משלחת המורכבת משרים וחברי פרלמנט תומכי ישראל מ־25 מדינות הגיעה בשבוע שעבר לכינוס בן שלושה ימים בארץ. את המשלחת ארגנה שדולת הפרלמנטרים למען ישראל, ארגון גג המאגד את פעילותן של 40 שדולות הפועלות בבתי מחוקקים ברחבי העולם.
זהו הכנס השביעי שעורכת בישראל השדולה, מאז הקמתה ב־2007. הפעם עמד הכנס בסימן המאבק בסימון מוצרי ההתנחלויות. לחלק מהבאים היה זה ביקור ראשון בארץ הקודש. במהלך השבוע הם ביקרו באזור התעשייה ברקן ונפגשו עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן; בהמשך הוזמנו ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו; וכן הקשיבו לאישים אחרים, ובהם חברי הכנסת גדעון סער ויאיר לפיד. גם הנשיא הנבחר של גוואטמלה אלחנדרו ג'יאמטי, שהגיע השבוע לבקר בישראל טרם השבעתו, נאם בפניהם.
"יש לנו שני סוגי חברויות", אמר ראש הממשלה נתניהו לחברי המשלחת כשהגיעו ללשכתו. "חברות המבוססת על ערכים, וחברות המבוססת על אינטרסים. לפעמים הם גם חופפים. מה שחשוב בקבוצה הזאת הוא בראש ובראשונה שהיא מבוססת על ערכים משותפים. גם כשישראל מותקפת ומושמצת אתם יודעים את האמת. אין תחליף לאמירת האמת אל מול השקרים".
בראש השדולה עומד ג'וש ריינשטיין. ביום שלישי שעבר, עם תום הכינוס, הוא המריא מירושלים לבריסל עם כמה מהמשתתפים, כדי לערוך שם דיונים בנוגע לאפשרויות הפעולה העומדות בפני החברים נגד ההחלטה המחודשת של בית הדין של האיחוד האירופי על סימון מוצרים מיו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים. "הביקור בברקן היה חשוב", אומר לנו ריינשטיין, "הם ראו שם בעיניים את העבודה המשותפת של המתיישבים יחד עם הפלסטינים", וגם נפגשו עם בני משפחותיהם של קים לבנגרונד וזיו חג'בי, שנרצחו בפיגוע במקום.
לפי ריינשטיין, יחד עם ראש השדולה הפרו־ישראלית באיחוד האירופי, ברט־ז'אן רוסן ההולנדי, ניסחו החברים את ההצהרה המסכמת של הכנס, הקובעת כי החלטת בית הדין האירופי לגבי סימון המוצרים היא אנטישמית. "יש 200 סכסוכים ברחבי העולם ורק את ישראל הם רוצים לסמן", אומר ריינשטיין. ברוח ההחלטה הזו שואפים הפרלמנטרים לפעול גם בבריסל.
את רוסן פגשנו ביום שלישי בירושלים, בהפסקה במהלך דיוני השדולה. מלבד עניין סימון המוצרים הוא פועל גם בנושא אפליית ישראל באו"ם, וגם בנושא סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים הפלסטינים, אונר"א. היום תיערך באו"ם ההצבעה הקובעת על הענקת מנדט הפעולה לאונר"א למשך שלוש שנים נוספות. "הסיוע ההולנדי לאונר"א הושעה לפני כמה חודשים בגלל דו"ח השחיתות שפורסם על הארגון. לאחר פיטורי מזכ"ל הארגון בעקבות הדו"ח הבנתי שהולנד החליטה לחדש את תרומותיה. אני אישית חושב כי פיטורי המזכ"ל אינם מספיקים ואונר"א צריכה לשנות את מדיניותה. אך אין לי אחריות בהולנד, יש לי אחריות באירופה, ואני בהחלט אשאל את הנציבה שאלות בעניין".
כמה מחברי הפרלמנט האירופי הם פרו־ישראלים, להערכתך?
"בקרב מפלגות השמאל זה מאוד קשה. בקרב מפלגות הימין אני מעריך שכ־35־40 אחוז תומכים בישראל".
מה דעתך לגבי החלת ריבונות ישראלית ביו"ש? האירופים יביעו התנגדות חריפה?
"לדעתי דיוני השלום הכרחיים, אך לישראל יש זכות חוקית על יו"ש. זו האחריות של ישראל להגיע לשלום בדרך הנכונה. אירופה יכולה לסייע במו"מ, אבל קודם כול הפלסטינים וגם חמאס צריכים להכיר בישראל, ולהפסיק את האלימות".
ג'ואל וורדווינד, חבר פרלמנט הולנדי, כבר הצליח להעביר בבית המחוקקים שם החלטה נגד סימון מוצרים מיו"ש. "הסכמנו שיהיה סימון על מוצרים מיהודה ושומרון רק אם יהיה סימון גם על מוצרים המגיעים מאזורי מחלוקת אחרים בעולם", הוא מסביר. "זה התקבל בפרלמנט, והממשלה עכשיו חייבת להפעיל את החוק". הוא מקווה שהחלטה דומה תתקבל בפרלמנטים אירופיים נוספים.
מה הניע אותך לפעול כך למען ישראל?
"חוסר הצדק של החלטת בית הדין האירופי, שהוא חד־צדדי במובהק לגבי ישראל. אמרנו שוב ושוב לאיחוד האירופי שיש לסמן גם מוצרים אחרים, והם השיבו שאין בכך צורך. הפליה כזאת נוגדת את החוק הבינלאומי".
היה קשה להשיג רוב להצעתך?
"עשינו עבודת שכנוע רבה והתפללנו על כך, והצלחנו לשכנע אפילו את המפלגה הליברלית לתמוך בהחלטה. בד בבד הצלחנו גם להשיג החלטה להפסיק את התשלומים של הולנד לרשות הפלסטינית, בגלל הכספים שהיא מעבירה לטרור", זאת במקביל לחוק דומה שעבר בארה"ב ובישראל. "אנחנו מנסים לסייע לישראל בכל דרך, כי ברור שהיא מופלית לרעה. תשלומי הטרור של הרש"פ הן עניין מובהק של חוסר צדק".
וורדווינד מרשה לעצמו להיות אופטימי. "אנחנו הולכים להפיץ את ההחלטות הללו בקרב חברינו הפרו־ישראלים בפרלמנטים באירופה. אני מזהה טרנד עכשיו. אם עד לפני שנים ספורות הרוב באיחוד היו נגד ישראל, כעת חוסר הצדק כלפיה ברור עד כדי כך שאנשים מתחילים לשנות עמדות. ועם זאת, אין ספק שיש בפנינו עוד עבודה רבה".
