ביום הכיפורים האחרון ביקר ד"ר פליקס קליין, הנציב שמינתה ממשלת גרמניה למאבק באנטישמיות במדינה, במחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו בפולין. "אשתי אף פעם לא הייתה במחנה השמדה, והיה לה חשוב ללמוד על הנושא וכך גם להכיר את עבודתי טוב יותר", הוא מספר השבוע. אלא ששיחת טלפון בהולה שינתה את תוכניותיהם. "התקשר אליי עיתונאי וסיפר על ירי על בית כנסת בעיר האלה. לא הייתי מעודכן בחדשות מכיוון שלא הייתי במשרד. מיד חזרתי לתחנת הרכבת של קרקוב, ומשם נסעתי בחזרה לברלין". במהלך הנסיעה, שאורכה שש שעות, התראיין קליין לתקשורת וקיבל עדכונים מאנשיו. למחרת כבר ביקר בהאלה עם שר הפנים הורסט זהופר.
הופתעת שפיגוע כזה מתרחש בגרמניה של היום?
"ידעתי תמיד שיש אפשרות כזו, הרי אי אפשר לאבטח מוסדות באופן מוחלט. אבל הצורה שבה זה קרה, והפוטנציאל המשמעותי שהיה כאן לטבח – הפתיעו אותי מאוד. במיוחד העובדה שזרועות המודיעין שלנו, שהן טובות מאוד, לא הצליחו לעלות עליו קודם לכן. המפגע היה זאב בודד והצליח לשמור את תוכניותיו לעצמו בלי לשתף את סביבתו. בסוף היה כאן גם מזל גדול לכולנו, כי הוא היה יכול לגרום לטבח בלתי נתפס. המזל הוא שכלי הנשק הרבים שהביא לא הצליחו לפרוץ את דלת בית הכנסת".
לדברי קליין, "פעילי ימין קיצוני מתַקשרים זה עם זה ברשתות חברתיות משלהם. המודיעין שלנו סורק הרבה מהרשתות הללו, אך לצערי לא את וואטסאפ. זו הנקודה החלשה שלנו. האבסורד הוא שלרשויות המודיעין יש יכולת לעקוב אחרי טלפונים סלולריים, אך על וואטסאפ אין עדיין חקיקה מכיוון שמדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית. אין ספק שקיצונים משתמשים בה כדי לתקשר ביניהם, וזו אחת המשימות הבאות שלנו".
לפני כשבוע, מספר קליין, התקבלו בפרלמנט הגרמני, הבונדסטג, כמה תקנות משמעותיות בנושא, ובהן הטלת חובה על רשתות חברתיות לדווח על התבטאויות אנטישמיות. אם לא יעשו זאת – יושת עליהן קנס משמעותי. "עד כה הייתה חקיקה שרק מחייבת אותן למחוק פוסטים אנטישמיים, וגם זה רק לאחר שמתקבלת תלונה. חוק נוסף הוא איסור על מכירת נשק לאדם המשתייך לארגונים קיצוניים. אני דוחף לחקיקה כזו כבר תקופה ארוכה, הרי זה אבסורד שניתן למכור נשק לאנשים כאלה. לצערי רק כעת החקיקה התאפשרה". עוד נקבע כי גורמי מודיעין יוכלו לקבל משופט 'צו חיפוש' שיאפשר להם לנבור בפעילותו של אדם ברשתות החברתיות.
נפגשתי השבוע עם קליין בירושלים, שעות ספורות לאחר שהשתתף בכינוס ראשון מסוגו בבית הנשיא לדיון במצב האנטישמיות, תחת הכותרת "'יהודי מלוכלך' – מציאות או דמיון". לכינוס הוזמנו ממונים ושליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות מטעם ממשלות ארה"ב, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת ובריטניה. האירוע התקיים ביוזמת בית הנשיא, משרדי החוץ והתפוצות ומכון 'גשר' למנהיגות, בהשתתפות עשרות מעמיתי המכון, בוגרי משלחות להכרת יהדות העולם מטעם משרד התפוצות ו'גשר' (גילוי נאות: כותב שורות אלה השתתף בהפקת האירוע).
רבנים בצבא גרמניה
קליין, בן 61, נולד בעיר דרמשטט במדינת הסן. הוא איננו יהודי, אף ששם משפחתו גורם לרבים לחשוב כך. "זה שם יהודי, אבל גם גרמני", הוא מחייך, ומספר על היכרותו הוותיקה עם היהודים וארצם. "בבית הספר היה לי חבר ממש טוב שהיה יהודי. הלכנו יחד כמה פעמים לבית הכנסת הגדול בעיר טריאסטה שבאיטליה. הביקור הראשון שלי בישראל היה עוד כנער בן 16. ניגנתי אז בכינור, והמנצחת של התזמורת המקומית שלנו הייתה ישראלית. נסענו להופיע בחיפה, וגיליתי את המדינה שלכם. התלהבתי מאוד, קיבלו אותי יפה מאוד".
הוא למד משפטים בגרמניה, ולאחר מכן בבית הספר לכלכלה של לונדון. משנת 1994 הוא משרת כדיפלומט במשרד החוץ הגרמני, ובמהלך השנים הוצב במדינות שונות באירופה ובאפריקה. מ־2014 עד 2018 שירת כשגריר מיוחד של גרמניה לנושאים יהודיים ברחבי העולם ולמאבק באנטישמיות. בתפקידו הקודם פעל במישור הבינלאומי. בתפקיד החדש שאליו נכנס באפריל 2018 – ושלא היה קיים עד אז – הוא עוסק באותם נושאים בתוך גרמניה.
"הממשלה הגרמנית החליטה ליצור תפקיד חדש של נציב למלחמה באנטישמיות בגרמניה, שיהיה אחראי גם לחיים היהודיים במדינה", הוא מסביר. "ראש המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוסף שוסטר, פנה אליי וביקש את רשותי להמליץ עליי לקנצלרית אנגלה מרקל. בסוף, אין טעם במינוי אדם שהקהילה היהודית לא מסתדרת איתו. הם היו יכולים להמליץ על מישהו מהקהילה עצמה, והיו שלחצו על שוסטר שיעשה זאת, אבל הוא הסביר שהוא מעוניין באדם שמכיר את המשרדים הממשלתיים מבפנים, ושידע לקדם את הנושא".
בממשל הגרמני קיימים יותר מ־30 נציבים במגוון נושאים נוספים, בהם למשל אחד שעוסק בנושאי תעופה. קליין משתייך רשמית למשרד הפנים, אך פועל באופן עצמאי. "יש לי כוח משמעותי מכיוון שהשר הוא לא הבוס שלי", הוא מבהיר, "קיבלתי את המנדט מהקבינט הממשלתי. במשרד הפנים אמנם הקימו לי יחידה, מעין כוח משימה של 11 עובדים, אבל אנחנו לא חייבים דין וחשבון לשר. אני גם מרשה לעצמי לבקר את הממשלה שלי ומבחינת התפקיד זה אפילו חיובי, לשם כך הוא נוצר. ישנם 18 ממונים אזוריים ומדינתיים המופקדים על נושא המאבק באנטישמיות, ואנחנו נפגשים באופן קבוע".
עבודתו הנוכחית, הוא אומר בחיוך, הפוכה בדיוק מהעבודה שביצע במשרד החוץ. "כדיפלומט מלמדים אותך לפתור בעיות בדיפלומטיות ומתחת לרדאר, ואילו כעת אני נדרש להתבטא בקול ולבקר כשצריך. אני גם אמור לחפש פתרונות. זה תפקיד חדש, מעניין ומאתגר".
במסגרת עבודתו, קליין נמצא בקשר עם מגוון משרדים ממשלתיים, ובשנה האחרונה החל לפעול גם עם משרד הביטחון הגרמני כדי לסייע לבקשת הקהילה היהודית למנות רבנים צבאיים בצבא גרמניה. "ניהלתי משא ומתן בין הקהילה היהודית לצבא, כדי שיאפשרו למנות רבנים צבאיים שיסייעו לחיילים יהודים הזקוקים לכך", הוא מספר. "לצערי לקח שנתיים עד שמשרד הביטחון אכן אישר להתקדם. הם היססו משום שהבינו שאם יאפשרו זאת ליהודים, יהיו חייבים לספק שירות דומה גם למוסלמים. המוסלמים פחות מאורגנים רשמית מהיהודים, והצבא לא יודע עם מי הוא אמור לדבר ומי באמת מייצג את הקהילה המוסלמית. בעיניי מדהים ומפתיע שהקהילה היהודית ביקשה שימנו רבנים בצבא. זה מוכיח שהיהודים אוהבים את גרמניה, ושלמרות המורכבות עם העבר, הם סומכים על המדינה". הוא מקווה שבדצמבר הקרוב ייחתם הסכם בנושא.
בעיה של כולנו
במאי האחרון עורר קליין סערה כאשר אמר כי "איננו ממליץ ליהודים במדינה לחבוש כיפה בכל מקום ובכל זמן". הוא צוטט ברחבי העולם, והנושא עורר דיון ציבורי בגרמניה ובישראל. נשיא המדינה ראובן ריבלין הגדיר את הדברים "כניעה לאנטישמיות", ואילו שגריר ישראל בגרמניה ג'רמי יששכרוף אמר כי "הסתרת הזהות היהודית לא יכולה להיות הפתרון לבעיית האנטישמיות הגוברת בגרמניה". גם בקהילות היהודיות הובעה הסתייגות מההמלצה. רבה של ברלין, הרב יהודה טייכטל, הבהיר כי "הכיפה היא סמל מובהק של זהות יהודית ונמשיך לחבוש אותה בגאווה".
"רציתי להיות פרובוקטיבי", מודה השבוע קליין, ומסביר את הרקע לדברים מבחינתו. "כמה ימים לפני כן פרסמו את נתוני הפשיעה במדינה ואת שיעור האירועים האנטישמיים, שגברו בכ־20 אחוזים לעומת השנה החולפת. השתגעתי מכך שאף אחד לא התייחס לעלייה הדרמטית הזו, במיוחד על רקע הירידה בשיעור הפשיעה הכללי. רציתי לעורר דיון, ובסופו של דבר חזרתי על דברים שכבר אמר שוסטר". קליין מתכוון לאמירה דומה באותה תקופה של ראש המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוסף שוסטר, כי הוא ממליץ ליהודים בערים הגדולות בגרמניה שלא לחבוש כיפה במקומות ציבוריים. הרקע להתבטאות הזו היה כמה מתקפות אנטישמיות שאירעו אז בגרמניה. באחת מהן תועד מהגר סורי מכה צעיר ערבי־ישראלי בשם אדם ארמוש, שביקש לבדוק מקרוב אם יהודים יכולים להסתובב בגרמניה חבושים בכיפה.
קליין מודה שהופתע מהתהודה הגדולה שחוללו דבריו. "ציטטו אותי בעיתונים באוסטרליה וביפן", הוא מספר. "הבנתי את הכוח שיש לדברים שאני אומר בתפקיד הנוכחי, ושמקשיבים לי. היו שביקרו אותי ואמרו שבכך ויתרנו על המאבק באנטישמיות, אבל אני חושב שזה ההפך הגמור. התרעתי על המצב כדי לשנות אותו. לפעמים צריך להתסיס כדי לעורר תשומת לב. הדגשתי ש'לצערי' לא אוכל להמליץ ליהודים ללכת עם כיפה בפומבי. חלק מהמשפט קצת הוצא מהקשרו. זה בסדר, אני לא מצפה שתמיד ימחאו לי כפיים, אבל אני חושב שהרוב בקהילה היהודית הבינו את כוונתי והגנו עליי. אמרו שזו קריאת השכמה".
היית חוזר על האמירה הזו שוב?
"כן. הייתי אומר זאת שוב כי זו האמת וגם ראש הקהילה היהודית התבטא כך, אבל הייתי מדגיש את המשפט בצורה מדויקת יותר, שלא ייראה כאילו אני נגד חבישת כיפה על ידי יהודים. אמרתי זאת מכיוון שאני מתקשה להירדם בלילה בגלל המצב. אם אתה רוצה לפתור משהו בחיים אתה צריך קודם להכיר בבעיה, רק אחר כך תוכל להתחיל את הטיפול הפסיכולוגי. החברה שלנו חייבת להבין שזה קיים ושזה אתגר גדול. רוב הגרמנים חושבים שאנטישמיות היא רעה, ורציתי להראות לקהילה היהודית שזו לא רק הבעיה שלהם אלא של כולם. אנטישמיות קיימת באצטדיונים, ברכבות, ולא נאפשר זאת בגרמניה. בעיניי לא מספיק שהממשלה תפעל, החברה צריכה להביא לנידוי חברתי של כל מי שמתבטא באופן כזה".
לאחר הפיגוע בהאלה נמתחה ביקורת קשה על זמן התגובה של המשטרה, וגם על כך שהמקום לא היה מאובטח. "המחדל הראשוני הוא שהמשטרה המקומית לא ידעה כלל על יום הכיפורים, שבו יש יותר אנשים בבית הכנסת מכל יום אחר", הוא משיב. "ברוב הקהילות יש אבטחה מוגברת ביום הכיפורים. המחדל הנוסף הוא שהמשטרה לא העריכה נכון את גודל האירוע. לקח להם יותר מדי זמן להגיע. אם היא הייתה מגיעה קודם לכן, אפשר היה להציל את אחד משני האנשים שנרצחו מחוץ לבית הכנסת. המסקנה היא שהמשטרה המקומית חייבת להשתפר באופן הפעולה שלה. לצערי הם נעלבו מאוד מהביקורת שהוטחה כלפיהם ורק דחו אותה, במקום להבין שמטרתה להביא לשינוי ושיפור. לדעתי הם מתחילים להבין שהם צריכים ללמוד מהתקרית הקשה. הם החלו ללמוד על החיים היהודיים.
"במקביל אני מנסה לקדם יוזמה שבכל בתי הספר להכשרת שוטרים בגרמניה ילמדו את מסמך הגדרת האנטישמיות של 'כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה', שאומץ על ידי מדינות רבות. לא תמיד שוטרים מבינים שהתקרית שמתרחשת מולם היא אנטישמית. היו מקרים שערורייתיים של הצדעה במועל יד בהפגנות ימין קיצוני, ולא עצרו את ההפגנה באופן מיידי אף שהדבר אסור על פי החוק בגרמניה. השוטר טען שחשב שמדובר בחופש הדעה והביטוי, ולכן אין צורך לעצור את אותו אדם".
קִטלוג אוטומטי
על פי הנתונים הרשמיים של ממשלת גרמניה, 90 אחוזים מהאירועים האנטישמיים בגרמניה מבוצעים על ידי פעילי ימין קיצוני. אלא שגורמים הבקיאים בנושא אומרים שמספר הפשעים האנטישמיים שמבצעים מוסלמים גבוה בהרבה מהמדווח. לדבריהם, הרשויות בגרמניה "נשמו לרווחה" כאשר גילו שהרוצח בהאלה הוא איש ימין קיצוני ולא מוסלמי.
"אין ספק שאחוז התקריות המבוצעות על ידי מוסלמים גבוה ממה שמדווח", מסכים קליין. "הסיבה לכך היא שאם אדם מוסלמי משתמש ברטוריקה ניאו־נאצית ואומר למשל שישראל היא מדינה נאצית, זה יקוטלג כפשע של ימין קיצוני. לדעתי זה לא צריך להיות כך. גם כשהמשטרה מקבלת דיווח על כתובת גרפיטי 'יהודים החוצה', זה נחשב פעולה של איש ימין קיצוני – כאשר המציאות ממש לא בהכרח כזו. בקהילות היהודיות בגרמניה מוטרדים מאוד מאיומים של מוסלמים קיצוניים, והסטטיסטיקה הרשמית מראה פחות ממה שהם מדווחים במציאות. המשטרה מצידה אומרת שכאשר הם תופסים תוקפים החשודים באנטישמיות – ב־90 אחוז מהפעמים מדובר באנשי ימין קיצוני. מבחינתם זו אינדיקציה".
בין הנושאים הביטחוניים שקליין מבקש לקדם בעקבות הפיגוע בהאלה, נמצא תפקודן של מצלמות האבטחה. "בבית הכנסת בהאלה היו מצלמות וראו דרכן ברגע האמת את המפגע, אבל הבעיה היא שהמצלמות לא היו מחוברות למערכת המשטרתית, כך שהם לא הבינו באמת במה מדובר. אפשר בקלות רבה לחבר את מצלמות האבטחה של בתי הכנסת לרשויות הביטחון, וחייבים לוודא שזה יקרה בכל בתי הכנסת בגרמניה". עוד הוא פועל להגביר את האבטחה המשטרתית על מוסדות יהודיים: "ליד בית הכנסת בברלין יש ניידת משטרתית 24 שעות ביממה, ואנחנו מטפלים בכך שיהיו ניידות ליד כל בתי הכנסת והמוסדות היהודיים הרלוונטיים. זה עניין של חופש דת, והמדינה חייבת להגן על האפשרות של יהודים להתפלל בבתי הכנסת ואף לשלם על כך".
היית ממליץ לקוראיי שמבקרים בגרמניה לחבוש שם כיפה?
"ישראלים יקרים, בואו לגרמניה, זו מדינה מדהימה גם ליהודים. אבל תדאגו לעשות הערכת מצב כשאתם מגיעים. כפי שלא הייתם הולכים בלילה בפארק חשוך שיש בו סוחרי סמים, כך במקרה הזה. יש אזורים שבהם הייתי ממליץ שלא ללכת עם כיפה, כמו שלא הייתי מייעץ לצעירות ללכת עם חצאיות מיני ברחוב צדדי בשעת לילה מאוחרת. כל אחד יעשה את שיקוליו. אבל בואו לגרמניה למרות הכול, ותכירו גם קהילה יהודית שגדלה וצומחת.
"בעיניי זהו נס שיש לנו חיים יהודיים בגרמניה. בשנת 1945 אמר ליאו בק (ממנהיגי יהדות גרמניה, צ"ק) שחיים יהודיים בגרמניה הם כבר לא עניין אפשרי. לשמחתי הוא לא צדק בתחזית הזו. כל הזמן יש טקסים של פתיחת בתי כנסת חדשים. היהודים מגיעים לגרמניה לא רק מברית המועצות לשעבר. יש הרבה מאוד צעירים ישראלים, יהודים אמריקנים ויהודים ממקומות אחרים בעולם".
בעיניך יש עתיד ליהודים בגרמניה?
"כן. אין גל הגירה גדול של יהודים מגרמניה, לא לישראל ולא למדינות אחרות. מי שכן עוזב לא עושה זאת מטעמי ביטחון אלא מסיבות אחרות כמו עבודה וקריירה. עם זאת, הפיגוע בהאלה ביטא סוג חדש של אנטישמיות, ולקהילה זה לא פשוט".
