברזיות
"מילר שלח תייר, אמר לו 'לך עכשיו, שתה מהברזייה ואני מצלם אותך'. אני מצטט: 'תיגש לשתות מים ואני מצלם'. הפרובוקציות האלה בסופו של דבר מסכנות חיי אדם, מסכנות את שלום הציבור ומביאות להפרות סדר משמעותיות שנמנעו רק הודות לפעילות משטרתית שאני לא רוצה לפרט"
