האיראנים היו מוכרחים לייצר תגובה, גם אם מבוימת ושיקרית, כדי לדאוג לשימור הכח המדומה של המהפכה האסלאמית. מתקפת הטילים שבוצעה על ידי איראן הלילה לעבר בסיסים אמריקאים בעיראק, הייתה התגובה הראשונית לחיסולו של סולימאני, כך הבטיחו גורמי צבא איראנים. למתקפת הטילים הצטרפו דיווחים מופרזים בכלי התקשורת המקומיים שקידמו מתקפת דיס אינפורמציה שנועדה לשכנע את העולם כולו ובעיקר את העם האיראני כי יש בכוחה של טהראן להתמודד עם המעצמה האזורית.
אין ספק שחיסולו של קאסם סולימאני, הוא מכה קשה ברמה אסטרטגית והמוראלית למהפכה האסלאמית. קשה למצוא מחליף ראוי לארכי-טרוריסט שפעל יותר מ-20 שנה ברחבי המזרח התיכון כדי לקדם ואת ציר הרשע האיראני באמצעות יצירת ארגונים ומיליציות טרוריסטיות שנטלו את חייהם של אלפים. בחיסולו נוצר וואקום צבאי טקטי גדול במשמרות המהפכה ובכח קודס האחראי על הפעילות האיראנית מחוץ לגבולות המדינה.
החיסול של האיש החזק ביותר מבחינה צבאית באיראן על ידי האמריקאים, הגיע אחרי מופע התרברבות מצד טהראן כלפי "נמר הנייר האמריקאי". ההתרברבות והעונש שבצידה גרמו לאיראנים רבים להאמין ששלטון האייתולות הולך ומתפורר, וזאת הסכנה האמיתית של האייתולה ח'מינאי וחבר מרעיו.
הדיווחים המוגזמים בסוכנויות הידיעות האיראניות דיברו על עשרות טילים שנורו הלילה על בסיסים עיראקים בהם נוכחות אמריקאית ועל לא פחות מאשר 80 אמריקאים הרוגים ב"מבצע השהיד סולימאני", כפי שכונתה התקיפה. הם גם דיווחו על נזק כבד לאמצעי לחימה אמריקאים במתקפה שהתרכזה בבסיס עין אלאסד בעיראק.
בפנטגון מנגד אישרו את דבר התקיפה, ומיהרו לעדכן על 0 נפגעים. עשרות הטילים המגוונים עליהם דיווחו האיראנים הסתכמו על פי האמריקאים ב- 15 טילים שרובם החטיאו את המטרה.
אבל אל תתנו לעובדות לבלבל את המנהיג העליון עלי ח'מינאי. בנאומו הבוקר הוא המשיך את הדיווחים המנופחים. הוא כינה את האמריקאים שקרנים והצהיר כי "האיראנים הסבו פגיעה קשה בתקיפה האחרונה על שני בסיסים אמריקאים בעיראק". ח'ימנאי הבהיר שהפעולה הזו לא מספקת וסימן את המטרה העליונה של האיראנים שתהיה התגובה האמיתית לחיסולו של סולימאני – סילוק הכוחות האמריקאים מהמזרח התיכון: "הנוכחות האמריקאית באזור חייבת להיפסק. האמריקאים הביאו לאזור מלחמה הרס וחורבן. כולם רואים את השחיתות שהביאו האמריקאים לאזור ולכן לא יקבלו את נוכחותם. לא ניכנע לאויבים הצלבנים, התוכנית האמריקאית באזור הגיעה לסופה".
ח'ימינאי דיבר על ארגוני הפרוקסי האיראניים, חיזבאללה וחמאס כמי שמיישמים את תורתו של סולימאני והבטיח להמשיך לתמוך בהם ובמלחמתם נגד הציונים: "מותו של סולימאני סיפק רוח חיובית למהפכה האיראנית. הוכחנו שאנחנו חיים בין היתר באמצעות המיליונים שהצטרפו למסע הלוויה שלו".
צריך לזכור, תצוגת התכלית שניסה המשטר האיראני לייצר בדמות מיליונים של אנשים, שלטענו יצאו לרחובות עיראק, טהראן וערים נוספות באיראן, הם אחוז קטן וזניח מסך האוכלוסיית איראן המונה כ 80 מיליון איש.
התמיכה המשמעותית שהייתה במהפכה האסלאמית ב- 1979, הולכת ונשחקת בעיקר נוכח ההבנה של אזרחי איראן שהמשטר הנוכחי מוביל אותו למצב של הידרדרות ביטחונית וכלכלית, נידוי בינלאומי והשקעה בטרור ובמוות במקום בחיי הרווחה המודרנים והכל כך אמריקאים אותם הם אוהבים. מהתחושות האלו חוששים במשטר המדכא, ולכן חשים שהחובה לתגובה כואבת, גם אם היא מזוייפת הייתה חייבת לבוא במהירות.
