במשרד הכלכלה תומכים בפיצוי בעלי העסקים, שנדרשו לממן מכספם את עלות יום השבתון במשק ביום הבחירות, ואם העסיקו עובדים אזי גם לשלם להם שכר כפול. אם מדובר בבחירות שאינן מתקיימות במועדן, נמסר לנו ממשרד הכלכלה, יתמוך המשרד בשיפוי בעלי העסקים. על השיפוי יכול להחליט משרד האוצר ולהוציא צו, או שהוא יוחל בחקיקה ממשלתית או פרטית.
כלכלת ישראל, במיוחד העצמאים והמעסיקים, התמודדו בשנת תשע"ט עם שלושה ימי שבתון בתשלום שנכפו עליהם – אחד ביום הבחירות לרשויות המקומיות, באוקטובר 2018, אחד בבחירות לכנסת ה־21 באפריל 2019, ואחד בבחירות לכנסת ה־22 שהתקיימו השבוע. בהתעלם ממחיר עריכת הבחירות עצמן ותקציב ועדת הבחירות המרכזית, עלותו של יום השבתון למשק מוערכת בכ־2.5 מיליארדי שקלים. החישוב כולל את אובדן התפוקה במשק ואת עלות השכר הנוסף לשכירים.
עלות יום השבתון למגזר הציבורי, לפי חישובי האוצר והתעשיינים, מגיעה ל־700 מיליון שקלים, ובמגזר העסקי – 1.5 מיליארדי שקלים לפחות. לפיכך, במגזר העסקי מימנו השנה את שלוש מערכות הבחירות בסכום כולל של כ־4.5 מיליארדי שקלים. במגזר העסקי מועסקים כ־2.5 מיליוני איש בכ־550 אלף בתי עסק, שכ־99 אחוזים מהם מוגדרים קטנים ובינוניים, ומעסיקים עד מאה עובדים כל אחד.
ביום שלישי נרשמה עלייה ניכרת בהיקפי הרכישות וסליקות האשראי, והקניונים ומרכזי המסחר המו מתנועת לקוחות, אך לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין, על אף הרווח שכנראה נרשם בענפי המסחר והשירותים, יום השבתון הלאומי הוא מצב מעוות. "חלק מהעובדים שניתן להם יום חופש ביום הבחירות אינם מנצלים זאת כדי ללכת בפועל לקלפי, להצביע ולממש את זכותם הדמוקרטית, אלא מנצלים את יום החופש לבילוי", אומר לין. "איוולת נוספת טמונה בכך שעובדים זרים, שאין להם זכות הצבעה, מקבלים חופש".
לדברי לין יום החופשה נועד למימוש זכות דמוקרטית, ומי שאינו מצביע צריך לקחת את יום החופש על חשבונו או להגיע לעבודה כרגיל. "אין סיבה שייטול יום חופש על חשבון המעסיק", הוא אומר.
עשרות מעסיקים התאגדו בשבועות האחרונים למחאה על הנטל הכלכלי שנשאו בו השנה, במימון הבחירות המקומיות והכלליות. נאווה קול, אשת עסקים בעלת מכללות למקצועות יופי במפרץ חיפה ובנהריה ("נאווה קולאז'"), נפגשה לא מזמן במסגרת המחאה עם מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, רן קיויתי, והעלתה בפניו את טענות העסקים הקטנים.
"הנזק שנגרם לא רק ביום הבחירות אלא בכל תקופת ההקפאה בממשלה בעונת הבחירות, במשך כל כך הרבה חודשים, הוא פשוט קטסטרופה", אומרת קול, המעסיקה כחמישים עובדים. בימי השבתון במהלך תשע"ט היא שחררה את העובדים לחופש כנדרש בחוק ושילמה להם את שכר יום העבודה כרגיל – ולפיכך שילמה משכורות על כ־150 ימי עבודה ללא תמורה. "בעלי עסקים אינם מחוסנים לכל תלאות הכלכלה במדינה", היא טוענת. "במדינות אחרות מי שהולך להצביע מקבל יום חופש, ומי שלא – לא מקבל. זה הכי לגיטימי".
במגזר העסקי, אומרת קול, הועסקו בשנת 2018 כ־90 אלף עובדים זרים, שכלל אינם מצביעים בבחירות בישראל. "עלות העסקתם בכל יום בחירות מגיעה לכ־30 מיליון שקלים, ומועמסת על מעסיקיהם, שחלקם נכים, קשישים, ניצולי שואה וחקלאים. זה פשוט תיאטרון אבסורד".
במשרד הכלכלה אמרו לנו אתמול שהם תומכים בהפסקת הנוהל המעניק יום חופשה לעובדים הזרים אף שאינם יכולים להצביע בבחירות, אך הנושא בסמכותו של משרד הפנים, ויש לתקן את החקיקה.
