בתוך הטלטלה הפוליטית שמדינת ישראל כולה מצויה בה זה שנה, הציונות הדתית על מפלגותיה השונות חוותה רכבת הרים מתישה במיוחד. תזכורת לכמה תחנות נבחרות: נטישת היו"ר נפתלי בנט והשרה איילת שקד, הצבת הרב רפי פרץ בראש הבית היהודי, המשא ומתן המפותל עם האיחוד הלאומי והוויכוח סביב צירוף עוצמה יהודית בבחירות אפריל, התרסקות הימין החדש, ולאחרונה החיבור המחודש לשקד ובנט במסגרת רשימת ימינה בבחירות ספטמבר, שלא הניב את התוצאות המיוחלות.
נראה שהציבור מאס בסאגה הבלתי נגמרת, שכן אף שבכירי הבית־היהודי-האיחוד־הלאומי מחזיקים כעת בשני תיקים מרכזיים – חינוך ותחבורה – מפלגתם לא מצליחה להתרומם בסקרים מעל אחוז החסימה. במקרה של בחירות נוספות צפוי לה סבב הישרדות חדש ואכזרי, בבחינת להיות או לחדול.
וכאשר זו תמונת המצב כלפי חוץ, בבית היהודי פנימה בוקה ומבולקה. רכבת הבחירות עשויה לצאת בקרוב שוב מהתחנה, אך במקום להפליג למהלך מהיר של שיקום והתארגנות, במפלגה עסוקים במאבקי כוח קטנוניים, לצד מהלכים גדולים שדורשים זמן (שאיננו), כמו בניית ועדות ציבוריות למטרת דיוני עומק בנוסח 'הציונות הדתית לאן'. במסדרונות המפלגה ומחוצה לה יש המאשימים את הרב פרץ בכך שהוא ואנשיו אינם מתמקדים בהצלת המפלגה מקריסה, ובמקום זאת עוסקים בביצור מעמדו כיו"ר ובדחיקתו החוצה של ח"כ מוטי יוגב.
"אני שומע על כל מיני ועדות ומועצות… שבונות קודם את המנהיג. זאת בועה. זה כמו ויכוח על איך מסדרים את הבמבה במכולת השכונתית. אנחנו רוצים להיות רשת, וזה מחייב להתעלות מעל שיקולים אישיים וצרים". את הביקורת החריפה הזו השמיע לפני כחודש יו"ר האיחוד הלאומי השר בצלאל סמוטריץ', בוועידת מקור ראשון ומרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. הכתובת לכאורה ברורה: הרב פרץ ואנשיו, ששוקדים על כינון מועצה ציבורית שתדון בהמשך דרכה הפוליטית של הציונות, וכינסו לשם כך ועדה מכינה שתבחר את רשימת חברי המועצה.
בשבועות האחרונים נערכה פגישה אחת בלבד בין צוותי הבית היהודי והאיחוד הלאומי בשאלת הריצה המשותפת במקרה של בחירות. יו"ר האיחוד הלאומי השר בצלאל סמוטריץ' תומך בביטול מוחלט של הפיצול המפלגתי בציונות הדתית, שטיבו ומהותו לא ברורים, ובמיזוג מלא של הבית היהודי והאיחוד הלאומי למפלגה אחת.
לדרישת האיחוד שותף גם ח"כ מוטי יוגב, ולא מהיום, אם כי במקרה של בחירות נוספות ספק אם מגבלות הזמן יאפשרו זאת. "אנחנו חייבים צעדים מעוררי אמון ציבורי רחב כדי להשיב את האמון בייצוג הפוליטי של הציונות הדתית", אמר לנו השבוע. "מרב הסיכויים שאנחנו הולכים לבחירות. לו היו מסכימים לפריימריז אפשר היה לעשות זאת, אבל יש אי־רצון או אי־יכולת, ולכן יש לאחד את הכוחות קודם כול בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, ובהמשך חיבורים נוספים עם הימין החדש ועוצמה. הליכה יחד רחבה ככל הניתן, כדי לא לאבד קולות מהצד הימני שמחוץ לליכוד".
למרות ההפצרות, יוגב סירב לשלוח נציגים מטעמו למועצה הציבורית שהקימו אנשי פרץ והמנכ"ל ניר אורבך. לדבריו, הסיבה היא חוסר שיתוף פעולה עם צעדים הכרחיים ומהירים שנדרשים לדעתו כבר עכשיו. "ראינו שלשום גוון אין יכולת עמידה בפני עצמו. גם אני, למרות שהיה לי קשה עם נפתלי, הבנתי שצריך לרוץ יחד ולא בגוון ייחודי אחד. ביקשתי שיעשו סקרים ושנישען על ייעוץ מקצועי, ולצערי זה עובד כמו חנות מכולת ולא כמו תנועה ציבורית". יוגב חושש ממהלך בזק של אנשי הרב פרץ והמנכ"ל אורבך, שיקבע במרכז המפלגה את מקומו של היו"ר ויעביר את סידור הרשימה לוועדה, וכל זאת ללא דיון מקדים. בעקבות המתיחות בין אנשי הרב פרץ ליוגב, האחרון בונה ציר משותף עם סמוטריץ' בניסיון להניע את גלגלי האיחוד.

ח"כ אופיר סופר מהאיחוד הלאומי מצטרף לדרישת האיחוד. "הריצה המשותפת לא צריכה להיות החלטה של הפוליטיקאים, זה מה שהציבור רוצה", הוא אומר. לדבריו, גם התסבוכת הכספית שאליה נקלעה הרשימה והעיכוב המתמשך בתשלום לספקים, כפי שפרסם כתב חדשות 13 עקיבא נוביק, הם "תוצאה מובהקת של ההתנהלות המסורבלת בשלושה ראשים. נדרשת החלטה אמיצה של כל המעורבים להקמת מפלגה אחת כבר לפני הבחירות האלו. לי אישית נמאס להיות גננת בסיטואציה המוזרה שהציונות הדתית נקלעה אליה".
בלי אקזיטים
הרב פרץ מצידו דוחה את הטענות על תפקודו ועל מצב הבית היהודי. "בסוף, מכל הרעש מסביב, צריך לזכור שרק לפני שנה הציונות הדתית נקלעה למשבר פוליטי מטלטל, שעד לרגע זה אנו עושים מאמצים גדולים לתקן", הוא אומר לנו. "ערב הבחירות באפריל קיבלתי מפלגה מתפוררת, ולמרות כל ההספדים, בסוף היום הבית היהודי נותרה מחוברת לשורשים והמשיכה לפעול לטובת הציונות הדתית כולה. כשהגעתי למפלגה לפני כמעט שנה היא באמת הייתה מרוסקת, ושאלת סיום דרכה הייתה על השולחן. המצב היום אחר לגמרי. לכולם ברור שבמקרה שתהיינה בחירות ייעשו חיבורים עם כלל מפלגות הציונות הדתית כדי שהציונות הדתית תהיה מיוצגת נאמנה. בצלאל ואני זה פשוט, כבר הקמנו צוותי עבודה לאיחוד. יש לי קשרים טובים עם נפתלי והימין החדש ועוצמה. אני מקווה שנצליח להביא בשורה של חיבור כל הכוחות".
בהתייחס למצבה העגום של המפלגה בסקרים אומר פרץ: "אני לא מציע לאף אחד להתרשם מהסקרים. סקרים לחוד ומציאות לחוד. אנחנו עדיין לא נמצאים במערכת בחירות וכולי תקווה שהמאמצים למנוע אותה יבשילו, אבל במידה שנגיע לשם אני אפעל לאחדות כדי למצוא דרך לרוץ ברשימה שתכיל את כל גוני הציונות הדתית".
תאפשר לאיילת שקד התמודדות מולך?
"איילת היא חלק מהליכוד היום. אני לא יודע מה הם יעשו בפועל. אם הם ירצו לבוא, כל דבר יידון לגופו. כמו שאמרתי בעבר, בראש הציונות הדתית צריך לעמוד אדם דתי שמקיים תורה ומצוות. בכל מקום אחר ברשימה, ברוכים הבאים".
היו"ר האחר במבנה הדו־מפלגתי, סמוטריץ', נשמע פסימי יותר באשר למגעים בין המפלגות. "צריכה לקום מפלגה גדולה, פתוחה ומאוחדת לכל מי שרוצה להיות חלק ממנה. זה דורש ויתור מכל המפלגות. ודאי שחייבים להתאחד, ואפשר להספיק גם בלוחות הזמנים האלה. צריך ללכת למפקד גדול ובחירות שהציבור משתתף בהן". כשאני שואלת אותו על הצורך בפשרות של שתי המפלגות בדרך למיזוג, הוא אומר: "משתי מפלגות יוצאת אחת חדשה, מנגנון חדש וחוקה חדשה, ויש שאלות טכניות שצריך לפתור. אף אחד לא מצפה שמפלגה אחת תבלע את האחרת".
סמוטריץ' לא חוסך בביקורת על שותפיו לדרך בבית היהודי, שבולמים בחודשים האחרונים את האיחוד בין המפלגות. "אני תומך במהות. בכל פעם מחפשים תירוץ למה לא. אסור לתת לגיטימציה למי שבולמים את המהלך הזה בגלל חשבונות קטנים. אני רוצה מפלגה אחת גדולה של הציונות הדתית, שמביאה בשורה לציבור. אין סיבה שמפלגה כזו לא תהיה שווה שמונה מנדטים. בלי אקזיטים, הציבור צריך לחזור הביתה".
ואולי אין צורך לייצוג פוליטי נפרד לציונות הדתית, כפי שהסקרים מנבאים?
"לציונות הדתית יש בייס והוא קיים, ומגיע לו שנתעלה מעל שיקולים קטנוניים ונקים בית טוב. אני לא חי על פי הסקרים האלה ולא שותף לרוח הנכאים הזו. ראינו סקרים גרועים מאלה והציונות הדתית עברה את אחוז החסימה. יש ציבור מספיק גדול שמבין את חשיבות קיומה של מפלגה ציונית־דתית שתדאג למפעלי ההתיישבות והחינוך והגרעינים ותישא את הבשורה הזו. לכן אני מעריך שמה שלא יהיה, הייצוג הפוליטי הזה יישאר. צריך לבוא ולהגיד מפלגה אחת, בלי כיפופי ידיים וסידורי כיסאות. הציבור יעריך את זה".
איפה נמצא הלב
את הצניחה באמון הציבורי בהם, שבאה לידי ביטוי בסקרים שפורסמו בשבועיים האחרונים, הרוויחו ראשי הבית היהודי והאיחוד הלאומי ביושר. זמן קצר לאחר פרסום המדגמים במוצאי הבחירות האחרונות נודע כי ימינה, שפתקיה שולשלו זה עתה לקלפי, לא תמשיך להתקיים כמפלגה אחת שכן ראשיה חתמו על הסכם פיצול. מיד כאשר נודע כי הצבת שקד בראש לא הביאה את התוצאה המיוחלת, החלו עמיתיה להטיל עליה את האשמה, לנער את אבק הכישלון מבגדיהם ולהמשיך הלאה. היא מצידה קראה להם להשאיר את המפלגה המאוחדת על כנה. הפיצול המהיר נראה רע ופגע בדימויים של המתפצלים: בנט, סמוטריץ' ופרץ.
השלב הבא היה כאשר בפגישות הרביעייה, לפני ישיבות בלוק ה־55 ואחריהן, סירב הרב פרץ להתייצב לצילומים משותפים. "אם רשימת ימינה כבר אינה קיימת, מה הטעם בתמונה משותפת?" טענו בסביבתו. אולם נראה שזה היה צעד נוסף במיתוג האישי של הרב פרץ כיו"ר הבית היהודי, ללא שקד וסמוטריץ' לצידו. את היחסים עם יו"ר הימין החדש בנט הוא דווקא מתחזק, בעיקר משום שהאחרון הבהיר כי אין לו כוונה לחזור לבית היהודי, גם לא לריצה משותפת במקרה של בחירות.

שקד, לעומת זאת, מתלבטת עדיין מה תעשה במקרה של בחירות. בסביבתה אומרים כי היא שוקלת אם להתמודד על ראשות הבית היהודי מול הרב פרץ, שלדבריהם "נקלע לסיטואציה". שקד הבהירה לתומכיה במרכז הבית היהודי כי אם תחזור למפלגה, "שם נמצא הלב" כלשונה, היא תעשה זאת רק בהתמודדות דמוקרטית על המקום הראשון ולא באמצעות שריון. שקד סבורה שללא פריימריז פתוחים ונרחבים, לא תהיה לציונות הדתית תקומה פוליטית.
בפגישות עם יועצי הרב פרץ הם הציעו לשקד שריון (לא למקום הראשון כמובן) דרך מפלגת המדף אח"י שמחזיק המנכ"ל אורבך, במטרה להרחיק אותה מדרישה להתמודד מולו, אך היא דחתה את ההצעה. אפשרות אחרת מבחינתה היא לחזור למתכונת אפריל ולרוץ עם בנט והימין החדש, בהנחה שהפעם הריצה המפוצלת עשויה להציל את גוש הימין ולהביא אותו ל־61 מנדטים. עם זאת, גם הסיכון ברור: מפלגה אחת יכולה למצוא עצמה מחוץ לכנסת הבאה, כפי שקרה לימין החדש בסיבוב הראשון, קריסה שהשפיעה כידוע על גורל הימין כולו.
בנט מצידו נוטה כאמור שלא לרוץ שוב עם הבית היהודי וכנראה גם לא עם הליכוד (הסיכוי להעביר שריון נוסף במפלגה במצבו הנוכחי של נתניהו, קלוש), והוא עוסק בבניית מנגנוני המפלגה החדשה לצד עבודתו במשרד הביטחון. יו"ר משותף כבר לא יהיה בימין החדש, אך חיבורים נוספים עם שותפים חילונים יהיו גם יהיו.
קול הציבור
מול הדשדוש המתמשך בגזרת המנהיגים וקבלת ההחלטות, אלפים חתמו השבוע על עצומה אינטרנטית שקוראת לאיחוד גדול בציונות הדתית ולקיום פריימריז פתוחים. "מצביעי הימין האידיאולוגי והציונות הדתית אומרים די לפוליטיקה מפוצלת", קובעת העצומה. "בבחירות הקרובות, מצביעים רק למפלגה אחת, פתוחה לכולם, עם פריימריז מלאים. לא מצביעים לרשימות מפוצלות ולמועצות וצוותים מסדרים".
יוזמי העצומה מגייסים תמיכה כספית ומתכוונים לשגר עשרות אלפי מסרונים כדי לצבור תומכים רבים. "הדרישה לאחדות ופריימריז רחבה מאוד, ועולה כמעט בכל פורום בציונות הדתית", אומר איתי גרנק, אחד היוזמים ומייסד "הפורום לישראל יהודית ודמוקרטית". "בכל פעם שמעלים את הנושא רבים קופצים ושואלים מה אפשר לעשות כדי לדחוף את הפוליטיקאים לעשות את זה סוף סוף".
סמוטריץ' ושקד הביעו תמיכה בדרישה לקיים פריימריז פתוחים, אולם בסביבת הרב פרץ טוענים שאין די זמן לקיים מהלך כזה, וחוששים מיכולתם של שחקנים מאורגנים כמו איתמר בן־גביר ומשה פייגלין לזכות במקום הראשון. "אם מדובר בבחירות נוספות, הדרך הכי טובה היא קיבוע הרשימה", סבור הרב פרץ. "מהלך גדול של פריימריז במצב של בחירות זה לא נכון, ואנחנו לא נהיה יוצאי דופן משאר המפלגות".
אז אם פריימריז לא, ואיחוד מלא של שתי המפלגות האחיות גם לא, מה כן יקרה אם וכאשר יוכרזו בחירות? נראה שמה שהיה הוא שיהיה. מאבקים על מיקומים ברשימה, ודיונים חוזרים על האיחוד עם עוצמה יהודית. "ברור שתהיה אחדות לבחירות", אמרו בסביבתו של פרץ השבוע, "אבל גם ברור שזה לא יהיה אותו סדר. נפתלי לא ייתן לאיילת להיות לפניו, ואנחנו לא נאפשר לאיילת להיות לפני הרב רפי". גם אם לבסוף יתקיימו פריימריז על ראשות הבית היהודי, דרכה של שקד תיחסם מסיבות טכניות: לאחר שפרשה מן המפלגה והקימה עם בנט את הימין החדש, חברותה בבית היהודי התבטלה באופן אוטומטי. בסביבת פרץ טוענים כי אין לקצר לה את תקופת האכשרה הנדרשת, שנה וחצי. "אולי לרשימה כן", מסייגים שם.
סמוטריץ דרך עבודתו הנמרצת במשרד התחבורה קונה את דרכו, בצדק, אל המיינסטרים הישראלי. כך הוא גם מכין את התשתית להתמודדות בשלב הבא על הנהגת הציונות הדתית כולה. מבחינת הרב פרץ ואנשיו הכיוון הוא שריון מקומו של היו"ר, פנייה לאיחוד הלאומי לצורך ריצה משותפת אך לא למיזוג, ובהמשך פנייה לבן־גביר עם הצעה נדיבה יותר מזו שדחה בפעם הקודמת. על הפרק: מקום שלישי או רביעי וגמישות בנוגע למקומות נוספים, ככל שהסקרים ימשיכו לחזות את התרסקות המפלגה. הגיוון ברשימה הגברית־חרד"לית יתבצע באמצעות שריון או איחוד עם מפלגת אח"י, שבאמצעותה יהיה אפשר להביא את הכוכב או מוטב הכוכבת התורנית. גם בסביבת הרב פרץ לא מרוצים מנראות הרשימה כיום ומבינים שיש לשבץ בה כוחות חדשים.
במפגש של סגני ראשי רשויות מטעם הבית היהודי, במסגרת כינוס רחב של סגני ראשי עיר שהתקיים בראשית השבוע באילת, עלתה על השולחן בעיית התנהלות המפלגה במקרה של בחירות. "כל בר דעת מבין שהמפלגה הולכת להתרסקות", אמר לנו סגן ראש העיר לוד וחבר מרכז הבית היהודי, יוסי הרוש. "אני הצעתי לשריין את המקום של הרב פרץ ושהם יתפנו לעבוד בשטח, כדי להפסיק את העיסוק הפנימי בכיסאות. אנחנו המפלגה היחידה שנכנסה עם ארבעה מנדטים ובסקרים אנחנו שניים. עם שני תיקים בכירים היינו אמורים לעלות במנדט, לא להתרסק".
עוד הציע הרוש לערוך מפקד גדול, לקצר את תקופת האכשרה לשקד, ולכנס את המרכז בהקדם כדי להגיע להחלטות. בינתיים טרם הוגשו ההצעות להצבעה, והוויכוחים הפנימיים נמשכים. בשבוע הבא מתכוונים הסגנים להתכנס לפגישה נוספת, הפעם עם המנכ"ל אורבך ועם ח"כ לשעבר עידית סילמן, בניסיון להגיע להסכמה רחבה. הרוש מסכם בפסימיות: "בכל כנס של הליכוד יש 20 מניינים של ערבית, ובכנס של הבית היהודי ארבעה בקושי. למפלגה ולעומד בראשה יש שלושה חודשים להוכיח שהם ראויים לתמיכה בקלפי".