בעקבות אירועי השבוע, בפיקוד דרום מבינים כי חמאס מעוניין לגרור את הדרום להסלמה, וכי עימות בתקופה הקרובה הוא בלתי-נמנע. כמו גלגל מחזורי, במערכת הביטחון רואים דפוס התנהגות שחוזר על עצמו ומקושר היטב למציאות הפוליטית בישראל. רגע לפני הבחירות, בחמאס מנצלים את המצב הפוליטי ויודעים כי הממשלה לא תוביל להסלמה רחבה בעזה – ולכן מותחים את גבולות הסובלנות הישראלית. אחרי שהצליחו לשכנע את ישראל להכניס לא מעט מוצרים לרצועה, שחלקם לא נראו שם מאז מבצע צוק איתן ב-2014, בארגון הטרור העזתי חושבים שניתן לסחוט את הלימון עוד, ולגרום לישראל להוסיף מחוות הומניטריות לרצועה.
בין היתר, אפשרו בצה"ל להגדיל באופן ניכר את מכסות הייצוא מעזה. כמו כן, בפעם הראשונה ישראל מאפשרת הכנסת מכסחות דשא שהיו אסורות עד היום – בעיקר בגלל שניתן להשתמש במנוע שלהן לבניית עגלות מיוחדות להוצאת חול ממנהרות. מאחר שבישראל מעריכים כי איום המנהרות כבר לא כל כך רלוונטי, הוחלט לשחרר את המגבלה. גם בנושא המלט חלה התפתחות, וצה"ל מאפשר את הכנסתו בכמויות גדולות יותר. לאחר שחמאס הוריד באופן ניכר את המהומות על הגדר, גם צמיגים – שבעבר הבעירו אותם שם כדי לכסות על ניסיונות לחדור לתוך ישראל – הוכנסו לאחרונה לעזה.
ישראל לא רצתה להציג את המחוות הללו כרפיסות ולכן, הציבור לא עודכן בהן. אולם עשרת הימים האחרונים הביאו את מערכת הביטחון להכריז על הקשחת עמדות, ואתמול (שבת) הורה מתאם פעולות הממשלה בשטחים לעצור את כניסת המלט ולבטל 500 היתרי כניסה לפועלים וסוחרים.
עשרת הימים האחרונים הם תמונת ראי לימים שלפני שתי מערכות הבחירות הקודמות. גם אז כמו היום, חמאס משחרר את הרסן תחילה של הסוררים ולאחר שהוא משדר מסר לפיו מותר להפעיל טרור נגד ישראל – גם פעיליו מצטרפים להסלמה. בתקופה הזו שוגרו לעבר מדינת ישראל יותר מעשר רקטות ופצצות מרגמה. זאת חוץ מעשרות בלוני הנפץ שחמאס החל להפריח לעבר ישראל, חדירה של שלושה מחבלים עם מטענים במטרה לבצע פיגוע משמעותי, וצלף של החמאס שיורה ופוגע בעמדת תצפית, באירוע שבנס הסתיים ללא נפגעים.
גם צה"ל חזר לתקוף ובימים האחרונים העמיק את המטרות בפגיעה בכאלו שפוגעות אסטרטגית בחמאס. ממבנים צבאיים, חמלי"ם ועד בונקרים ומחסנים לאחסון אמצעי תחמושת.
חמאס משדר מסר לישראל: או שתרחיבו את המחוות או שנעמיק את השיגורים. אולם בשלב זה, נמנע הארגון מלירות רקטות לאזורים שבעבר ירי לעברם הביא מר של הסלמה כמו למשל לאשקלון או באר שבע.
ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע שהמציאות שברירית, ולכן עדיין מתכנן את צעדיו. האם ליזום יום קרב מול חמאס כשצה"ל ערוך, פרוס ומוכן או להמתין לאירוע הנקודתי אם יבוא ואז להגיב ביום קרב. ראש הממשלה מקבל מספר המלצות שונות, כאשר אחת מהן היא ליזום כמה ימי קרב משמעותיים נגד עזה, כאלו שיגרמו לרצועה נזק משמעותי שיכול לייצר הרתעה. נתניהו שוקל בימים אלו האם להמשיך להבליג על ההסלמה עד יעבור זעם, האם לקבל את בקשת חמאס ולשחרר מחוות נוספות, או אולי לבצע פעולה התקפית מוסדרת על עזה, שתחזיר את חמאס למציאות. מי שתתווך ביתר שאת בימים הקרובים בין הצדדים היא מצרים, שכרגע מעבירה מסר לעזה: אם ישראל תיפתח באש, מצרים לא תוכל לנצור אותה.
