החלטתה של ממשלת מצרים לאחרונה להעביר ממצאים פרעוניים עתיקים לכיכר פקוקה בליבה של קהיר הציתה ויכוח בעניין מדיניות שימור המורשת הארכיאולוגית של הממשלה. לפי מחקרים עדכניים, רמת זיהום האוויר בקהיר היא מהגרועות בעולם, ומומחי ארכיאולוגיה חוששים שהזיהום יזיק לארבעת הספינקסים בעלי ראש האיל ולאובליסק שנמצאים בדרכם לביתם החדש בלב כיכר תחריר.
נשיא מצרים עבד אל־פאתח א־סיסי אמר שהמהלך דומה להחלטות להציב אובליסקים דומים בערי המערב הגדולות. ד"ר מוניקה חנה, מומחית למורשת, אמרה שגם עתיקות מצריות במערב – כמו אובליסק לוקסור בכיכר הקונקורד בפריז, או מחטי קליאופטרה ברציף ויקטוריה בלונדון ובסנטרל פארק בניו־יורק – סובלות מהזיהום שהן נתונות בו כשהן חשופות לפגעי הטבע. "הספינקסים עשויים אבן חול, והם באים מהסביבה היבשה בלוקסור. כאשר יועברו לכיכר תחריר, עם כל הזיהום שיש שם, מצבם יידרדר בשל המפגש עם הפחמן הדו־חמצני והפחמן החד־חמצני באוויר", הסבירה חנה לסוכנות הידיעות AP.
חנה ואחד מחברי הפרלמנט המצרי חברו לעתירה שהגישה קבוצה מקומית במטרה לחסום את הזזת הממצאים. מוסטפא וזאירי, מזכ"ל מועצת העתיקות העליונה, הצהיר כי הממשלה "תעשה הכול" כדי להגן על העתיקות.
כיכר תחריר, שהייתה מוקד התקוממות "האביב הערבי" במצרים בשנת 2011, היא גם כתובתו של המוזיאון המצרי הלאומי. ההחלטה על הצבת הספינקסים והאובליסק כחלק משיפוץ גדול של הכיכר התקבלה ללא דיון בפרלמנט.
מאז עלייתו לשלטון בשנת 2013, א־סיסי השיק כמה מיזמי ענק שמטרתם לבנות מחדש ולהרחיב את התשתיות במצרים. בין המיזמים נכללות הרחבת תעלת סואץ והקמת מוזיאון מצרי חדש סמוך לפירמידות בגיזה. במרכזו של המוזיאון מתנשא פסלו של רעמסס השני, שעמד בעבר בכיכר סואנת ליד תחנת הרכבת הראשית של קהיר, אך הוסר בשנות ה-90 עקב דאגה לשימורו.
לפי מנכ"ל מועצת העתיקות, ארבעת הספינקסים אינם חלק משדרת הספינקס המפורסמת בלוקסור, אלא עמדו מאחורי המבנה הראשון של מקדש קרנאק. האובליסק הועבר לאחרונה לקהיר מהאתר הארכיאולוגי סן אל־הגר, בדלתת הנילוס.
חנה הדגישה כי האובליסקים בבירות המערב הוצבו בהן בתקופה הקולוניאלית, כשלמצרים עצמם לא הייתה דרך למחות על העברתם.
