לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, ראש ממשלה מכהן עמד היום (ד') בפני שימוע טרם הגשת כתב אישום לבית המשפט.
עורכי הדין רם כספי, יוסי אשכנזי ועמית חדד הגיעו הבוקר למשרדיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – בניסיון, כנראה אחרון, לשכנע את בכירי הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגד נתניהו. "נציג גם ראיות חדשות בפני היועץ", הכריז עו"ד חדד עם כניסתו למשרד המשפטים.
אז מה הסיכוי שהראיות החדשות יצילו את מצבו המשפטי של ראש הממשלה, והאם הליך השימוע יכול לשנות משהו? מרבית השימועים מסתיימים לבסוף בהגשת כתב אישום ועורכי הדין לא מצליחים לשנות את דעתה של תביעה, אף על פי כן ישנם לא מעט שימועים, חלקם מתוקשרים מאוד שהסתיימו בזיכוי מלא, או לכל הפחות בהפחתה בסעיפים.
הבאנו כמה מהמקרים הבולטים ביותר:
אביגדור ליברמן
תסריט הליכיו הפליליים של אביגדור ליברמן יכול להוות נקודת אור גדולה לראש הממשלה. יו"ר ישראל ביתנו נחקר במסגרת מספר פרשיות. לאחר הליך שימוע, שניהל עורך הדין ירון קוסטליץ, החליט היועץ המשפטי דאז יהודה וינשטיין לסגור את התיק המרכזי מחוסר ראיות, שבע שנים לאחר פתיחתו. נגד ליברמן, שכיהן בזמנו כשר החוץ, הוחלט להגיש כתב אישום בפרשה שכונתה "פרשת השגריר". בסופו של דבר, בית המשפט זיכה אותו פה אחד גם בפרשיה הזו.
ישראל זינגר
הליכי השימוע לא פסחו גם על השלטון המקומי. ראשי ערים ורשויות רבים מצאו עצמם בשנים האחרונות בהליכים פליליים מתוקשרים. אחד המקרים המוכרים והמסוקרים הוא זה של ראש עיריית רמת גן לשעבר, ישראל זינגר. לפני כשנתיים הודיעה הפרקליטות כי היא מתכוונת להעמיד לדין את ראש עיריית רמת גן בגין עבירות שוחד מרמה והפרת אמונים, לאחר שנשחד כי סייע לאנשי עסקים ופעילים בתמורה לקידום מועמדותו בבחירות. בתום הליך שימוע שארך חודשים ארוכים הוחלט בפרקליטות המדינה לסגור את התיק נגד זינגר מחוסר ראיות.
חיים כץ
הפרקליטות החליטה לפני כחודשיים להגיש כתב אישום נגד שר הרווחה חיים כץ בגין עבירות מרמה והפרת אמונים בעקבות מערכת יחסי תן וקח, שנמשכה לכאורה כחמש שנים עם פעיל שוק ההון מוטי בן ארי. כתב האישום אמנם הוגש גם לאחר השימוע – אולם שבמהלך השימוע ובעקבותיו החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לרכך את סעיפי העבירה שיוחסו לכץ בכתב החשדות שנשלח לו, ולהסיר את עבירת השוחד.
משה קצב
מי שהיה נשיא המדינה והורשע לבסוף באונס ומעשים מגונים, היה יכול להימנע לחלוטין מישיבה מאחורי סורג ובריח. היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, הודיע לקצב כי הוא מאשים אותו בכפוף לשימוע בעבירות מין חמורות. במהלך השימוע שנערך לו הכחיש קצב את כל המיוחס לו, ובעקבות השימוע הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו יודה קצב בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית ויתפטר מתפקידו כנשיא. עונשו, כך סוכם, יעמוד על מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות. ברגע האחרון חזר בו הנשיא לשעבר מההסדר וריצה לבסוף עונש מאסר.
גם ראש הממשלה כנראה מבין שסיכויו לצאת זכאי לגמרי בשימוע אינם גבוהים. בשלב הזה מתעקשים עורכי דינו כי אפשרות של הסדר טיעון לא על הפרק וגם לא בקשת חנינה. מחר ובתחילת השבוע הבא יוצגו המשך הטיעונים של הפרקליטים השונים – החלטת היועץ המשפטי לממשלה צפויה להתקבל בתוך מספר חודשים, כל זה בכפוף לראיות ולטענות שיעלו במהלך ימי השימוע.
