שבוע אחרי המתקפה המשולבת על מתקני הנפט של סעודיה, שהשביתה מחצית מכושר ייצור הנפט היומי של הממלכה, יש עדיין הרבה מאוד סימני שאלה: מי בדיוק עומד מאחורי המתקפה, מאין נורו טילי השיוט, ואיך לעזאזל כשלו כל מערכות ההגנה על יעד כה רגיש. אבל דבר אחד בטוח: המתקפה הייתה הרבה מעבר לניסיון פגיעה בכושר הייצור של סעודיה. היא נועדה להדגים לעולם כולו עד כמה חשופה הממלכה, ועימה העולם כולו, לתנודות במחירי הנפט, שעלולות להוריד כלכלות שלמות על ברכיהן.
אבל זהו רק חלק מן התמונה. לנגד עיניו של מי שתכנן את המתקפה עמדו מטרות נוספות, כאלה המשקפות חשיבת עומק אסטרטגית. העיתוי רומז לכך שמעבר לפגיעה בכושר ייצור הנפט, המטרה הייתה לפגוע בתהליך ההנפקה של 'ארמקו', ענקית הנפט הסעודית.
ארמקו היא החברה הרווחית בעולם. רווחית יותר מחברות ענק כמו אפל או גוגל. בשנה שעברה הגיע הרווח הנקי של החברה ל־111 מיליארד דולר. ועם שורת רווח כזו, החברה חסינה לכאורה מכל ניסיון לפגוע בה. אך מי שתכנן את המתקפה כיוון לבטן הרכה: ארמקו נמצאת כעת בראשיתו של תהליך הנפקה לבורסה. עוד לא נקבע אפילו היכן תתבצע ההנפקה, בלונדון, ניו־יורק או הונג־קונג, אך לפני שלושה שבועות כבר עלו לרגל לריאד נציגי חברות ייעוץ ואנשי הבנקים הגדולים בעולם, הכול בניסיון לשכנע את בית המלוכה הסעודי לבחור בהם לנהל את התהליך, שבמסגרתו מקווה ארמקו להגיע לשווי שוק של 2 טריליון דולר.
מי שעומד מאחורי תוכנית ההנפקה הוא יורש העצר, הנסיך מוחמד בן־סלמן. תוכנית הרפורמות שלו, שבזכותה הפך ליקיר הממשל בוושינגטון, נועדה לגמול את סעודיה מכלכלה תלוית נפט ולהזניק אותה למאה ה־21 באמצעות סדרת פרויקטים שאפתניים, ובהם הקמת עיר העתיד ניאום, שכלכלתה תתבסס על בינה מלאכותית ותיירות.
ההכנסות מארמקו הן הבסיס לכל התוכניות הללו. לרווחים הצפויים מהנפקתה תפקיד מרכזי בחישוביו של יורש העצר. אבל כעת, לאחר שהמתקפה הראתה עד כמה מתקני החברה חשופים, תצטרך ארמקו לעבוד קשה מאוד כדי לשכנע משקיעים בינלאומיים פוטנציאליים להשקיע בה. יותר מזה: מי שתכנן את המתקפה על מתקני החברה באבקאייק ובחוראייס, צייר באותה הזדמנות מעגל מטרה לא רק סביב ספינת המדבר הסעודית אלא גם על דמותו של הנסיך, יורש העצר. על פי התכנונים המוקדמים, קיוו הסעודים לצאת לדרך במה שנראה כמו אם כל ההנפקות אי־פעם. אבל כפי שזה נראה כרגע, ההנפקה מתה. לפחות לשנה הקרובה. משקיעים יחששו מעתה לשים את כספם על ארמקו.
בנתונים אלו, אין פלא שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא מיהר לקבל החלטות השבוע. הסעודים מושקעים בכלכלה האמריקנית במידה מסיבית. ההחלטות הצבאיות־אסטרטגיות של הממשל האמריקני מושפעות מאינטרסים כלכליים אדירים, והנשיא טראמפ כבר הבהיר לא פעם שהוא אינו מעוניין במלחמה. אף שהמתקפה היא בגדר התגרות־רבתי בסעודיה ובארה"ב, הדבר הכי קרוב אולי להכרזת מלחמה, טראמפ עדיין אינו שש אלי הדק ומסתפק בהכרזה על החרפת הסנקציות על איראן.
מבחינה זו, ההתנערות של איראן מאחריות למתקפה, והערפל שיצרה סביב זהות התוקפים, דווקא מעניקים לנשיא את מרווח הנשימה הדרוש כדי לקבל החלטה שקולה, ולספק את ההוכחה הנחוצה מעבר לכל ספק סביר מי עמד מאחורי ההתקפה. אף כי בפועל, לאיש אין ספק מי האחראים. בשורה התחתונה, אין עוד ישות פרט לאיראנים המסוגלת לייצר מתקפה ברמת עוצמה ותחכום כזו. ואיש אינו מתייחס ברצינות להצהרות של המורדים החות'ים בתימן השבוע כי הם שביצעו את המתקפה.
לכן, במקביל להודעת הנשיא טראמפ השבוע כי אמריקה "דרוכה ומוכנה" להגיב ולהוראה על החרפת הסנקציות, שלח הנשיא האמריקני צוות פורנזי לסעודיה לאתר ממצאים בשטח, שיוכיחו את זהות המפגעים מעבר לכל ספק סביר. ואם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, לא מן הנמנע שזירת הקרב תתנהל יותר בניו־יורק, ולא אי־שם במרחבי איראן.
השבוע נפתחה בניו־יורק העצרת השנתית של האו"ם, ובשבוע הבא צפויים לנאום בה גם הנשיא טראמפ וגם נשיא איראן חסן רוחאני. בין שני הנאומים מפרידות שעות אחדות. עד לפני כמה ימים היו תקוות וספקולציות שזירת האו"ם תהווה בסיס למפגש בין השניים, אולם כעת זה נראה יותר כמו המשך המערכה בדרכים אחרות, וטראמפ ינצל את הזירה עד תום. בנימין נתניהו, אגב שהיה אמור לנאום בעצרת האו"ם 48 שעות אחרי רוחאני, הודיע שלשום כי יישאר בארץ "לאור המצב הפוליטי". במקומו ייסע שר החוץ ישראל כ"ץ. נראה שגם בלעדיו, דרמה לא תחסר שם.
מנהרות, גרסת עיראק
בינתיים נמשכים במלוא המרץ המאמצים להבין מה בעצם קרה בסעודיה: מהיכן הגיעו טילי השיוט, ומאין הוזנק להק הרחפנים שתקף את מתקני ארמקו וגרם לזינוק מטאורי במחירי הנפט. אחד הרמזים המשמעותיים יותר מגיע מכוויית. דקות ספורות לפני תחילת המתקפה על מתקני ארמקו, נצפה בבירור כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) גדול מעל ארמון האמיר בבירה, כוויית־סיטי. הכטב"מ, שמוטת כנפיו הגיעה לשלושה מטרים, עורר בהלה רבתי בעיר. האמיר הורה לחקור מהיכן הגיע הכטב"מ המסתורי, אולם נכון לרגע זה תשובות אין.
אחד הדיווחים המעניינים מגיע מ'מידל איסט איי', אתר המוקדש לחשיפות מן המזרח התיכון וטוען לעצמאות מערכתית, אך מזוהה לא פעם עם קטאר. מיד לאחר המתקפה ציטט האתר מקור בכיר במודיעין העיראקי, שלפיו מתקפת הרחפנים, בביצוען של המיליציות השיעיות הסרות למרותה של איראן, יצאה משטח עיראק, סמוך מאוד לגבול עם איראן, ונעה במסלול ישיר של 522 ק"מ מעל הים, שחלף בדרכו מעל שמי כוויית.
בנוסף, מקורות עיראקיים אף טוענים זה כמה חודשים כי המיליציות השיעיות, בהכוונה ובפיקוח של משמרות המהפכה, חפרו סדרת מנהרות מתחת לגבול בין עיראק לסעודיה, שדרכן עוברים כל העת אמצעי לחימה לתוך שטחה של סעודיה. כך, לטענתם, בוצעו חלק מהתקיפות נגד סעודיה מתוך שטחה עצמה.
ואולם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו אמר השבוע כי מן הנתונים שבידי ארה"ב המתקפה לא יצאה מעיראק, וגם לא מתימן כפי שטענו המורדים החות'ים – אלא מאיראן עצמה. מזכיר המדינה, שכיהן כראש ה־CIA ושירת כטייס בצבא ארה"ב, קבע קטגורית עוד בתחילת השבוע כי איראן היא שעומדת מאחורי המתקפה. הוא אמנם לא סיפק הוכחות לקביעתו, אך זו הייתה נחרצת ובמידה רבה סתרה את הנוסח העמום יותר שבו בחר הנשיא טראמפ להשתמש.
הזמן נוצל בינתיים לבחינת תצלומי אוויר ולאיסוף נתונים. צוותים משותפים של צבא סעודיה ומומחים אמריקנים סרקו השבוע את השטח בחיפוש אחר חלקי טילים וכטב"מים. דובר הקואליציה הסעודית למלחמה בתימן, הקולונל טורקי אל־מליקי, אמר כי מן החקירות בשטח עולה ש"כלי הנשק שבהם נעשה שימוש במתקפה על מתקני ארמקו היו כלים איראניים, וכי המתקפות לא יצאו מתימן. בקרוב מאוד יוצגו הממצאים".
במקביל, משרד החוץ הסעודי הזמין צוותים של האו"ם ומומחים בינלאומיים ליטול חלק בחקירה בשטח. מה שרומז לכך שזירת האו"ם אכן הולכת ונבנית כמקור ללחץ בינלאומי על איראן.
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, היום, שישי, אמור להתפרסם דו"ח ממצאי הפנטגון בנושא המתקפה על מתקני ייצור הנפט של ארמקו. ההערכה היא כי ממצאי החקירה יראו שמקור התקיפה הוא בדרום־מערב איראן. השבוע פרסמה רשת CBS ידיעה ממקורות בפנטגון שלפיה זוהו במדויק אתרי השילוח באיראן, וכי במתקפה השתתפו כ־20 רחפנים וטילי שיוט. במקביל נעשית עבודת איסוף מאתרי רדאר באזור וגביית עדויות נוספות, שיצטברו לכלל מצגת ציבורית.
על פי סוכנות בלומברג, השבוע הוצג לחברי קונגרס מסמך מודיעיני בן שלושה עמודים ובו פרטים על המתקפה. ראש ועדת הסנאט לביטחון המדינה, רון ג'ונסון, אמר כי בעקבות קריאת המסמך הוא בטוח במאה אחוזים באחריותה של איראן לתקיפה.
מכה שנייה לנסיך
גם אם איראן תימצא כאחראית, וזה כנראה המקרה, עדיין יש חילוקי דעות מהותיים לגבי אופן התגובה המתבקש. כאמור, הנשיא טראמפ אינו שש אלי קרב, אך הוא אמר השבוע כי אם תהיה תגובה היא תהיה מידתית. ובכל מקרה, זו תהיה החלטה שתצטרך כנראה לעבור את אישור הקונגרס. טראמפ גם הבהיר השבוע שכל פעולת גומלין אמריקנית מול איראן תגיע אך ורק עם מעורבות סעודית גבוהה, ולא רק בכסף. טראמפ מודע היטב לאימרה הקובעת ש"הסעודים מוכנים להילחם עד החייל האמריקני האחרון", כך שהשתבללות לתוך מלחמה נוספת, כל שכן מול איראן, היא הדבר האחרון שטראמפ מעונין בו בשנת בחירות.
אבל תגובה כלשהי תהיה כנראה חייבת לבוא. וכפי שזה מסתמן כעת היא תכלול את סעודיה, ארה"ב ומדינות נוספות שטראמפ ינסה לגייס לקואליציה בינלאומית, אולי אפילו במסגרת האו"ם. מה שאולי נראה כרגע כמשימה בלתי־אפשרית, אולם יכול להשתנות אם ההוכחות שיוצגו לתקיפה יהיו משכנעות דיין. כפי שזה נראה כרגע, המענה העיקרי יגיע בדמות המשך הלחץ הכלכלי ומלחמת סייבר.
בין לבין סעודיה תצטרך לתת דין וחשבון לאמריקנים, ללקוחותיה המרכזיים ולבנות בריתה המפרציות, כיצד ייתכן שהממלכה, שרק בשנה שעברה הוציאה קרוב ל־70 מיליארד דולר על חימוש, כך על פי נתוני מכון שטוקהולם לשלום, לא הייתה מסוגלת להגן על מתקני הנפט החיוניים והרגישים ביותר שלה. רק סין וארה"ב הוציאו יותר על חימוש. זו שאלה הנוגעת לא רק לסעודיה אלא לכלכלה העולמית בכלל, שכל קפיצה במחירי הנפט עלולה לשלח בה גלי הלם, בדיוק כפי שקרה השבוע.
תשובות בעניין הזה קריטיות גם להנפקה עתידית של ארמקו, שנכון לעכשיו נראית רחוקה מאוד. הממסד הביטחוני הסעודי, ובראשו יורש העצר, יצטרך כאמור לספק תשובות, וזה יהיה מאוד לא פשוט. אחרי פרשת חשוקג'י, המתקפה על ארמקו היא מכה לנסיך שההנפקה היא הבייבי שלו, ולא ברור כיצד תשפיע על מעמדו.
ואיראן, כפי שהכחישה בראשית הקיץ את חלקה במתקפה על מכליות הנפט במפרץ עומאן, מכחישה כעת גם כל קשר למתקפה על סעודיה. זה לא מנע השבוע מנשיא איראן רוחאני לומר שהמתקפה על מתקני ארמקו נועדה לשמש אזהרה לסעודיה לגבי המשך המלחמה בתימן. האמירה הזו של רוחאני אמנם אבדה השבוע בבליל התקשורתי הבינלאומי, אבל כדאי לשים לב אליה. היא משמעותית, ולו רק משום שזו אולי נקודת ההסכמה היחידה בין איראן לארה"ב, שם מאוד לא מרוצים מהניהול הכושל והרצחני של המלחמה בתימן על ידי הסעודים.
והסכמה זו, אפשר לומר בזהירות, יכולה אולי להיות פתח לדיאלוג עתידי בין ארה"ב לאיראן גם בנושא הגרעיני. בינתיים, ככל שהמלחמה בתימן נמשכת, החות'ים בדרך להפוך לחיזבאללה של מדינות המפרץ.
