פעיל ארגון (HRW (Human Rights Watch עומר שאקר לא הצליח לשכנע את בית המשפט העליון שלא קידם את החרם על מדינת ישראל. על פי ההחלטה על שאקר לעזוב את הארץ בעוד מספר שבועות בודדים. עומר שאקר נדרש על ידי שר הפנים אריה דרעי והשר לעניינים אסטרטגיים גלעד ארדן לעזוב את הארץ לאחר שנטען כי הוא מקדם את החרם על מדינת ישראל.
שאקר יצא למאבק וזכה לתמיכה בקרב ארגונים ופעילים בשמאל הישראלי. ב-24 ביולי נערך דיון ראשון בעתירה בבית המשפט העליון, אז הוחלט על אישור בקשתם של ארגון אמנסטי אינרטנשיונל ושלושה בכירים לשעבר במשרד החוץ – אילן ברוך, אלון ליאל ואלי בר-נביא – להצטרף להליך כ"ידידי ביהמ"ש", מה שמקנה להם זכות להשמיע את קולם בעתירה. מנגד, עוד בהליך בבית המשפט המחוזי הצטרפו כידידי בית המשפט ארגון שורת הדין, הפורום המשפטי למען ישראל, המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים NGO MONITOR, וקרן צדוק אורבך, אם ששכלה את בנה ארז ז"ל בפיגוע דריסה בארמון הנציב (2017), אשר עמדתם תומכת בעמדת המדינה.
החלטת המחוזי הייתה כי שאקר אכן תמך בחרם ואף ניצל את מעמדו כפעיל זכויות אדם עם אשרת כניסה לישראל. "בחינת מעשיו והתבטאויותיו של העותר [עומר שאקר], מובילה למסקנה כי לא זו בלבד שלא הוכיח כי זנח את פעילותו לקריאה לחרם על ישראל, אלא כי אותה אג'נדה ברורה, נשקפת ממעשיו ומהתבטאויותיו גם מאז נכנס אל הארץ באשרה, כך שהחשש מניצול השהות בארץ לעידוד פעילות חרם התממש הלכה למעשה. העותר ממשיך לקרוא באופן פומבי לחרם נגד מדינת ישראל או חלקים ממנה, ובאותה נשימה מבקש הוא כי תפתח היא שעריה בפניו".
שלושת שופטי בית המשפט העליון, נועם סולברג, ניל הנדל והשופטת וילנר קבעו כי התבטאויותיו של שאקר מעידות על תמיכתו הנלהבת בחרם על ישראל.
"האמירות המצוטטות לעיל ואמירות אחרות נוספות", אומרת השופטת וילנר על התבטאויותיו של שאקר, "מיוחסות למערער כמי שפעל באופן אישי ולא כמייצג של הארגון (וזאת, לצד התבטאויות ופרסומים אחרים שנעשו על-ידו בכובעו כנציג הארגון בישראל). לכך מצטרף 'עברו' העשיר של המערער המלמד כי ידיו רב לו בקידום ובעידוד חרמות על גורמים ישראליים, והלה אף לא טען כי בכוונתו לחדול מפעילות זו במהלך שהייתו בישראל. כל אלה יוצרים, בעיני, מסה קריטית המעידה על כך שההשתייכות הארגונית לה טוען המערער משמשת, במקרים מסוימים, אך כסות לפעילות החרם הענפה אותה הוא קידם זה מכבר ועודו מקדם – כאדם פרטי".
השר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, בתגובה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין פעיל החרם עומר שאקר: "אני מברך על החלטת בית המשפט העליון שקיבלה את עמדת משרדי ועמדת שר הפנים, שאין לתת אשרת עבודה לפעיל חרם זר שרוצה לפגוע בישראל ואזרחיה. עומר שאקר הוא פעיל BDS המנצל את שהייתו בישראל כדי לפגוע בה מתוכה ואף מדינה שפויה לא הייתה מאפשרת זאת. מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בפעילות ארגוני זכויות אדם אמיתיים, ואף מעניקה מידי שנה מאות אשרות שהייה לפעילי זכויות אדם וגם ארגון HRW יוכל למנות נציג אחר בישראל במקומו של שאקר ולכן כל טענות השמאל הקיצוני בנושא זה הן שקריות ואחיזת עיניים".
נשיאת ארגון שורת הדין ניצנה דרשן-לייטנר אמרה היום לאחר הודעת הגירוש של עומר שאקיר: "בית המשפט אמר את המובן מאליו, שאין זכות כניסה לארץ, וודאי לא זכות לעבוד, ספק אם זכות לעתור כלל, למי שפועל לפגיעה במדינת ישראל וחותר תחתיה. עומר שאקיר הוא זה שדחף את Airbnb להחרים את הבתים בהתנחלויות ואף התגאה בכך לאחר שאלה נכנעו לתכתיביו. הוא דומה לילד שרצח את הוריו ומבקש רחמים מבית המשפט על כך שהוא יתום. אם הוא רוצה להחרים את ישראל, שיעשה את זה מחוצה לה ולא מתוכה פנימה".
מארגון NGO-Monitor נמסר: "בית המשפט העליון קבע הבוקר באופן ברור, על בסיס המחקר של NGO Monitor, כי עומאר שאקר הוא אכן פעיל BDS וכי עבודתו בארגון Human Rights Watch נועדה לקדם את קמפיין החרם נגד ישראל. הצטרפנו כידידי בית המשפט אחרי שחקר כיצד HRW מפעיל קמפיין שקרי ביחס למעורבותו של עומר שאקר לקידום חרמות. אנו מברכים על כך שנושא זה נידון במערכת המשפט הישראלית באופן יסודי וגלוי למרות הניצול הציני שנעשה בהליך המשפטי מצד מספר ארגוני זכויות אדם".
