בפרקליטות המדינה גובשה לאחרונה מדיניות חדשה ומצמצמת ביחס להעמדה לדין בעבירות איומים שהושמעו באוזני גורמי רווחה מצד אנשים במצוקה ומטופלים. המדיניות המתוקנת צפויה להוביל להפחתה ניכרת במספר כתבי אישום נגד אזרחים שהשמיעו בפני עובדי רווחה קריאות העשויות להתפרש כאיומים על צד שלישי. היא גובשה בדיון משותף של נציגי הפרקליטות עם נציגי המשטרה, בעקבות חוסר בהירות המאפיין אירועים שכאלו.
במהלך השנים הגיעו לא אחת לפתחם של בתי המשפט בארץ מקרים של אנשים במצוקה שהועמדו לדין לאחר שהשמיעו אמירות שעשויות להתפרש כאיום על קרוביהם, במסגרת טיפולי הרווחה שעברו.
רק השבוע זיכה בית המשפט המחוזי בתל-אביב אם שבמהלך ימי השבעה על אביה ביקשה להעביר את בתה למוסד רווחה. משסורבה אמרה האם לעובדת סוציאלית כי אם יאלצו אותה להתמודד בגפה עם בתה – ״היא תשב עליה שבעה״.
דברי האם נתפסו כאיום לפגוע בבתה, והוגש נגדה כתב אישום. היא הורשעה בבית משפט השלום, אבל בית המשפט המחוזי הפך השבוע את ההחלטה וקבע כי התיק הזה לא היה צריך כלל להידון בערכאות משפטיות, מפני שאין מדובר בעניין פלילי. זאת, בעקבות ערעור שהגיש פרקליטה של האם עו״ד משה קשלס מהסניגוריה הציבורית.
על פי המדיניות החדשה, לא יוגשו בעתיד כתבי אישום מהסוג הזה, ועניינים שאמורים להישאר בטיפולה של הרווחה לא יתגלגלו לבתי המשפט, גם אם הם נוגעים לכאורה לאפשרות של נקיטת אלימות מצד מטופלים. בפרקליטות מסבירים כי ״קיים אינטרס ציבורי מובהק שמטופלים יוכלו להעביר מידע למטפלים על אודות מצוקתם שלהם או על צעדים אלימים שהם עלולים לנקוט, כדי שיינתן מענה הולם לסכנה״.
ד"ר אלקנה לייסט, הסנגור הציבורי המחוזי של תל-אביב, אמר אתמול כי ״הסנגוריה הציבורית מברכת על שינוי המדיניות וצמצום היקף ההעמדה לדין בעבירת האיומים שעליו מצהירה הפרקליטות. שינוי זה בא לאחר שורת פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון בתיקים שבהם הסנגוריה הציבורית ייצגה את הנאשמים ושהסתיימו בזיכוים או בביטול כתבי אישום. יחד עם זאת, הסנגוריה סבורה שעדיין קיימים בצנרת כתבי אישום רבים המייחסים עבירות איומים במקרים שאין אינטרס ציבורי להעמדה לדין. נמשיך לפעול לצמצום התופעה".
