ביום שני שב וערך מוזיאון מגדל דוד סיור בהר הבית, אחד מני רבים שהוא עורך בעת האחרונה במסגרת תערוכת תצלומי הר הבית המוצגת במוזיאון. רובי ברמן, עולה ותיק מניו־יורק, בוגר ישיבה ושומר מצוות שמגדיר עצמו כמשתייך לשמאל, שילם תשעים שקלים בעבור השתתפות בסיור הזה.
"קניתי באתר המוזיאון כרטיס השתתפות בסיור בהר", מספר ברמן. "בהוראות שם נכתב שאסור להעלות להר כל סממן דתי. חשבתי שהם מתכוונים לסידור, לדגל ישראל או לטלית. לא עלה על דעתי שגם חבישת כיפה נחשבת שם לפרובוקציה, אבל כשהגעתי לכניסה להר ביום הסיור המדריכה הסבירה לי שלא אוכל לעלות כשכיפה לראשי. הוסבר לי שהמוזיאון לא היה יכול לכתוב במפורש בהוראות שאסור לעלות עם כיפה כי זה עלול לקומם את מי שייחשפו לדרישה הזו, לכן רק רמזו זאת שם במעין קריצה כשדיברו באופן כללי על 'סממנים דתיים'".
לברמן הובהר אם כן שלא יוכל לעלות להר עם הסיור המאורגן של המוזיאון אם יתעקש להוסיף לחבוש את כיפתו, אלא ייאלץ להצטרף לקבוצה המוגבלת והמפוקחת של שומרי המצוות. ברמן הרים ידיים ובלית ברירה החליף את הכיפה בכובע המעיל שלו.
בדף הפייסבוק שלו שלח את תמונתו חבוש בכובעו בהר וכתב: "משפיל. יהודים מופלים לרעה בכל כך הרבה מובנים בהר הבית. זה מגעיל. נאמר לי על ידי משטרת ישראל שאם לא אסיר את הכיפה שלי לא אוכל להישאר עם קבוצת הסיור של מוזיאון מגדל דוד. במקרה כזה היו מאלצים אותי לצעוד בצמוד לשוטרים במסלול קצר יותר בשולי ההר ללא המדריכה שעל הסיור שהיא מעבירה שילמתי. לא הגעתי להר הבית כדי להוריד כאן את הכיפה".
לשאלת מקור ראשון הגיב מוזיאון מגדל דוד לאירוע הזה כך: "משתתפי הסיורים בהר הבית מטעם מגדל דוד מקבלים הנחיות ברורות מראש, כי המשטרה אוסרת על הכנסת חפצי קודש יהודיים להר הבית. בלי להיכנס לצדקת ההוראה, מוזיאון מגדל דוד אינו אחראי להוראות המשטרה ואין ביכולתו להשפיע על הוראות המשטרה. המוזיאון מצר על המקרה, אך כאמור, המוזיאון אינו יכול לצאת כנגד החלטות המשטרה".
כדי להוכיח את צדקת הטענות צירפה הדוברת את נוסח ההודעה המיועדת למשתתפי הסיורים ומופיעה באתר המוזיאון. כפי שאפשר להיווכח, ברמן צודק והוראה שלא להגיע לסיורים חבושי כיפות איננה מופיעה שם. נראה שמישהו נרתע מלכתוב הוראה בוטה כל כך באתר הרשמי:
"יש לבוא בלבוש צנוע", נכתב באתר, "ללא ג'ינסים צמודים, ללא מחשופים, ללא ביגוד עם כיתוב צבאי/פוליטי. מכנסיים ארוכים עד הקרסול – חובה לכולם. נשים – עם שרוולים ארוכים, גברים – שרוולים עד המרפק. ניתן לבוא בסנדלים. הסיור כרוך בהליכה רגלית מהר הבית למגדל דוד דרך העיר העתיקה. המשטרה אוסרת על הכנסת חפצי קודש יהודיים (ניתן לאחסן בארון לשמירת חפצים ללא אחריות המוזיאון/המשטרה)".
אבל חמור מכך. בקיץ האחרון, כשהחלו במוזיאון לערוך את הסיורים הללו בהר, שיגרתי סדרת שאלות למנכ"לית המוזיאון, אילת ליבר. שאלתי אותה במפורש אם גם יהודים שומרי מצוות רשאים להצטרף לסיורים שהם עורכים בהר, והאם זאת גם בסממנים יהודיים גלויים ככיפה וציצית.
ליבר השיבה ללא היסוס: "יהודים שומרי מצוות רשאים ואף מוזמנים להצטרף לסיורי מוזיאון מגדל דוד בכל סממן יהודי שהוא, כולל כיפה וציצית. ככל מבקרי ההר", הוסיפה, "גם משתתפי הסיור יהיו כפופים להנחיות משטרת ישראל בכניסה אל ההר".
"אם במגדל דוד טוענים שהם לא אחראים להוראות המשטרה אני מקבל זאת במאת האחוזים", מגיב ברמן לתשובת המוזיאון, "אבל הם חייבים לכתוב במפורש בהוראות למשתתפי הסיורים שנאסר עליהם לעלות להר חובשי כיפה. ברור שזה יגעיל את כל מי שייחשף לכך וכך תתעורר מחאה. האם לעלות להר חבוש כיפה זו פרובוקציה? הערבים ילמדו להתמודד עם מציאות שבה יהודים שומרי מצוות מעוניינים לבקר בהר. המציאות העכשווית בהר היא אפליה נגד יהודים דתיים.
בקיץ שאלתי במפורש את מנכ"לית מוזיאון מגדל דוד, אילת ליבר, אם גם יהודים שומרי מצוות רשאים להצטרף לסיורים שהם עורכים בהר, ואם זאת גם בסממנים יהודיים גלויים ככיפה וציצית. ליבר השיבה בלי היסוס: "יהודים שומרי מצוות מוזמנים להצטרף לסיורי המוזיאון בכל סממן יהודי שהוא, כולל כיפה וציצית"
"אני עצמי נלחם בעד מתן זכויות לכל אדם. אני מגדיר את עצמי שמאלני ולוחם למען זכויות הערבים. יש לי חברים בבית אומר ובחברון, ואני מבריח מפעם לפעם חברים ערבים שאין להם אוכל בבית כדי שיוכלו לעבוד בישראל. מצד שני, אני גם יהודי דתי שחי בארץ שלושים שנה, שירתתי בצה"ל, למדתי בישיבת הכותל, בישיבה יוניברסיטי ובכל מיני ישיבות אחרות. אם אני נלחם בעבור זכויות לערבים, אני חייב ללחום גם בעד זכויות היהודים. במקרה הזה, יש להודות, לא באתי להילחם בעד זכות היהודים להתפלל בהר, למרות שאני חושב שיש להם זכות להתפלל שם. אבל לא לאפשר לעלות להר הבית עם סיור מודרך בגלל כיפה זו ממש אפליה".
מקור ראשון ביקש גם את תגובת משטרת ישראל לדברים הקשים. שם הגיבו כך: "צר לנו על הצגת תמונה מעוותת שחוטאת לאמת. משטרת ישראל פועלת מדי יום כדי לאפשר לכל אדם לבקר בשטח הר הבית, בלי הבדל דת או מין, הכול תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקום, שמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון המתפללים והמבקרים בהר הבית. בניגוד לנטען, בטרם כניסת המבקר לשטח הר הבית, ניתנה לו האפשרות לערוך את הביקור על פי מנהגיו וזאת במסגרת הנהלים הקיימים שכוללים ליווי משטרתי ואבטחה, אך הוא מטעמיו סרב לכך וקיים את הביקור בדרך אחרת שבה בחר".
"זה לא רק עניין של אבטחה כפי שהמשטרה טוענת", מתקומם ברמן על הדברים. "זו חוצפה לטעון כך. בצירופי לקבוצה של חובשי כיפות הם גם מגבילים אותי להיכן מותר לי ללכת בהר. ומלבד זאת, אם קיים סיכוי לאלימות נגד חובשי כיפה בהר, על המשטרה לשמור על אזרחיה. אם שחורים תוקפים יהודים בברוקלין, האם היינו מציעים ליהודים להסיר את הכיפות שלהם כדי לשכך את זעם התוקפים? מובן מאליו שהיינו דורשים מהממונים על הביטחון לבלום את הגורמים האלימים.
"לא עליתי ארצה מניו־יורק כדי שאצטרך להסיר כאן, במדינת ישראל, את כיפתי. ביני לבין עצמי כבר החלטתי שבהזדמנות קרובה אשוב להר ואתעקש להסתובב בו חבוש כיפה. אם צריך גם אעצר על כך. אם אני מוכן להיכלא למען זכויותיהם של ערבים, אני צריך להיות מוכן להיכלא גם למען זכויותיהם של בני עמי".
