למרות ואולי בגלל המצב הפוליטי בישראל, שנת 2019 התאפיינה בגידול במספר המשכנתאות בשוק הדיור. הריביות הנמוכות, האשראי הנרחב שהבנקים מציעים ומחירי הדיור המאמירים, מביאים את הישראלים לפתוח יותר תיקי משכנתאות כדי לרכוש דירה, ובסכומי הלוואה גבוהים מבעבר.
בתשעת החודשים הראשונים של 2019 נלקחו משכנתאות בהיקף מצטבר של 50.5 מיליארד שקל. זוהי עלייה של 16 אחוזים לעומת היקף המשכנתאות החדשות שנרשמו בתשעת החודשים הראשונים של 2018. "ב־2017, הממוצע החודשי של העמדת משכנתאות בכל המערכת הבנקאית עמד על 4.7 מיליארד שקלים, וב־2018 הוא גדל ל־5.25 מיליארד. היום, לקראת סוף 2019, אנחנו מתקרבים ל־6 מיליארד שקלים בחודש", מדווח טל בר־אל, ראש מערך המשכנתאות בבנק לאומי. לדבריו, הגידול הניכר בביקוש השנה החל בסביבות אפריל־מאי. "באוקטובר הוא קטן יותר בגלל החגים, אבל מיד כשחזרנו מהחגים ראינו שהקצב חזר להיות יפה מאוד. במהלך דצמבר הביקוש למשכנתאות חדשות צפוי לעלות עוד ולשבור שיאים של שנים, שכן בסוף שנה נעשות עסקאות נדל"ן רבות יותר".
בשנת 2018 מחירי הדירות ירדו בשיעור של 2.1 אחוז, כך על פי נתוני בנק ישראל, אבל סכום המשכנתא הממוצע דווקא עלה בשיעור של 3 אחוזים, מ־676 אלף שקלים בדצמבר 2017, ל־696 אלף שקלים בדצמבר 2018. שנת 2019 תיסגר עם נתונים שונים לחלוטין. הכלכלנים סבורים כי הסיבה העיקרית לעלייה בביקושי המשכנתא היא תוכנית מחיר למשתכן שהוביל שר האוצר משה כחלון, שהכניסה לשוק אלפי דירות במחירים מוזלים ובתנאי הלוואה נוחים, זאת לצד המצב הפוליטי שמעמיד את המשך התוכנית בסימן שאלה גדול. "במצב הנוכחי לא ברור אם תוכנית מחיר למשתכן תמשיך תחת ממשלה חדשה. לא מעט אנשים שישבו על הגדר והמתינו, החליטו לרדת מהגדר ופשוט רכשו דירות", מסביר בר־אל.
זרז נוסף הוא הריבית הנמוכה. בר־אל מציין כי "הריבית ירדה במהלך השנה האחרונה בכ־0.6 אחוז. אלה ריביות נמוכות ונוחות ללווים. לא רק נושא הבחירות משפיע על שוק הדיור אלא גם ריבית בנק ישראל, קצב גידול האוכלוסייה, השכר ועוד. כל אלה תומכים בגידול בשוק המשכנתאות, כי שיעור האבטלה נמוך, השכר במשק גדל, וקצב הגידול באוכלוסייה נמצא בעלייה עקבית ויוצר עוד ביקוש לדירות".
מנגד, פתיחת שוק הדיור לצעירים הביאה לעלייה בביקוש. בעוד בשנים הקודמות הביקוש לדירות עמד על כ־50 אלף יחידות בשנה, ב־2019 הוא עלה ל־55 אלף דירות חדשות. הקבלנים ממתינים גם הם לביטול תוכנית מחיר למשתכן כדי שיוכלו להציע דירות במחירים רווחיים יותר.
בר־אל: "הפרויקטים בשוק החופשי פוחתים, כי שיווק הקרקעות בידי המנהל שלא במסגרת מחיר למשתכן צומצם, ויזמים בעלי קרקעות ממתינים ולא בונים. שר האוצר בממשלה הבאה יצטרך להתמודד עם גירעון לא קטן, וזו סיבה נוספת להיערך לכך שתוכנית מחיר למשתכן תעבור חשיבה מחדש, שכן עסקאות נדל"ן הן מקור חשוב להכנסות המדינה. בבחינת האפשרויות האלו ייתכן מאוד שמחירי הדירות יעלו. אם בני היה עומד היום בפני החלטה אם לקחת משכנתא, הייתי ממליץ לו לעשות זאת".
בהתאחדות בוני הארץ לא מופתעים מהגידול בביקוש למשכנתאות וצופים כי הוא יגבר עוד. "בעיניי זה כמו קפיץ שהיה דרוך הרבה זמן והשתחרר, אבל זה לא מעיד שהוא בשיא", אומר חיים פייגלין, סגן נשיא ההתאחדות. הוא מסביר כי העלייה בדרישה למשכנתאות משקפת את הביקוש הגולמי לדירות שגדל בכל שנה בשל הגידול הדמוגרפי. "לחצו את השוק כלפי מטה עם כל מיני טריקים, זה החזיק מעמד כמה שנים אבל לא לעולם ועד. אנחנו רואים השתחררות של לחצי ביקוש שהיו כבושים במשך השנים הקודמות".
פייגלין לא ממהר לנבא כיצד ייראה שוק הנדל"ן בממשלה הבאה, אבל מבקש להציב בפניה יעד שבעיניו הוא דחוף במיוחד. "אין לי מושג מה תהיה מדיניות הממשלה החדשה, אבל אני מקווה מאוד שהיא תתבסס על המציאות של כ־80 אלף חתונות בשנה והצורך של משקי הבית האלה בדיור. בכל שנה ישראל גדלה ב־200 אלף נפש. זה סדר גודל של עיר חדשה בכל שנה, וזה לא קורה. אנחנו הולכים למשבר חריף בתחום המגורים. עד שהמדינה לא תבין שצריך פה שני מטרופולינים חדשים בהיקף של גוש דן, מחירי הדיור צפויים לעלות בשל הביקוש הטבעי וחוסר המענה".
